מס' צפיות - 105
דירוג ממוצע -
אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן
משלי שלמה
מאת: דוד דרומר 15/06/12 (12:38)

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

"כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל, בִּין תָּבִין אֶת אשֶׁר לְפָנֶיךָ. וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ, אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה. אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו, וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים. אַל תִּיגַע לְהַעשִׁיר, מִבִּינָתְךָ חדָל. התעוף (התָעִיף) עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, כִּי עָשֹׂה יַעשֶׂה לּוֹ כְנָפַיִם, כְּנֶשֶׁר ועיף (יָעוּף) הַשָּׁמָיִם. אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן, וְאַל תִּתְאָו לְמַטְעַמֹּתָיו. כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא, אֱכוֹל וּשְׁתֵה יֹאמַר לָךְ, וְלִבּוֹ בַּל עִמָּךְ. פִּתְּךָ אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה, וְשִׁחַתָּ דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים".  (משלי כ"ג/א'-ח')

"כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל, בִּין תָּבִין אֶת אשֶׁר לְפָנֶיךָ" -  יש להיזהר, שלא להתקרב למלך השליט. אם תשב ליד שולחן המלך לאכול לחם, תתבונן היטב במאכל ששׂמו לפניך. 

"וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ, אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה" - שים כביכול סכין בגרונך ועצור תאוותיך, אם אתה בעל תיאבון היודע להתגבר ולשלוט עליו.

"אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו, וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים" - עיצרו תאוותכם למטעמיו של המושל השליט, כי כל מטעמיו, שקר וכזב. זו סעודה של איש כזבים שאינו עומד בדיבורו, שפיו ולבו אינם שווים וכל מעשיו אינטרסנטיים בלבד.

"אַל תִּיגַע לְהַעשִׁיר, מִבִּינָתְךָ חדָל" - לא כדאי לרדוף אחר העושר, אל תטרח ותייגע את עצמך כדי להתעשר. חדל מליצור תחבולות ותכסיסים פרי בינתך, שאתה עושה כדי להתעשר.

"התָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, כִּי עָשֹׂה יַעשֶׂה לּוֹ כְנָפַיִם, כְּנֶשֶׁר יָעוּף הַשָּׁמָיִם" - כאשר תנסה להעיף מבט קצר על העושר, הוא עלול כבר לא להיות אצלך, לעוּף ולהעלם כמו עוֹף, באמצעות כנפיו. משל לְמה הדבר דומה? לנשר המצליח, בזכות נתוניו ביחס לשאר העופות, לפרוש כנפיים, לברוח מהציידים ולעוּף בשמים. כך העושר, עלול בדרכים שונות, לעזוב את בעליו ולהיות נחלת האחר. כל מצב בעולם, הוא נזיל ועלול להשתנות בגלל הרבה סיבות ונסיבות.

"אַַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן, וְאַל תִּתְאָו לְמַטְעַמֹּתָיו " - אל תסעד על שולחנו של רע עין - קמצן קטנוני, ואל תתאווה למטעמיו, כמו למטעמי המושל כמוזכר לעיל בפסוק ג'.

"כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא, אֱכוֹל וּשְׁתֵה יֹאמַר לָךְ, וְלִבּוֹ בַּל עִמָּךְ" - כי הקמצן-הקטנוני, מסתכל לך בצלחת ותמיד משער ואומד את המאכלים שאתה אוכל על שולחנו. הוא שוקל וחושב, אם כדאי ושווה לו, שאתה סועד על שולחנו. הוא אומנם מזמין אותך בנימוס ואומר לך "אכול ושתה" אבל: "ולבו, בל עמך", הוא מצפונית ורִגְשִׁית לא איתך, כי פיו ולבו אינם שווים. לכן, אל תשים לב לדבריו, כי הוא לא אמיתי ולמעשה גם לא מנומס.

"פִּתְּךָ אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה, וְשִׁחַתָּ דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים" - מרוב אכזבה, אתה תקיא את מאכליך, ו/או תיגעל מהם. כך, שדברי התודה והשבח שהרעפת על הזמנתו אותך לסעוד אצלו בדברי נימוסים, היו לשווא.

מסקנה:

השליט המושל, כמו הקמצן הקטנוני, פועל לפי אינטרסים וכדאיות אישית ולא על פי רגש ומצפוּן חברוּתי ואיכפתי. על כן, יש להיזהר ולשמור מרחק מהמושל ולא להיות סמוך לשולחנו, כדי שלא להיות מנוּצל על ידו, להתאכזב ולהינזק. כל המתרחק מהם, מן השלילה, זוכה לברכה ולהצלחה.

העושר הוא לא תמיד ברכה ומיסב לעתים צרות לבעליו ואכן לא טוב להרבות ולהגזים בשום דבר, כי: "מרבה נכסים - מרבה דאגה" (אבות ב'/ז'). יש להחזיק בחפצים חיוניים, להעריך וּלהודות על כל מה שיש, מתוך הכרת הטוב.

אתר:   www.h-y1.fav.co.il

                                                                                           ד"ר אברהם גוטליב                                                                                                                                                                                        

                                                                                    המרכז ללימודי יסוד ביהדות

                                                                                       אוניברסיטת "בר-אילן"

הכותב הוא מנהל "אורי עוז הפקות"- מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות. חבר בעמותות "רוח טובה" ו"החוויה היהודית",מנהל אתר אינטרנט בשם "תורה" כתובת האתר:www.torah.in/he1

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר