מס' צפיות - 483
דירוג ממוצע -
המרוץ נגד הזמן שבוזבז
ברוב ארצות הבלקן אין שירותי בריאות נאותים ואבטחה אינה נחשבת מקצוע מועדף. במקרה של פיגוע זה עלול להיחשב קריטי.
מאת: רועי אורן 04/08/12 (00:46)

אין ספק שהפיגוע הנורא אשר התרחש בעיר הנופש בוראגס שבבולגריה העלה שאלות נוספות בקרב הנופשים הנכבדים.

למשל, האם יש אבטחה בעיירת הנופש, האם בתי-החולים מוכנים לקלוט הרבה אנשים בזמן קצר .

פרצות האבטחה בשדה התעופה בבולגריה וטראומת האשפוז בבית החולים המקומי מעלות את השאלה מה אנחנו באמת יודעים על היעד שלנו לנופש.

השאלות שאנחנו מציגים לסוכני הנסיעות נוגעות בד"כ  למיקום של המלון, לגודל החדר ולמספר הארוחות, ואם יש צוות בידור ושירותי בייביסיטר לילדים.

אף אחד לא שואל אם שדה התעופה מאובטח מספיק, מה רמתם של שירותי ההצלה או אם יש בעיר בתי חולים מודרניים.

בדרך כלל, גם אין סיבה לחשוד בכך.

הבעיות מתחילות כשדברים משתבשים. 

לפעמים די ביד שבורה או בהתקף אסטמה כדי לפגוש את שירותי הרפואה המקומיים.

כשמדובר במדינות דוגמת ספרד או איטליה, התשובה קלה יותר.

שירותי הרפואה במקומות האלה, בדרך כלל, מודרניים ומספקים מענה סביר.

מבחינת האבטחה, מדובר ביעדים שאל על מקיימת אליהם טיסות סדירות, כך שלפחות בשלב הצ'ק-אין נוכחים כמעט תמיד אנשי אבטחה ישראלים.

אבל ביעדי הנופש הפופולריים יותר בקיץ ובחגים, ובראשם איי יוון רודוס, כרתים וקוס, ורנה ובורגס שבבולגריה וערי הנופש של קפריסין איה נאפה ולרנקה (ובעבר אנטליה), רמתם של שירותי הרפואה אינה בהכרח מן הגבוהות. לא תמיד יספקו בתי החולים המקומיים את המענה הדרוש.

ליעדי הים התיכון הקרובים יש טיסות צ'רטר בלבד - מיעוטן של חברות ישראליות (סאן דור, ארקיע וישראייר; אל על אינה מפעילה טיסות ליעדי הנופשונים), ורובן של חברות מקומיות.

חברות השכר הישראליות מפעילות בדרך כלל אנשי ביטחון ישראלים בשדות התעופה, בדרך כלל בשלב הצ'ק-אין; החברות המקומיות נסמכות על האבטחה המקומית, שרמתה, באופן כללי, אינה גבוהה.

בחלק מהמקומות אין תשאול בעל פה לפני עלייה לטיסה, והבידוק מתמצה בהעברת המזוודות במכשיר השיקוף.

וכן, ברוב שדות התעופה האלה אין נוכחות משמעותית של אנשי ביטחון בטרמינל הנוסעים הנכנסים.

                                ניצול הביטוח

הסוגיה השנייה שעלתה על הפרק ביתר שאת בעקבות הפיגוע בבורגס היא השירותים הרפואיים שניתנים בערי הנופש. התמונה, כפי שמציירים אותה אנשי המקצוע שמכירים את המצב בשטח, אינה ורודה במיוחד.

כך, למשל,המתקנים הרפואיים של האי היווני הנחשק רודוס הם מהגדולים במרחב האיים הדודקאנסיים ,הכוללים בין היתר גם את האי היווני השכן קוס.

 לצד בית חולים ממשלתי ומודרני, פזורים ברחבי האי עוד שלושה מרכזים רפואיים קטנים יותר, ועוד יותר מ-200 רופאים פרטיים.

בכרתים יש יותר מעשרה מרכזים רפואיים, אולם חלקם מטפלים באוכלוסייה המקומית בלבד.

כמו כן יש כמה בתי חולים פרטיים, שבהם חדרי ניתוח, יחידות טיפול נמרץ וחדרי מיון קטנים.

באנטליה שבטורקיה מרכזים רפואיים ציבוריים ופרטיים בגדלים שונים, חלקם ממוקמים בעיר או בסביבתה.

רוב בתי החולים הציבוריים הם ברמה טובה ומפעילים יחידות טיפול נמרץ גדולות.

ואולם בגלל שעות ההמתנה הארוכות וקשיי השפה, תיירים זרים מעדיפים לא פעם את בתי החולים הפרטיים, הקטנים יותר, שעימם יש לרוב בתי המלון הסכמים לשיתוף פעולה.

 לסיכום: אין ספק שאפילו פציעה קטנה באחת מארצות הבלקן היא חווייה לא נעימה שלעיתים עולה סכום כסף לא מבוטל.

הכותב הוא אני כרגע סטודנט לתקשורת אשר כותב בנושאים שונים מספורט ועד רווחה ואקטואליה . כרגע אני לומד באוניברסיטה הפתוחה (אולי זה ישתנה בעתיד)

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר