מס' צפיות - 142
דירוג ממוצע -
1014חיה ליבני-ראיון עם חלום שהתגשם-חלוצת ההפצה של מוסיקה יהודית
מאת: elybikoret 28/09/12 (17:35)

   1014חיה ליבני-ראיון עם חלום שהתגשם-חלוצת הפצת המוסיקה היהודית     יש החולמים כל חייהם לעשות משהו ובסופו של דבר החלום לא מתגשם.יש החולמים ולאחר שנים ארוכות הוא מתגשם. יש החולמים והחלום מתגשם מיד. כך קרה גם עם חיה ליבני נגנית כינור ראשון בתזמורת הקאמרית הישראלית שאחרי 33 שנה נגינה בתזמורת החליטה סוף סוף לעזוב את התזמורת כדי להגשים את חלומה ולהתמסר כולה למוסיקה היהודית ולקידומה.   מה זאת מוסיקה יהודית.האם קיימת כזו. באנציקלופדיות מצאתי הגדרות שונות שסיכומן בקיצור הנו כזה: מוסיקה יהודית היא המורשת המוסיקלית של העם היהודי לדורותיו.היא כוללת את המוסיקה הליטורגית מצד אחד ואת המוסיקה האמנותית והפופולרית מצד שני.היא כוללת מקצבים שקיבלו השפעה מהארצות בהן התגוררו יהודים משך הדורות.   לדעת רבים מוצאו,זהותו היהודית של המלחין אינם חשובים כדי שהמוסיקה שלו תחשב  ליהודית.חשוב יותר  מה אופיה ומה רוחה. ההגדרה עדיין במחלוקת  ואין ראיון זה מטרתו לדון בנקודה זו אלא הוא ראיון שקיימתי עם חיה ליבני לרגל עזיבתה את התזמורת והתחלת התעסקותה המלאה בדבר אחד בלבד-קידום והפצת מוסיקה יהודית לפי הבנתה.   חיה ליבני הנה אישה בגיל הביניים,מלאת מרץ,רעיונות,כח שיכנוע,רוח נעורים ודבקות במטרתה. אמנם גם בהיותה חברה בתזמורת היא עסקה בנוסף גם במוסיקה יהודית,נתנה קונצרטים שכללו מוסיקה כזו,דירבנה אנשים להשמיע יצירות של מלחינים יהודיים וישראליים ונתנה הרצאות על הנושא. כל זה היה טוב ויפה אך כעת כל פעולתה המוסיקלית מתרכזת במוסיקה היהודית בלבד.   "הגיע שלב בחיים שלי שהחלטתי לעשות שינוי דרסטי .הבנתי שאני צריכה לעשות שינוי רדיקלי,להפוך משכירה לעצמאית ולחשוב שאני קמה בבקר ועושה רק מה שאני רוצה ואוהבת. שנים חלמתי להתעסק ב"טאי צי" ו"צי קונג" אך זמני לא איפשר לי זאת.כעת אני מתכוננת להקדיש זמן קבוע לכך.כשהיתי בסין בסיור עם התזמורת,ראיתי אנשים העובדים במפעלים ולפני כניסתם לעבודה עוסקים בזאת זוגות זוגות.הם עסקו בתנועה משולבת עם נשימה. זה נראה לי כאילו זו מוסיקה קאמרית וכעת התחלתי לעסוק בזה. אלה אמנויות לחימה הבאות מסין שמקורן מאלפי שנים.מטרתם בין השאר ליצב את איכות הנשימה,שיפור היציבות,מצב הרוח .אני כבר מרגישה שיפור מה במצב רוחי."   חיה לוקחת נשימה עמוקה וממשיכה ברצף ובקצב:   "אתן לך כמה דוגמאות .עבדתי עם "אמנות לעם"בעת אחת המלחמות.התזמורת נסעה לנגן בפני הלוחמים.המנכ"ל אמר לי שאני לא נוסעת כי אני חייבת להיות בחזרה מסויימת.לא היה קורה דבר אם היתי משתתפת רק בשתיים משלוש החזרות.אני מספרת זאת לא בקשר ל"טאי צי" אלא בקשר לשיפור מצב הרוח.עשיתי כדברי המנכ"ל.כעת אני יכולה להחליט היכן לנגן בפני מי לנגן ומה לנגן. עבדתי בתזמורת כאמור 33 שנה וזה מספיק זמן בהחלט כדי להיות שכירה ולצאת לעצמאות."   האם לא היתה לך הסתיגות מסויימת,חשש שלא יהיה לך משהו קבוע לאחר כל כך הרבה שנים של עבודה סדירה?.   "בכלל לא.הרעיון עבר במוחי כבר לפני כמה שנים.אני גם כשעבדתי נתתי הרצאות והופעתי בקונצרטים.אני מסוגלת לקחת את הכינור, להיות לבד איתו על הבמה ולרתק ילדים וקהל מבוגר. בזמן שעבדתי בניתי לי את התשתית כך שהיה לי היסוד ולא יצאתי לעצמאות כדי להתחיל הכל מההתחלה. אני כבר מוזמנת לנגן בפסטיבל בין לאומי ליידיש בסטוקהולם ואני נוסעת בהזדמנות זו לעוד מה מקומות שהוזמנתי אליהם והקשורים למוסיקה היהודית. עם הזמן הרגשתי שלנגן עוד פעם סימפוניות,עוד פעם אותן היצירות כבר לא מענין אותי ולא מושך אותי להמשיך בכך."   נעזוב לרגע את המוסיקה היהודית.איך ההתקדמות בתזמורת סימפונית.האם ברעיון לעזוב את התזמורת לקחת גם את השיקול שאין לך אפשרות להתקדם יותר.   "אני התחלתי בתזמורת כנגנית כינור שני.התקדמתי לכינור ראשון.התקדמות נוספת היא לשבת כמה שיותר קדימה קרוב למנצח.אני התקדמתי עד השורה השניה וגם ישבתי פעמים מספר בשורה הראשונה  גם בצד שמאל וגם בצד ימין דהיינו גם הובלתי את התזמורת. זה נכון שיותר מכך לא יכולתי להתקדם אבל נקודה זו לא היתה כלל בשיקולים שלי לעזוב".   מה היו עבורך שיאי ההתקדמות שלך שאת זוכרת.   "עבורי שיא  ההתקדמות היה כאשר יחזקאל בראון כתב יצירה בשתי גרסאות לתזמורת גדולה ולתזמורת קאמרית ובה אני ניגנתי את תפקיד הסולו. בנוסף בפסטיבל אילת ניתנה לי ע"י התזמורת במה להשמיע את התוכניות שלי שאני בחרתי והן זכו להצלחה גדולה מאוד. חנוך רון כתב פעם באחד הביקורות שלו שהתגלתה חיה ליבני ש"שיגעה" את הקהל עם המוסיקה היהודית שלה. אז עשיתי תכניתיות על הכינור היהודי וכן על שומן ואחרים."   כל הזמן שניגנתי בתזמורת הקאמרית היה לי ברור שאדם- נגן לא יוכל לחיות ממשכורת שהוא מקבל כנגן בתזמורת קאמרית והאפשרות היחידה היא להופיע כסולן או בתכנית שהוא היוזם שלה. אני מאוד אהבתי את המקום שלי בתזמורת בצד ימים בשורה השניה שהיה קרוב לקהל כי ממנו יכולתי לראות את הקהל ולהיות בקשר ישיר איתו דבר מאוד חשוב לנגן."   בכמה קונצרטים הובלת את התזמורת.   "כדי להיות כנר ראשי צריך לחכות שיתפנה מקום ואז יש תחרות-אודישן.אודישן לא תמיד משקף את יכולתו של כנר בפועל כי יש התרגשות ועוד אלפי סיבות אחרות.באודישן העדפה היא מוסיקלית ולא כל כך חשוב אם אתה חבר בתזמורת או לא.הכל תלוי בעצם בטעם של המנצח,בטעם של הבוחרים,בטעם של הועדה המוסיקלית. בתזמורת ברלין למשל נהוג שכל חברי התזמורת משתתפים בבחירה." בהופעות חד פעמיות ולא באופן קבוע אני הובלתי את התזמורת פעמים מספר.   איזה סוג של מוסיקה את הכי אוהבת לנגן בתזמורת. "מוסיקה קלאסית אך בזמן האחרון אני מחוברת לנישה היהודית ולא רק לקלאסית היהודית. אני לא מתחברת ללהקות הכליזמר למשל אלא לכליזמר אמנותי.אני לא מתחברת כאשר מנגנים מוסיקה יהודית באיזה מרתף.זו לא ההתחברות שלי.זה נחמד, זה יפה אבל אני לא מתחברת אליו. אני צריכה אולם עם פסנתר טוב,תכנית שנבחרה בקפדנות ולא חלטורה".   סוף חלק ראשון   חלק שני מה את רואה כמוסיקה יהודית. "אצלי מוסיקה אשכנזית,מוסיקה ספרדית,מוסיקה ישראלית,מוסיקה תימנית כולם מתחברים ביחד כמוסיקה יהודית  ובסופו של דבר אתה מגיע למסקנה שההבדל לא גדול. באופן טבעי כיוון שנולדתי בגרמניה אך עליתי בגיל שנה אני מתחברת יותר למוסיקה היהודית המערבית אך מתחברת יפה גם לשירי הלדינו. לגבי מוסיקה ישראלית תלוי מי נמנה עליה.אני אוהבת לבצע ולשמוע את גיל שוחט,סוקולובסקי,יחזקאל בראון,פאול בן חיים ועוד רבים אחרים. בקונצרט עצמאי שלי כשאני מרכיבה את התכנית אני מנגנת מה שאני אוהבת.אני אוהבת למשל את היצירות של נעם שריף ומשתדלת להכניס בכל תכנית יצירה אחת שלו."   מה היתה הרגשתך כאשר ניגנתם עם התזמורת את וגנר בביירויט.   'זה היה לי נושא קשה כי הורי ניצלו בדרך נס בשואה.וגנר היה סמל ונשאר כזה כי המוסיקה שלו נכתבה הרבה לפני השואה אך אין לזלזל בסמל. לדעתי נעשה משהו לא נכון מטעם ועד המנהל של התזמורת כאשר העמידו אותנו בפני עובדה קיימת -אתם נוסעים ומי שלא רוצה שלא יסע.לדעתי זה לא היה נכון.   זה פצע יותר מדי כואב.המציאות הישראלית מורכבת. יש עדיין מטענים אישיים ולא צריך לפגוע בהם. לא נראה לי שזה היה נכון לנסוע. שם כשניגנו את "התקוה" הרגשתי שהיה חשוב שנגיע לביירויט כי למרות הכל אנחנו הגענו ומנגנים. הנגינה שלנו בנגינת וגנר היתה סימלית בלבד. ניגנו את "זיגפריד הצעיר" שהיא יצירה קטנה ביותר.כל שאר התכנית היתה של קומפוזיטורים אחרים כולל יצירה ישראלית. לאחר הקונצרט הביקורות היו בילתי רגילות.לפני הקונצרט לא האמינו ליכולת שלנו .אנשים התרגשו ובכו. בתחילת הקונצרט ניגנו את "התקוה" אך לא ניגנו את ההימנון הגרמני ולי היה חלק בהחלטה זו"   האם היו מינויים שבעיקבות הקונצרט הזה ביטלו את המינוי שלהם.   "כן היו.בעיקבות הופעתנו בבירויט היו מינויים קבועים שביטלו את המינוי כמחאה על ההופעה.אינני יודעת להגיד מה היה מספרם".   מה את מתכוונת לעשות ולהגשים כעת כשאת עצמאית?   "אני מתכוננת להוציא cdמבוסס על מנגינות ממקורות  יהודיים בלוי פסנתרנים שאני עובדת איתם וכן קטעי סולו שאני מנגנת לבד.כמו כן להקריא את הטקסט אם זו יצירה הכוללת טקסט.זה הדבר הראשון שאני מתכוננת לעשות.בנוסף אני מתכוונת לתת הרצאות, דבר שהתחלתי עוד כשהיתי בתזמורת.סוג של "קתדרה"את זה אני אעשה בשיתוף עם תזמורת אשדוד.   אני רואה גם יחוד לאמנים להופיע בפריפריה ולא להתרכז רק בתל אביב והמרכז.לדעתי קול המוסיקה צריך להרבות בשידור קונצרטים מהפריפריה עם תזמורות מהפריפריה. ישנה דעה בציבור שאם אירוע מוסיקלי לא מתקיים בתל אביב כאילו ולא היה ולא התקיים כלל.צריך ללמד את הקהל שת"א זה לא הכל. אני נכנסת חזק לנושא של קונצרט משולב בהרצאה.אני חושבת שפרויקט שהתחלתי לתת קונצרטים כאלו לגימלאים בכפר סבא יתפשט גם במקומות אחרים בארץ אני בקשר עם עוד עיריות אחרות אך אין לי עדיין סיכום סופי."   האם את חושב לתת קונצרטים כאלו גם בת"א. "אני לא בטוחה שאעשה זאת  כי תא עמוסה ומלאה.אני רוצה להופיע במקומות שאהיה ציונית -חלוצה." האם אפשר להגדירך כחלוצת ההפצה של המוסיקה היהודית בארץ ובחו"ל. "אני חושבת שיש הרבה מן האמת בהגדרה זו''.   "בנוסף לכל אלה אני ממשיכה להופיע עם ההרכבים שלי למשל עם חרות ישראלי,עם מיני קונצרט משודר בשידור ישיר מחיפה ועוד.נושא הקונצרט- מוסיקה יהודית ומוסיקה של מלחינות. יש לי עוד הרבה תכניות שאינני יכולה לפרט אותן עדיין כל עוד אין לי תאריכים סגורים לקונצרטים. יש לי רעיון לעשות קונצרטים בתוך הגלריות של המוזיאונים. היה נסיון כזה במוזיאון תא אך זה לא היה קונצרט אלא נכון יותר סידרה של הרצאות המדברות על הקשר בין סיור בגלריה ומוסיקה.הקשר בין ציור למוסיקה. יש לי תכנית שרצה עם ארז ביטון המשלבת שירה-פרוזה עם מוסיקה רב תחומית.זאת אני עושה בבתי הספר וגם למבוגרים".   האם את מתכוננת להופיע ככנרית אורחת עם תזמורות אחרות.   ''אני חושבת שאני מציתי את עצמי ככנרית עם תזמורת .אמשיך להופיע בדברים מיוחדים. עם תזמורת בארוק למשל או עם תזמורת אשדוד כדי לחזק אותה.אולי אופיע גם בהרכבים קאמריים. בקיצור התכניות רבות ומגוונות.העיקר שיהיה לי זמן לממש כל התכניות. אין לי שאיפות לחבר מוסיקה בעצמי.זה לא מענין אותי.   האם את מתכוננת לעסוק גם בעריכה מוסיקלית. "נתת לי רעיון".   "אני מרגישה את עצמי,כפי שכבר אמרתי כשליחה להפצת המוסיקה היהודית. אני חושבת שאני אחת הבודדות אם לא היחידה בארץ העושה זאת.זה מחזק אותנו בזהות היהודית שלנו. מרגש אותי כאשר קהל לא יהודי מתרגש מהמוסיקה היהודית.המוסיקה היהודית לדעתי מתקבלת טוב מאוד בחו"ל. אני חושבת שחובה לנגן בכל קונצרט בחו"ל מוסיקה ישראלית או יהודית ואין לי ספק שהיא תתקבל יפה".   לא נשאר לי אלא לברך אותך על היותך חלוצת הפצת המוסיקה היהודית בארץ ובעולם ולאחל לך ולמוסיקה הזו הצלחה.   נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון, 16/9/2012 12:01    אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
טל03-6856786
054-249-34-88
עיתונאי-מבקר אמנות,חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה. הנכם מוזמנים לבקר באתרי elybikoret.022.co.il בו כתבות וביקורת על נושאים שונים ומגוונים.
הרוצה להרשם לרשימת התפוצה ולקבל את הכתבות באופן קבוע לכתובת המייל שלו נא לכתוב ל
elybikoret@gmail.com. השרות הנו ללא עלות כל שהיא.     

הכותב הוא הבלוג יעסוק בביקורת שלי ורשמים אישיים שלי של הצגות תיאטרון מופעים אופרה בלט קונצרט וכו הכל קשור למוצג על בימותינו כאמור הכל רשמים אישים בלבד אשמח לקבל רשמים של אחרים

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר