לפני שלושה ימים הלך לעולמו הרמטכ"ל והשר לשעבר אמנון ליפקין-שחק לאחר מאבר ממושך בלוקמיה (סרטן הדם).

                           ביוגרפיה

אמנון ליפקין-שחק נולד בתל-אביב ב18 במרץ 1944 .

אמו, שרה, עלתה לארץ בגיל 20 מווילנה, ועבדה כאחות בחדר ניתוח בבית החולים "הדסה".

אביו, צבי, היה מבעלי קולנוע "הוד" בעיר ובעל קרקעות.

אחיו הבכור, יעקב ליפקין, הוא ד"ר לביולוגיה ימית באוניברסיטת תל אביב.

אחותם תמר מתה מסרטן כשהיתה בת 33.

 הוא למד בפנימייה הצבאית ובבית הספר "הריאלי" בחיפה באותו מחזור עם מתן וילנאי.

בדומה לוילנאי, גם הוא התגייס לצנחנים בשנת 1962.

הוא נישא בראשונה לדליה אבני ממנה יש לו שלושה ילדים.

באמצע שנות השמונים נישא לכתבת הצבאית של עיתון "דבר" דאז טלי זלינגר ,ממנה יש לו שני ילדים.

                         קריירה צבאית

ליפקין-שחק התגייס כאמור לנצנים בשנת 1962 ,והוא שירת בגדוד 890 .

עבר מסלול הכשרה כלוחם והשתתף בפעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה. לאחר מכן עבר קורס מכי"ם וקורס קציני חי"ר. לאחר סיום הקורס מונה למפקד מחלקה בצנחנים.

 כסגן מפקד פלוגת 202  השתתף בפעולות התגמול בג'נין וסמוע וכן כמ"פ בגדוד 890 .

במלחמת ששת הימים מילא את מקומו של סמג"ד בחטיבה.

 לאחר המלחמה קיבל פיקוד על סיירת דוכיפת איתה גם השתתף בפעולת כראמה בשנת 1968. 

על תעוזתו בפעולה זו עוטר בעיטור העוז.

הוא כיהן כמפקד גדוד הנח"ל המוצנח בחטיבת הצנחנים והשתתף בפעולות בגזרת לבנון.

בפברואר 1973 פיקד על כוח מן הגדוד במבצע ברדס.

באפריל 1973 השתתף במבצע אביב נעורים אשר נערך בביירות  כמפקד כוח הצנחנים שתקף את מפקדת ארגון הטרור "אש"ף ("יעד גילה"), ששכנה בלב רובע פקהני בעיר.

הכוח שפשט על היעד היה בן ארבעה עשר לוחמים, מהסיירת ומגדוד 50 של הצנחנים, בפיקוד אמנון ליפקין, אשר הגיעו ליעד באמצעות כלי רכב בהם נהגו אנשי "המוסד".

הכוח נתקל בהתנגדות עוד בראשית הפעולה.

כתוצאה מכך,נגשו שניים מהחיילים  סגן מפקד הסיירת  אבידע שור וסמל חגי מעין, ניגשו להרוג את הזקיפים בחזית הבניין.

אולם לאחר שפתחו באש ופגעו בשומרים הופתעו מאחור מירי מרכב מחבלים ועליו מקלע, שלא התקבל לגביו מידע בטרם המבצע, ונהרגו (שור נהרג מיד, ומעין מת מפצעיו אחר כך).

וזאת,חרף העובדה שהכוח התגלה והביצוע הפך למורכב ומסובך, ולמרות שהכוח היה בנחיתות מספרית נוכח עשרות המחבלים שבבניין, הצליחו ליפקין-שחק וחייליו להטמין את מטעני חומר הנפץ ותוך כדי הנסיגה להשמיד את היעד, תוך שהם מנהלים קרבות פנים אל פנים מטווחים קצרים עם המחבלים בחזית הבניין.

מיותר לציין כי הבניין קרס וגרם למותם של עשרות מחבלים.

הוא זכה בעיטור העוז על פיקוד הצנחנים.

במלחמת יום הכיפורים שימש סגן מפקד חטיבת הצנחנים והשתתף בקרב החווה הסינית ובקרבות בגזרת איסמעיליה.

 בשנת 1976 הועלה לדרגת אל"מ ומונה לראש תורת חיל הצנחנים ולמפקד חטיבת מילואים של הצנחנים.

 בשנת1977  התמנה למפקד חטיבת הצנחנים הסדירה ופיקד עליה במהלך מבצע ליטני.

 עם סיום המבצע כמעט שהודח ליפקין-שחק מתפקידו על ידי הרמטכ"ל מרדכי גור, משום שחמישה חיילים עברו את המחסומים שהציבו חייליו באופן מכוון ונסעו צפונה, נחטפו בידי המחבלים ונרצחו.

תא"ל אורי שמחוני שכנע את הרמטכ"ל לחזור בו מההחלטה להדיח את ליפקין- שחק.

באותה תקופה פיקד ליפקין גם על מבצע שלכת, פשיטה של חטיבת הצנחנים ושייטת 13 על בסיס מחבלים בדהר אל- בורג' שבלבנון ועל מבצע "מנורה".

במלחמת לבנון היה מפקד אוגדת הפלדה ולאחר מכן היה מפקד אזור ביירות.

בשנת 1983 מונה לאלוף פיקוד המרכז ונודע כמקורב לרמטכ"ל, משה לוי‏.

 בשנת 1986 התמנה לראש אמ"ן, תפקיד בו כיהן עד 1991.

בתום כהונתו כראש אמ"ן מונה שחק לראש אגף מבצעים ולסגן הרמטכ"ל.

בזמן כהונתו בתפקיד היה מפקד מבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה, וכן מונה על ידי ראש הממשלה יצחק רבין ליו"ר המשלחת הישראלית לשיחות טאבה.

                                 תפקיד הרמטכ"ל

לפני שמונה לרמטכ"ל פורסם ע"י רון בן-ישי שליפקין-שחק חלה בסרטן הדם (לוקמיה).

רק לאחר שהתברר שהוא הבריא מהמחלה הוא מונה לרמטכ"ל ה-15 של צה"ל ב1 בינואר 1995 ,והוא בן 51.

בתקופת השיחות עם הסורים נפגש עם רמטכ"ל צבא סוריה חכמת שיהאבי בוושינגטון.

 בין האירועים הבולטים בתקופת כהונתו כרמטכ"ל היו מהומות מנהרת הכותל, מבצע ענבי זעם אשר חלו באותה שנה (1996), אסון השייטת באנצרייה , אסון השריפה בוואדי סלוקי וכן אסון המסוקים,אשר התרחשו בשנת 1997.

 כרמטכ"ל שינה ליפקין-שחק את דפוס החשיבה הצה"לי כלפי הלחימה בלבנון וקבע כי יש לראות בחזבאללה ארגון טרור וגרילה ולפעול כנגדו בהתאם.

בשל כך הורה להקים מחדש את יחידת אגוז כיחידה ייעודית למלחמה בלבנון.

במהלך תקופת פיקודו על צה"ל הקפיד שחק על מתן גיבוי לפקודיו, גם אם נאשמו והועמדו לדין בשל ליקויים באימונים או בפעילות מבצעית, ואף קידם אותם במעלה התפקידים והדרגות‏.

נוסף לעיטור העוז אותו קיבל פעמיים, עוטר ליפקין-שחק, בהיותו רמטכ"ל, בידי ארצות הברית באות לגיון ההצטיינות בדרגת מפקד.

ליפקין-שחק היה בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"ם), המכללה לביטחון לאומיוקורס לפיקוד ולמטה במארינס בארצות הברית.

                                קריירה פוליטית

מיד לאחר שחרורו מהצבא, ב-9 ביולי 1998, מתח ליפקין-שחק ביקורת קשה על ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו, והכריז על רצונו להתמודד מולו על ראשות הממשלה.

יחד עם דן מרידור ורוני מילוא, הוא הקים את "מפלגת המרכז", אולם לבסוף מונה יצחק מרדכי לראש המפלגה ולמועמד מטעמה לראשות הממשלה, על סמך סקרי דעת קהל.

בשנת 1999 נבחר לכהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת המרכז, שזכתה לששה מנדטים. שחק מונה לשר התיירות, ועם התפטרות יצחק מרדכי בשל עבירות מין כיהן במקביל גם כשר התחבורה.

לאחר זמן מה פרש ממפלגתו וחבר לישראל אחת, בראשות אהוד ברק.

לאחר כישלון ברק בבחירות לראש הממשלה אשר נערכו בשנת 2001, התפטר ליפקין-שחק מן הכנסת ומונה ליו"ר קבוצת תהל.

בשנת 2003 השתתף בשיחות יוזמת ז'נבה, וחתם על ההסכם.

באוגוסט2006  , בעקבות מלחמת לבנון השנייה, הקים שר הביטחון, עמיר פרץ, ועדת בדיקה למלחמה בראשות ליפקין-שחק. החברים בה היו יו"ר "טבע" אלי הורוביץ, והאלופים (במיל') אילן בירן והרצל בודינגר.

בטרם הספיקה הוועדה לפעול הודיע בודינגר על פרישתו ממנה מ"סיבות אישיות".

זמן קצר לאחר מכן פורקה ועדת שחק, והוקמה ועדת וינוגרד.

משנת 2005 כיהן כחבר דירקטוריון בחברת התעופה אל על.

הוא היה אדם חכם ונבון אשר דורות רבים של מפקדים גדלו על עצותיו הטובות.

חבל שנכשל בקרב החשוב בחייו: הקרב על הסרטן.

בן 68 היה במותו ,יהיה זכרו ברוך