כאשר מדברים על הערכים אשר קובעים את זהותה של ארצות-הברית כאומה,מדברים בין השאר על משחק הפוטבול.

השבוע ייערך אירוע השיא של הפוטבול המכונה "סופרבול" בהפעם ה-49 אשר יפגיש את סאן-פרנסיסקו 49 מצד אחד,ואת בולטימור רייבנס מן העבר השני.

חשוב לציין כי סופרבול זה הינו אירוע מיוחד,היות ששני המאמנים הינם אחים.

דבר המבטיח שאחד הצדדים יצא מרוצה באופן מיוחד,ואילו השני יתעצב מעט על אובדן תואר האליפות.

הפוטבול משדר משהו אחר לגמרי: אמריקה התאגידית.

בגלל הדרישות הפיזיות הגבוהות אי אפשר להגיע לקריירה מקצוענית בפוטבול ללא שנות משחק משמעותיות בקולג'ים.

השחקנים אשר  רובם שחורים  הופכים מזוהים עם הקולג'ים הגדולים והיוקרתיים, שעם שכר הלימוד העצום שלהם הם עדיין נחלת המעמד הבינוני השבע של אמריקה.

במשחק עצמו הרוב המכריע של שחקני הפוטבול הם ברגים במערכת בעלי תפקיד קטן ומאוד מוגדר.

כאשר מעליהם יש מנהל משחק המכונה קווטרבק; ומנכ"ל המורכב ממאמן ומצוות העוזרים שלו, שיזכו לרוב התהילה האישית.

המשחק אפילו מבטא נאמנה את עומס הליטיגציה על הכלכלה האמריקנית.

כאשר כל מהלך חשוב במשחק מועבר מייד לביקורת שיפוטית על ידי הטלוויזיה.

למאמנים יש זכות ערעור, ויש מצבים שבהם מבחינה פרוצדורלית זכות הערעור נשללת.

                            אמריקה התאגידית

הפוטבול הוא משחק ספורט מוצלח במיוחד, וגם האיכות הטלוויזיונית שלו נדירה באיכותה.

כל המאמינים בקלישאת "15 דקות משחק שנמרחות על פני שלוש שעות" - טועים מאוד.

וזאת מאחר כי כל מהלך בפוטבול מתוכנן היטב לפרטי פרטים על ידי ההתקפה וההגנה, ומאבק המוחות בין הקבוצות מרתק.

גם הצופה צריך את חצי הדקה בין המהלכים כדי לנתח בעצמו מה התרחש.

והמשחק הזה ממשיך באופן חשוף גם כשמסתיימת העונה; קבוצות הליגה כולן נהנות מתקציב דומה והן בוחרות באופן שוויוני ממאגר השחקנים החדשים בתהליך שקוף, שבו אפילו המבחנים הגופניים לשחקנים משודרים בשידור ישיר בטלוויזיה.

זו למעשה גדולתו של הפוטבול האמריקני לעומת הכדורגל האירופי.

מספר  חודשים אחרי הסופרבול ייערך משחק גמר ליגת האלופות, אשר יצפו בו יותר צופים ברחבי העולם, אבל משמעותו התרבותית של המשחק בחייה של אירופה קטנה. 

כי בעוד הפוטבול מוטמע בחיים האמריקניים, הכדורגל האירופי מתרחק מהאדם הפשוט.

ביבשת המוגדרת סוציאליסטית, לרוב המכריע של הקבוצות ואפילו המדינות אין שום סיכוי להשתתף ברמות הגבוהות של הכדורגל - מסיבות כלכליות.

וכן, השיפוט בכדורגל הוא פרימיטיבי ומערער לא פעם את לגיטימיות התוצאה; וזאת מאחר והמשחק אפוף דילים חשאיים מאחורי הקלעים ללא טיפה של שקיפות לאוהד; הגזענות, הלאומנות והפלגנות הלאומית הן תמונה של יבשת שמנסה להתאחד.

כל זאת בניגוד לאמריקה, שיש לה משחק שקולע לחלוטין לדמותה ולערכיה.

כמוכן,קיים קשר בין פוטבול לאלימות (דבר המוביל לכך של 75% משחקני הליגה יש רובה).

הגיבור הספורטיבי של המשחק ביום ראשון, כוכב בולטימור ריי לואיס, היה מעורב פעם בחקירת רצח, לא הועמד לדין לאחר שזכה למעמד של עד מדינה ואפילו פיצה פיזית את משפחת הנרצחת.

בהקשר הזה מתמודדת הליגה עם סוד אפל אחר: הנזקים ארוכי הטווח של המשחק.

שחקן אגדי שהתאבד לפני כשנה - ג'וניור סיאו - ביקש שמוחו ייחקר כדי לבדוק אם החבטות שספג בראשו במהלך הקריירה תרמו לבעיית דיכאון שסבל ממנה, ושממנה סובלים הרבה שחקני עבר בענף.

התוצאות שפורסמו אימתו את החשדות של השחקן המנוח, ומשפחתו עומדת לתבוע את הליגה - מה שיוביל לגל של תביעות.

למרות הכל,בואו נקווה שאירוע זה יעבור בשלום.