מס' צפיות - 1591
דירוג ממוצע -
ג'י אר סמית שחקן הקלאץ' של הניקס
אם הכל יילך כמתוכנן, הניקס אמורים (עם 'דגש על אמורים'. בכל זאת, הניקס), להגיע לגמר המזרח. שם, ועל זה אין ספקות, הם יפגשו את מיאמי, קבוצה שיש לה יותר מכוכב על אחד. אך כדי לבטל את היתרון האיכותי של ההיט, ניו יורק תהיה חייבת לחשוב מחוץ לקופסא, מעבר לגבולות הנורמליים של משחק הכדורסל. בדיוק כאן ג'יי אר סמית' נכנס לתמונה שביחד עם כרמלו אנתוני אמור לתת את הברק להתקפת הניקס.
מאת: רועי אורן 20/04/13 (00:46)

בסיפור זה קיימים מספר מוטיבים: הצלחה, בעיה,משבר,וניצחון.

זה סיפורו של אחד השחקנים המשמעותיים בניו-יורק ניקס ג''י אר סמית.

הגארד בן ה-27 הגיע לתפוח הגדול כמעט בחינם באמצע העונה שעברה, וכיום שבעה שחקנים בסגל של ניו יורק מרוויחים יותר ממנו (כשרק אחד באמת שווה את זה).

סמית' אמנם לא פתח בחמישייה באף משחק העונה, אבל עדיין הצליח לשחק יותר דקות בסך הכל העונה מכל שחקן ניקס אחר, תוך שהוא קולע קצת יותר מ-18 נקודות בממוצע (שיא קריירה) - שני בקבוצה, רק לזה שמרוויח יותר ממנו, הרבה יותר, ממנו.

סמית', שקולע מאז השבוע הראשון של מארס יותר מ-23 נקודות למשחק, נותן לניקס כוח התקפי יוצא דופן מהספסל, כזה שחייב להבטיח לו את תואר השחקן השישי של העונה, ואולי אף לספק לקבוצה שלו סיכוי אמיתי לעשות משהו בפלייאוף הזה.

סמית' נע על הסקאלה שבין השחקן שנותן מומנטום, לזה שמחרב את המשחק.

האיזון הוא עדין מאוד, אבל העונה מייק וודסון עשה עבודה נהדרת לשמור את סמית' מאוזן, ומרוצה. וכשחקן שישי, שיודע שלקבוצה שלו יש חמישייה בכירה שלא כוללת אותו, סמית' מודע לכך שהדקות שהוא מקבל תלויות ביכולת שלו. העונה הוא היה כל כך טוב שהוא הצדיק 33.5 דק' לערב, כמות של שחקן חמישייה לכל דבר.

וככזה, הוא גם הרול מודל של משהו שנראה כבר כמו טרנד בליגה - כשהעונה היינו עדים למאבק איכותי במיוחד על תואר השחקן השישי של השנה. ג'מאל קרופורד מהקליפרס, למשל, יריבו הבכיר של סמית' על תואר המחליף הבכיר, עושה באל.איי דברים דומים מאוד.

וכך,  כמו סמית', גם קרופורד נותן המון נקודות מהירות מהספסל, גם בקלאץ', ולא רואה אף אחד ממטר - הכדור אצלו, זאת אומרת שרוצים שהוא יזרוק.

זאת אגב, בדיוק הסיבה שקרופורד הגיע מאטלנטה ללוס אנג'לס - קבוצה שרוצה אליפות חייבת שחקן שיקום מהספסל, ישנה את המומנטום של המשחק, ואם צריך - יחזור ל-10 השניות האחרונות, ויקבור גם סל על הבאזר.

נדמה שהמשמעות של השחקן השישי עולה במיוחד בקבוצות שיש להן רק כוכב על אחד מוגדר בחמישייה - אם זה נוביצקי בדאלאס, כריס פול בקליפרס (ויסלח לי בלייק גריפין), או כרמלו אנתוני אצל הניקס. כל הקבוצות הללו צריכות סותם חורים מדופלם, שלפחות מבחינת אספקת הנקודות יכול היה למלא את מקומו של הסופרסטאר.

אם הכל יילך כמתוכנן, הניקס אמורים (עם 'דגש על אמורים'. בכל זאת, הניקס), להגיע לגמר המזרח.

שם, ועל זה אין ספקות, הם יפגשו את מיאמי, קבוצה שיש לה יותר מכוכב על אחד.

אך כדי לבטל את היתרון האיכותי של ההיט, ניו יורק תהיה חייבת לחשוב מחוץ לקופסא, מעבר לגבולות הנורמליים של משחק הכדורסל. בדיוק כאן ג'יי אר סמית' נכנס לתמונה שביחד עם כרמלו אנתוני אמור לתת את הברק להתקפת הניקס.

הכותב הוא אני כרגע סטודנט לתקשורת אשר כותב בנושאים שונים מספורט ועד רווחה ואקטואליה . כרגע אני לומד באוניברסיטה הפתוחה (אולי זה ישתנה בעתיד)

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר