מבט אל סדרות הפלייאוף האזורי בליגת הNBA מראה כי בגמר המערב יתמודדו סאן-אנטוניו ספרס וממפיס גריזילס (בפעה הראשונה בתולדותיה),ואילו בגמר המזרח מחכה האלופה מיאמי למנצחת בסדרה בין הניו-יורק ניקס לאינדיאנה פייסרס.

השבוע סיימה שיקגו בולס את הופעותיה בעוד הפסד צמוד ומרגיז לאלופה מיאמי.

מרגיז כי הבולס נלחמו בגבורה כאריות עם הספסל הקצר והחמישיה לא מנוסה שלהם.

קיימות מספר סיבות לכשלונה העונה של שיקגו בולס: תקרת שכר,ספסל קצר,פציעות של שחקני מפתח,,וחיזוק לא טוב

                      תקרת שכר

מבט על מצבה הכלכלי של הקבוצה אינו מעודד במיוחד שכן, לראשונה בתולדות המועדון, שיקגו נאלצה השנה לשלם מס מותרות (בגובה 3 מיליון דולר).

אך זאת לא הבעיה של הבולס, הם יכולים לעמוד בתשלום 3 מיליון דולר.

החל מהעונה הבאה, נטל מס המותרות הולך לגדול משמעותית – לעלות בהדרגה מדולר המס תמורת כל דולר חריגה שקיים כעת - וקבוצה שתשלם מס כזה ארבע פעמים בחמש שנים תישא בנטל מס עוד יותר גבוה.

זאת, כאשר שיקגו כבר עתה מעל לתקרת השכר מאחר שהתחייבה לתשלום 73 מיליון דולר גם בעונת 2013/14 ל-8 שחקנים.

                           ספסל קצר

רק בקיץ האחרון פורק הספסל המצוין שכלל את קורבר, ווטסון, ברואר ואשיק.

במקומם הוחתמו שחקנים בחוזי מינימום קצרי טווח.

שניים מהם (רובינסון ובלינלי) הציגו יכולת גבוהה בפלייאוף, שמעלה את ערכם בשוק ותקשה על הבולס להשאירם.

כלומר: , שוב הסגל יצטרךלהיבנות מחדש.

                               חיזוק הסגל

רק לפני שתי עונות, כאשר הסגל היה כשיר ועוד עם ספסל טוב מזה הנוכחי, הבולס הודחו בגמר המזרח על ידי מיאמי בחמישה משחקים בלבד (למרות שאלה היו צמודים).

לכן, כדי לאתגר באמת את המפלצת מפלורידה, שרק הלכה והשתפרה מאז, ניתן להניח ששיקגו צריכה למצוא דרך לחזק מעט את הסגל, ולא רק להסתפק בחזרתם של הפצועים.

                         פציעות של שחקני מפתח

כידוע, קיימים המון סימני שאלה סביב כשירותו של הסגל.

הליך השיקום של דריק רוז ארוך מהמצופה.

 כלומר:, חזרתו לכושר משחק בפועל תתרחש (במקרה הטוב) בתחילת השנה הבאה.

אך הצרות הבריאותיות לא נעצרות רק ב-MVP לשעבר.

וכן,עוד שחקן אולסטאר אשר מתקשה להתאושש ממחלה קצת חריגה הוא לואול דנג.

אך,אם נוסיף את ז'ואקים נואה שפתח את הפלייאוף כשהוא לא כשיר, קירק היינריך שהחמיץ את רובו וריפ המילטון, שבפועל חזר רק למשחקים האחרונים מול מיאמי – רמת האופטימיות רק יורדת.

                  קרלוס בוזר

מאז הוחתם הפורוורד בקיץ 2010 על חוזה ל-5 תמורת 75 מיליון דולר, קשה להגיד שהוא הצדיק את ההשקעה.

בוזר מתקשה לשמור על יציבות.

לצד משחקים טובים, כמו לפנות בוקר (26 נק' ו-14 ריב'), רק בסדרה מול מיאמי היו גם משחקים של 8 ו-6 נק'.

ולראיה, לעומת עונתו האחרונה בסולט-לייק סיטי, בה העמיד ממוצעים של 19.5 נק' ו-11.2 ריב' בעונה הרגילה ו-19.7 נק' ו-13.2 ריב' בפלייאוף, בשלוש עונותיו בעיר הרוחות הוא עומד על ממוצעים של 16.2 נק' ו-9.3 ריב' בעונה הרגילה, ורק 13.8 נק' ו-9.5 ריב' בפלייאוף (לא כולל המשחק האחרון).

והבעיה עם בוזר לא נעצרת רק בחוסר היציבות בהתקפה.

הוא התגלה כחור הגנתי, דבר שבולט במיוחד בשיטה של טום ת'יבודו.

פעמים רבות טאג' גיבסון מועדף עליו בדקות האחרונות לצרכי הגנה. והחוזה השמן שלו רק מחוויר עוד יותר אם במאני-טיים הוא אינו תמיד על המגרש.

אך לאור יכולתו הלא יציבה ומשכורתו הנאה (33 מיליון דולר בשנתיים הבאות), קשה להניח שניתן יהיה להעביר את בוזר בטרייד (בכלל), ועוד פחות תמורת אחד שממש יחזק את שיקגו בעונה הבאה.

אם כך, הדרך הכי הגיונית למי שרוצה לחסוך את החוזה שלו היא כנראה דרך חנינה (AMNESTY).

מן הרגע בה ניתנה האופציה החד-פעמית לקבוצות, כחלק ממתווה החזרה מההשבתה, חנינתו של בוזר נתפסת כפתרון האלמנטרי והאוטומטי.

אך כידוע, האקט הזה לא יחסוך את תשלום המשכורת שלו בפועל, הוא רק מפחית אותה לצורך חישוב מס המותרות.

כתוצאה מכך: , הבולס צריכים להחליט מה הם מעדיפים: לשלם לבוזר קרוב ל-30 מיליון דולר בשנתיים הקרובות כדי שלא ישחק אצלם, או לשלם מס מותרות של כמה מיליוני דולרים עם בוזר בקבוצה.

בכל אופן ההערכה היא שגם בעונה הבאה הבולס תתקשה להגיע לשלבים הגבוהים של הפלייאוף.