שלשום נערך המשחק הראשון בסדרת הגמר על אליפות הNBA בין האלופה מיאמי היט' לסאן-אנטוניו ספרס.

להלן מספר נקודות שיעידו על המשחק.

א: לקראת הרבע השלישי, מיאמי החלה לשלוח שמירה כפולה על השחקן עם הכדור בפיק-אנד-רול של סן אנטוניו.

הטקטיקה ההגנתית הזו, שעבדה בצורה מושלמת מול אינדיאנה (בעיקר במשחק 7), יכולה להיות קצת בעייתית ומסוכנת יותר מול הספרס. נשאלת השאלה: למה זה מסוכן?

ויש לכך שתי סיבות עיקריות:  1. לספרס יש קלעי שלשות טובים הרבה יותר מלפייסרס.

2. בשונה מהפייסרס (שרעדו להם הידיים במשחק 7), הספרס הם קבוצה מנוסה שלא מרבה לאבד כדורים.

השמירה הכפולה והידיים הארוכות של מיאמי לא יבלבלו את סן אנטוניו המנוסה כל כך מהר.

  מ-18 מהשדה ו-5 איבודי כדור.

השורה הסטטיסטית של מיאמי כולה ברבע האחרון. אז נכון, ההיט טענו שהעייפות השפיעה עליהם.

אבל רגע אחד, למה ההיט היו עייפים וסן אנטוניו לא? מה, הייתה הגרלה? או שפשוט סן אנטוניו טאטאה את ממפיס הביתה בסוויפ ומיאמי התקשתה מול הפייסרס? אז לפני שההיט מדברים על עייפות במסיבת העיתונאים, בואו לא נשכח שאת זמן המנוחה סן אנטוניו קנתה לעצמה.

אין ספק שבסדרה אינטנסיבית כזאת המנוחה מאוד חשובה לגוף ולנפש.

3: דוויין ווייד חייב לשחק יותר טוב. פשוט חייב.

אמנם הוא היה טוב במחצית הראשונה, אבל ברוב המקרים, כשמיאמי הייתה צריכה אותו והלכה אליו, הוא לא הצליח לספק את הסחורה. הוא אמנם קלע 17 נקודות, אבל אף אחת מהן לא הגיעה ברבע הרביעי.

ההגנה שלו על קוואיי לנארד ובעיקר על דני גרין (שהאמת, התקשה מולו במחצית הראשונה) הייתה שערורייתית.

וכן, הסל שהעלה את הספרס ליתרון ברבע הרביעי (לראשונה מאז הרבע הראשון) נקלע על ידי לנארד, אחרי סגירה רעה של ווייד לריבאונד הגנה.

4: אחד המפתחות למשחקים הבאים הוא המצ'אפ בין טים דאנקן לכריס אנדרסון.

אם יצליח אנדרסון ביכולת הפיזית שלו לנטרל את דאנקן יווצר לחץ על קלעי הספרס לתת יותר נקודות.

וביום שזה לא יקרה תהיה לספרס בעיה הן מחוץ לקשת ,והן באזור הצבע.

5: כל עוד טוני פרקר ישלוט בקצב המשחק וייתן להפעיל את חבריו הן באזור הצבע והן מחוץ לקשת ,הסיכוי של ההיט' להיות חזק בסדרה הוא לא גבוה,לצערי הרב.