האמת היא, שההסברה של המדינה ה"ציונית", היא המתוחכמת ביותר בעולם, והתוצאות, בהתאם. זה, פשט: עם העומד על דמו שלו, מזמין את כל עמי תבל להצטרף אליו בעמידה הזו על הדם, ואפילו בריקודים. בהתחשב ב - הלכה, בידוע, עשו שונא ליעקב, מובנת ההיענות העצומה להזמנה. בשנות "השואה", אפילו לא נדרשה הסברה, כדי שהעולם כולו ישפוך את דמנו וירקוד עליו.
ב"ה
הסברה "ציונית"
זה, פשט: עם העומד על דמו שלו, מזמין את כל עמי תבל להצטרף אליו בעמידה הזו על הדם, ואפילו בריקודים. בהתחשב ב - הלכה, בידוע, עשו שונא ליעקב, מובנת ההיענות העצומה להזמנה
במשך שנים התבכיינו פה על חוסר תקציבים להסברה, אשר, על כן, היא לקויה, וזו סיבת הגינויים והעובדה שהעולם כולו נגדנו.
האמת היא, שההסברה של המדינה ה"ציונית", היא המתוחכמת ביותר בעולם, והתוצאות, בהתאם. זה, פשט: עם העומד על דמו שלו, מזמין את כל עמי תבל להצטרף אליו בעמידה הזו על הדם, ואפילו בריקודים. בהתחשב ב - הלכה, בידוע, עשו שונא ליעקב - מובנת ההיענות העצומה להזמנה. בשנות "השואה", אפילו לא נדרשה הסברה, כדי שהעולם כולו ישפוך את דמנו וירקוד עליו.
במחשבה שניה – היתה, בדיוק, אותה הסברה כמו בימינו אלה.
למשל:
שבתי טבת על בן-גוריון ("הדרך לאייר"):
"... מהמאורעות ידע גם להפיק מכשיר תעמולה חשוב ל"רכישת" דעת-הקהל באנגליה ואהדת הצבא הבריטי החונה בארץ. כבר ביומם הראשון תפס ששיטת המלחמה של הערבים - רצח חסר אבחנה - עשויה לזכות דווקא את הציונות ביתרון חשוב. ביומנו רשם שהרצח ביפו שנעשה בידי המון פרוע, פירושו "מפלה פוליטית עצומה לפוליטיקה הערבית". במעשה זה יש כדי "להבאיש את הערבים בעיני דעת הקהל האנגלית והעולמית...
"אני מבין ומרגיש את המרירות הרבה שנשמעת כאן בדברי החברים... אולם, דווקא, מפני חומר המצב עלינו לשמור גם על צלילות מחשבתנו וגם על העיקרים המוסריים והמדיניים המדריכים את פעולה הציונות והישוב... אם אנו נתקפים אין אנו יוצאים מגדר של הגנה עצמית...
"לאחר שבועות מספר ביקש בן גוריון מהנהלת הסוכנות היהודית להנחיל לישוב היהודי, בכלל, ול"הגנה" בפרט, את קו התגובה שהשלים וניסח כעמדה רישמית ומחייבת: "עלינו לעשות הכל למען ידע הציבור גם להבא להבליג ולא לצאת מגדרו. אחרת עלול הדבר להביא לידי קטסטרופה בשבילנו". באותה ישיבה טבע מאין אכסיומה, "כל שפיכות דמים נוספת (שתיגרם על ידי היהודים) רק תביא תועלת פוליטית לערבים ותזיק לנו".
ב-1933 ("שירה"), בעיצומן של ה"מאורעות", כותב ש"י עגנון את הדברים הבאים:
"..... אי אתה יכול לומר שאנו אין אנו עושים את שלנו, הרי אנו מבליגים ומראים לעולם כולו כמה יפים אנו, כמה יפה הוא מוסר היהדות, שאפילו באים עלינו להרגנו אנו שותקים
כנ"ל, גירוש יהודים וחורבן הארץ. וכי יש צורך להוסיף איזה מלל לתמונות? העולם רואה יהודים מגרשים יהודים משארית ארץ ישראל. העולם מבין, שליהודים יש רגשי אשמה, שהיהודים מצדיקים את ה"פלסטינים", שהרי, אילולא כן, לא היו חוזרים על פשעי הרייך השלישי, כאן, בארץ ישראל. ומכיוון שהיהודים עושים בדיוק כמעשי הרייך הנ"ל, מכאן, שהם מצדיקים את "השואה" ואת העומדים עלינו לכלותנו, בכל דור ודור. מי שעמדו עלינו לכלותנו בכל דור ודור, וכן בדורנו, לא היו ואינם שונים ממבצעי "השואה", על כן, לא די שמותר להשוות, אלא, חובה לעשות זאת, כי בנפשנו הדבר. רק כשעם ישראל יבין, שזה, בדיוק, המצב, הוא יתנער מן האפאתיה, הנוחה לו, עקב תעמולת קדושת ה"דמוקרטיה" וה"ממלכתיות", וילחם על חייו ועל ארצו, שהם, היינו הך!
לאחר שנתניהו הצביע בעד ביצוע הפשע בגוש קטיף ובצפון השומרון, הוא יצא למסע הסברה בחו"ל. הסברה, עד כמה חיובי הפשע הזה, שכן, הוא מעיד על תאוותנו הבלתי נדלית, לשלום... כל הצפורים במכה אחת –
גם להבהיר, שלא ייתכן שלום מבלי שיתבצע טיהור אתני של יהודים מחבלי ארץ.
גם, להבהיר, שהבעלות על הארץ שנויה במחלוקת, והזכויות הלגיטימיות של הפלשתינאים אינן נופלו משלנו, יתר על כן, צודקות יותר. איך אמר חתן יום ההולדת התשעים – להם אין מה לתת....
הפושעים חוזרים שוב ושוב על אותה הסברה קטלנית – מה עוד אנו מוכנים להפקיר למען השלום, וככל שהפושעים מגבירים את הסברת ה"שלום", כן הולכים ומתעצמים הלחצים לויתורים וכן גדלים והולכים הבוז והשנאה ליהודים. ככל שהמנוולים מוותרים יותר, כן גדלה כמות "פעילי השלום" המתקבצים לכאן מכל העולם, להכות בנופלים. זה טבעו של האדם, כי יצר לבו רע מנעוריו ומהתנערותו מכל ערך אנושי, כדוגמת רודפינו מבית.
ראשי מדינת הרשע והפשע הזו מסתובבים כבר עשרות שנים ברחבי העולם ומנהלים תעמולה מתוחכמת לטובת הג'יהאד. שלא לדבר על מנגנון התעמולה הארכי-אנטישמי, המכונה "תיקשורת ישראלית", שבראשה סוערים גלי כור-ההיתוך הצה"לי, להתכת העם לעב"מ, והכל, בלב גדוש בשנאת ישראל טהורה.
מיד לאחר חורבן גוש קטיף וצפון השומרון, הבהיר יאיר לפיד:
"זה מעולם לא היה קשור לפלסטינים, לדמוגרפיה, לשאיפה להסדר שלום... המניע היה אחר לגמרי; הפרת האיזון העדין בין חברת המתנחלים לבין החברה הישראלית". הוחלט "ללמדם שיעור בצניעות, ואולי גם בדמוקרטיה.. הידיעה שהיו כשלים חמורים בתהליך השיקום... מעוררת אהדה, אבל אינה נראית עצובה יותר או בלתי מוצדקת יותר מכל המצוקות הישראליות האחרות.. אמהות חד-הוריות, חולים שנותרו מחוץ לסל התרופות, ותושבי קרית שמונה המחטטים בבתיהם ההרוסים... נו כן, קשה להיות יהודי"
זו האמת, כל האמת, אך ורק, האמת! וכל מי שעיניו בראשו, יודע זאת מאז הולדת ה"ציונות"!!! הכל מסתכם, בשנאת ישראל תהומית, והיאיר הוא הלפיד שהצית טומי, מגדולי מובילי שנאת ישראל בכל הזמנים.
והיום מתנדב יאיר לעסוק בהסברת ה"שלום", חינם:
"מו"מ עם הפלסטינים - עד שיצא עשן לבן"
שר האוצר יאיד לפיד הבהיר בראיון ל'וושינגטון פוסט' כי לא ישמח לראות יישובים נעקרים, אך צריך לבצע "גירושין בהסכמה".
מה שצריך לבצע, בכח, הוא – לגרש את כל הערבים מן הארץ, משני עברי הירדן, ואתם, את הפרטנרים שלהם לגירושין. שילבנו את היחסים ביניהם, הרחק מארצנו, שיתגרשו בשלום או בלי שלום, לא בבית ספרנו. שיעופו מפה, ושלא נוסיף לראותם, עוד, עד עולם.