שתי קבוצות כדורסל ראינו הלילה במדריד, ואני לא מתכוון למכבי ת"א ולריאל מדריד אלא למכבי ת"א ולמכבי ת"א. האחת שיחקה עד אמצע הרבע השלישי, השנייה, עד לסוף המשחק.

לפני המשחק, כל הדיבורים ופרשנויות היו על הבעיה של מכבי ברבע הרביעי ועל איך יוצאים מהמשבר הזה שכבר גרם לשלושה הפסדים רק בשבועיים האחרונים. וכרגיל, הכל יוצא הפוך- הרבע הרביעי (כולל ההארכה) היה אחד מהטובים של מכבי העונה עם הצגה של הלפרין כמו שהרבה זמן לא ראינו.

דווקא כשביינום שיחק מצויין התקפית (למרות איבודי כדור רבים) והשאיר את מכבי על המגרש לאורך המחצית הראשונה וחלק מהרבע השלישי, מצא לנכון יותם הלפרין לתת את משחק השנה שלו ואולי הייתי נסחף ואומר- גם את משחק חייו.

הלפרין שהיה חייב לקחת את המושכות עקב יציאתו הכפויה של ביינום בחמש עבירות, פשוט שטף את המגרש בכל דרך אפשרית. שתי שלשות רצופות, חדירות נהדרות ולא אופייניות כל כך לסגנון המשחק שלו ובעיקר שלשה משוגעת בסיום המשחק ששמורה רק לשחקנים בעלי קור רוח של קרנף (עיין ערך שאראס בגרסה האירופאית או רג'י מילר בגרסה האמריקאית).

צביקה שרף ניהל לא טוב את המשחק במחצית הראשונה ועשה הרבה טעויות בהחלפת השחקנים, במיוחד כאשר לא שיתף הרבה את וויצ'יץ' ששיחק טוב כבר בדקות הראשונות. במחצית השנייה הוא כבר הבין זאת ולא רק שנתן לו לשחק אלא אפילו ניהל את המשחק ואת השחקנים סביבו בלבד.

מאותו הרגע, ריאל הבינה שוויצ'יץ' הוא כרגע הבעיה הרצינית שלה וניתבה את כל ההגנה עליו. אבל אז כאמור, הגיע מבלי שאף אחד חזה מראש ובמיוחד לא מאמן ריאל, יותם הלפרין וגמר כמעט בעצמו את המשחק. נקווה לטובת מכבי ולטובת הלפרין שזה לא היה חד פעמי.

שתי הקבוצות (חוזרים למכבי ולריאל) סיפקו לנו משחק מותח וצמוד עד השניות האחרונות כולל הארכה, בדיוק מסוג המשחק שכולם אוהבים לראות, רק שהפעם זה גם נגמר בסוף טוב.

הייתי רוצה גם לציין לטובה את השחקן של ריאל - ראול לופז, שלא הגיע עם הקבוצה לנוקיה וכולכם ראיתם את ההבדל. אני צופה לו עוד עתיד גדול ואולי אפילו הייתי ממליץ להנהלת מכבי לנסות ולדבר עימו לעונה הבאה. שחקן כזה הוא בדיוק מי שמכבי מחפשת מאז עזיבת שאראס ופארקר. שחקן קבוצתי, אינטלגנט, עם שליטה מצויינת בכדור וקליעה טובה לשלוש.

לילה טוב.