מאת: שלומי טוקסירו

בכתבה שפורסמה בידיעות אחרונות ביום 12.3.08, אומרת ליאורה עופר בתו של המיליארדר יולי עופר כי עדיין לא חשה בטחון כלכלי מלא.

ברגע שקראתי זאת התחלתי לבכות ולהזיע.פשוט התחלתי לגלות רגשי חמלה וצער כלפי גברת זאת. מאידך רחמיי הועמו במקצת לאחר שקראתי כי המסכנה חסרת הביטחון רכשה דירת יוקרה בפרויקט רוטשילד 1 בתל אביב. מעניין איך אשה שחיה במשפחה מהעשירות בארץ, אחת שטעמה רק שמנת, יושבת על משכורות עתק, באה ומתבכיינת כאילו אין לה מה לאכול. גברת ליאורה שכחה כי יש בארץ אלפי בני אדם, אם לא עשרות אלפים, שבקושי משתכרים 3000 שח בחודש וחיים מהיד אל הפה. היא שכחה כי אנשים לא יכולים לעמוד בתשלומי חשמל מים ומשכנתא, מאחר ופוטרו מעבודתם או שמשכורתם לא מספיקה.

היא שכחה כי לרבים אין אפשרות לרכוש תרופות, וכמובן רבים גרים בשכירות בדירות צפופות ולא יכולים לרכוש דירות פאר כמוה.

על מה את בוכה גבירתי?.על איזה בטחון כלכלי את מדברת? רבים היו מוכנים להתחלף איתך בתפקיד, במשכורת ובכל מה שיש לך. דבר אחד ברור: אתם העשירים כמה שיהיה לכם, כמה שתרויחו, תמיד תבכו וזה לא יספיק לכם. אתם כמו אלה עם קיבה ללא תחתית. רוצים עוד ועוד ואף פעם לא תשבעו . העיניים גדולות, והתאוה לא יודעת גבולות.

רבים יאמרו הלוואי הצרות שלך עלינו. אתם לא מסוגלים להעריך דבר. תמשיכו לבכות על מר גורלכם כי זה פשוט מרגש וחצי מדינה בוכה בגלל "המצב הכלכלי שלכם". והכי חשוב תמשיכו לאכול קוויאר בבוקר וליהנות. זה ישפר לכם את מצב הרוח והדכאון עקב "מצבכם הקשה והביטחון הכלכלי".

למאמרים נוספים: אתר סקופ