ביקורת: "גריז" – המחזמר הנודע שוב שועט ומרקיד את הצופים – חוויה לחובבי מחזות הזמר בהפקה מקצועית ומרהיבה – בית צבי בתיאטרון רמת גן

מאת חיים נוי

המחזמר "גריז" נחשב לאחד ממחזות הזמר הנודעים והמצליחים וההפקה שעלתה השבוע על ידי בית צבי בתיאטרון רמת גן היא חוויה לחובבי הז'אנר שנהנים מהפקה מקצועית מרהיבה.

המחזמר הוא פרי יצירתם המשותפת של האמריקנים, המוזיקאי ג'ים ג'ייקובס והתמלילן וורן קייסי, שרקמו את היצירה בשנת 1971 בשיקאגו. השניים היו צמד שחקנים צעיר שהחליט לכתוב את המחזמר המבוסס על תקופת הנעורים בגימנסיה אמריקנית טיפוסית . ג'ייקובס סיפר בשעתו שהיה זה המיוזיקל היחיד שהתבסס על לחנים שכולם היו לביצוע על גיטרה.  ההצגה הראשונה הייתה בשיקאגו בשנת 1972 ומיד עלתה בניו יורק והתבססה בברודווי ואחר כך בווסט אנד בלונדון ומשם בכל חלקי תבל. הסרט שהופק ב-1978 כלל את הזמרת האוסטרלית הנודעת אוליבייה ניוטון-ג'ון ולצידה כוכב זורח, ג'ון טרוולטה.  מחזות הזמר הוצגו במשך שנים , שוב ושוב ובהרכבים שונים. בלונדון נבחרו במשך מספר שנים התפקידים הראשיים על סמך תחרויות ריאליטי לבחירת הכוכבים. אולם, רוב הזמן היו אלה כוכבי זמר צעירים שמשכו את שוחרי המופע. גם בארץ הועלתה ההפקה פעמים רבות, הן בבתי ספר למשחק והן בהפקות מסחריות. ב-2007 הייתה תחרות טלוויזיונית לבחירת כוכבי המחזמר, אך ההפקה נגנזה כנראה מחשש לכישלון מסחרי.

הפקה ידועה הייתה ב-1995 עם צביקה הדר, אקי אבני ואביטל פסטרנק בבימויו של אורי פסטר, בסינרמה בתל אביב.

קייסי הלך לעולמו כבר ב-1988, אולם המחזמר רק נסק והצליח להיות בפסגה עד עצם היום הזה ולהיטיו שגורים בפי כל.

ההפקה בבית צבי שהעמיד הבימאי דניאל אפרת שגם אחראי לנוסח העברי, היא מרהיבה ומלוטשת.  דניאל הוא במאי מעולה ביותר והתוצאה היא מקצועית בקנה מידה בינלאומי. עומר זימרי אחראי לכוריאוגרפיה המקסימה והשועטת. עומר הוא מקצוען בתחום ומפגן הראווה התוסס שהעמיד הוא ענוג  וקסום. ביחד עם השחקנים הצעירים והכישרוניים והשותפים להפקה, התוצאה המתקבלת היא של חוויה לעין ולאוזן, מקצוענות לשמה וחגיגה לכל אוהבי מחזות הזמר.

בבית צבי כבר העלו הפקות קודמות בשנים 2004 ו-2006 וההפקה הזו מצטרפת להצלחה התוססת.

העלילה עוסקת בחבורת תלמידי תיכון , המתחילים את לימודיהם לאחר חופשת הקיץ. דני וסנדי נזכרים בפגישה רומנטית ביניהם בשפת הים ונדהמים לגלות ששניהם לומדים השנה בצוותא בבית הספר. דני כובש את רגשותיו כדי לא להראות חלש אופי לפני חבריו ואילו סנדי עוברת מסכת התאקלמות עם חברותיה , המנסות לשנות את תדמיתה השמרנית לטעמן. הסוף הוא כמובן טוב, לאחר שאנו צופים בשלל הרפתקאות ובעיקר שירים סוחפים ומחולות תוססים. הסרט היה יותר מעובה וכלל סצנות שהושמטו מהמחזמר ובו תחרות המכוניות.

בסרט גם קוראים לגיבורה סנדי אולסון, מהגרת מאוסטרליה ואילו במחזמר שמה הוא סנדי דומברובסקי.

המחזמר מאופיין בעיקר בשירים הנודעים, כל אחד מהם להיט ידוע ומוכר והם מלווים בתנועה ומחול מרהיבים ובחלק מההפקות, אפילו תעלולי אקרובטיקה וכישרונות שונים. (בלונדון למשל הייתה זו שחקנית שהתמחתה בפעלולים עם מקלות וכדורים ).

הלהקה בהפקה הנוכחית היא רוויית כישרונות, שירה, משחק ותנועה.

הילה הויזמן גילמה את סנדי בהצלחה רבה. הילה מבורכת ביכולת שירה ומשחק משובחים, יש לה דיקציה מעולה והיא כובשת את הצופים בהגשת משחק מפעים ולעיתים גם מרגש.

מוטי חובה גילם את דני ויש לו יכולות של משחק, תנועה  ושירה מצוינים. הוא מעמיד דמות מוצלחת ונעימה. הופעתו היא כלילת החן.

שתי הדמויות שבדרך כלל גונבות את ההצגה בכל ההפקות, הן של בטי ריזו ופרנצ'י.

ריזו הייתה אייר שטיימן המקסימה, שיכולותיה הנהדרות באו לידי ביטוי במשחק מצוין ובהגשת שיר בצורה נפלאה.

פרנצ'י גולמה בידי גיה באר גורוביץ המעולה, שמצליחה להשתלב בדמות והיא גם תוססת, מלאת חן ומפעימה.

וינס פונטיין, שדר הרדיו וגם המלאך בחלום גולם בידי נתנאל בסיל הכישרוני. נתנאל הפגין יכולת מדהימה בשיר המוצלח (שתורגם באורח פלאי ראוי לציון במיוחד בידי  הבמאי והמתרגם של ההצגה דניאל אפרת) – "את כשל קוסמטי". הגשת השיר הייתה מעולה ביותר.

מירית פרג'ון כג'אן בלטה באופן מיוחד במחזמר, בזכות משחק וחיוך כובשים (מלווים בגומות חן פלאיות). יש לה נוכחות בימתית חזקה ומקסימה.

נועם עמית הייתה נהדרת כפטי והפגינה כשרון רב וחינני.

עדי אברהמי כמרטי היתה נפלאה ותוססת ומלאת חיים.

אודליה דדון כג'סיקה הצליחה להעמיד דמות מלאת אנרגיה וקווים של דומיננטיות.

גילי גבל היתה צ'ה צ'ה הרקדנית הלטינית ומשחקה היה רב כישרון.

מיס לינץ' המנהלת הייתה שרון קרוק המשובחת בעלת נוסח הדיבור הפדגוגי, עם השגיאות המצחיקות.

בר קדמי היה יוג'ין החנון והמצחיק.

יואב מילשטיין היה דודי ומשחקו היה חמוד ורבגוני.

זוהר בדש היה רוג'ר המוצלח.

קניקי היה נדב זילברמן שהפגין יכולות יפות מאוד, בעיקר בסצנת המכונית.

יקיר שוקרון היה סאני שהפגין משחק טוב מאוד.

יש לשבח במיוחד את הסאונד שעיצב אלעד דדון.

דפנה פרץ אחראית לתפאורה המקסימה . יובל כספין עיצב וייצר את התלבושות מרהיבות העין.

דולב ציגל אחראי לתאורה המוצלחת, אם כי הבזק הזרקורים על הקהל גרם פעמים לקולות של מבוכה קלה. אורן אלדור אחראי לניהול המוזיקלי ולעיבודים היפים.

חבל רק שהנגינה היא של פלייבק ולא תזמורת חייה.

רמי אוסרווסר אחראי לעריכה המוזיקלית המשובחת.

דוקי עצמון אחראית להדרכה הקולית של הזמרים בעוד דניאל שוורצמן אחראי להדרכת המקהלה.

בקאסט עוד משתתפים רבים שתרמו להצלחת המופע.

אין ספק שהמחזמר גריז שוב הצליח להבקיע ניצחון סוחף וההפקה היא מהנה, מוצלחת, מקצועית וברמה בינלאומית.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צילום- יוסי צבקר