בעת האחרונה, ולא רק, יש לנו נטייה לתלות את דעת הקהל בעולם ואת נטייתה של המדיה לצד הפלסטינים, בהסברה הלקויה שלנו. בחשיבה הזאת יש יותר אמוציות מרציונל. לדעתי אין לנו סיכוי לזכות באהדת העולם במאבקנו, ויש לכך כמה וכמה סיבות.

ישראל נחשבת בעיני העולם למדינה חזקה ועשירה עם צבא אדיר שכבש עם "חלש ומסכן" שנלחם כבר 60 שנה לעצמאותו , והעולם (מה לעשות) אוהב את האנדרדוג, ואהדתו נתונה ל"דוד" הפלסטיני הקטן, מול "גוליית" הישראלי הענק.

ברחבי הגלובוס יש רוב למדינות המוסלמיות או לאלה שמכונות "הבלתי מזדהות", שלא ברור מניין השם הזה, כי המדינות האלה בהחלט מזדהות, ומכאן יוצא שיש רוב למתנגדים והסולדים מישראל.  

באירופה יש אנטישמיות גלויה, וגם סמויה, וכשמדובר בדם יהודי שנשפך שום דמעה לא תיזל מעיניו של אירופאי לבן, קל וחומר מעיניו של מהגר מוסלמי. אירופה משקשקת לנוכח ההתעצמות המוסלמית ביבשת שלה. צא ולמד מה עשתה קריקטורה אחת על הנביא מוחמד שעוררה את זעמם של עשרות מליוני מוסלמים. אירופה זקוקה לשוק הערבי והמוסלמי והיא משוועת לנפט שלו. ועל כן היחס שלה לישראל מושפע מאינטרסים כלכליים, מדיניים  ומקומיים. 

נותני הטון ומעצבי דעת הקהל במדינות המערב הם החוגים האקדמאיים שבאופן טבעי נוטים לשמאל, והשמאל מאז ומתמיד מעריץ ותומך בעמים שמתמרדים ובאלה שנחשבים כלוחמי חופש. לא פלא שצ`ה גווארה שהיה בנדיט ורוצח בשם המהפכה הפרולטארית זכה לאהדה ולפופולריות בחוגי השמאל, ונחשב לגורו שלו כאז כן היום. הוסיפו אליהם את הישראלים מן השמאל הרדיקלי ואת הערבים, שממלאים את האוניברסיטאות שוטפים את הקמפוסים בתעמולה אנטי ישראלית, ותקבלו את המתכון לזרע השנאה לישראל, ולכל מה שהיא מייצגת.

כשהמתנגדים הכי קשים לישראל הם האינטלקטואלים השמאלנים ששולטים בתקשורת באירופה, בצפון אמריקה ובדרומה, הסיכוי שלנו לשכנע את המשוכנעים אפסי.  

הנרטיב הפלסטיני של עם מדוכא, כבוש ונתון במצור ינצח תמיד את הנרטיב של הישראלי שכבר זכה לעצמאותו,  ובעצם בונה ומתנחל על אדמות "כבושות" של ה"חלכאים והנדכאים והמסכנים" הערבים. התמונות של הרג, הרס דם וילדים הרוגים מעזה יותר פוטוגניות בעולם מהרעש שהקסאמים עושים, וזוכות ליותר אחוזי צפיה. ורייטינג שווה כסף.  הצופה הממוצע בטלויזיה, ברחבי העולם, לא נחרד מילדים מפוחדים ומאוכלוסיה שלמה שעוצרת את נשימתה בין קסאם לקסאם. את העולם לא מעניין כל כך שישראל בעצם נסוגה מכל השטחים ברצועת עזה וגירשה 10 אלפים אזרחים מבתיהם. מבחינתו הצדק נעשה, ואין לו חמלה על "כובשים ונוגסים".  

ערוצי הטלויזיה הערביים ובראשם אל ג'זירה, מציגים לצופה תמונות מחרידות, שלא אחת  מבויימות, ברגשנות שאופיינית לטבעו של הערבי, ומצליחות לזעזע לא רק מוסלמים ברחבי העולם, אלא גם את האדם הפשוט, שכל מה שהוא יודע על ישראל שהיא כובשת ומתנחלת על אדמה לא שלה, והנכבש מדמם ומתקומם. מול התמונה המעוותת של התקשורת הערבית ולנוכח הציניות שלה, בתוספת הבורות בנוגע למצב האמיתי בעזה וביהודה ושומרון, ידם של הפלסטינים בקרב על דעת הקהל תהיה תמיד על העליונה. ההסברה הישראלית הרישמית שאיננה מתלהמת, לא יכולה לעמוד מול תעמולה ערבית משומנת של אוייב שמרמה  ומתחמן ומציג לעולם תמונות מעוותות ומסולפות.  

הערבים הצליחו להשתלט בכוח ההון שלהם על ערוצי החדשות המשפיעים בעולם כמו ה- CNN וה- BBC, אם במתן חסויות לתוכניות, ואם בתשדירי תדמית תיירותיים למדינות כמו כווית אבו דאבי מרוקו לבנון מצרים ועוד. מדובר בהון עתק שמוזרם לכיסי הבעלים של התחנות האלה. וכבר נאמר שהכסף מעוור עיני צדיקים.  

כשפלסטיני מתראיין באחד מערוצי התקשורת בעולם הוא נשמע אמין, רהוט וצודק, לעומת הישראלי שמגמגם, ולעתים גם עילג, ומצטייר כאילו אינו משוכנע בצידקת הדרך שלו. הוא מגמגם לא משום שאינו מאמין בה, אלא משום שהוא לא מיומן דיו, האנגלית שלו בדר"כ גרועה,  וטיעוניו המבולבלים אינם משכנעים אל מול הפאתוס של "הפליט הפלסטיני המסכן הגזול והעשוק", כביכול.   

התקשורת איננה מסקרת מצבים שבהם "כלב נשך אדם" כי זה איננו אייטם חדשותי. מבחינת התקשורת העולמית, ישראל היא "הכלב" והעם הפלסטיני הוא "האדם", ולא להיפך.  

מכל הסיבות שמניתי, ועוד, כל נסיון  הסברה ישראלי יידון לכישלון. לפיכך, לפני שמאשימים את קובעי המדיניות ואת משרד החוץ בחידלון הסברתי מן הראוי להביא בחשבון גם את הגורמים האובייקטיביים האלה. 

על כן, אל לנו לבקש את אהדת העולם, כי נאמר כבר במקורות "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". עלינו להפסיק להתרפס, להתחנן ולהסביר את צידקת דרכנו, לבקש רשות מאומות העולם להילחם במבקשים להשמיד אותנו, ובעיקר לחדול ולבקש את תמיכת האו"ם שמום. הגיע הזמן להחזיר לעצמנו את הכבוד הלאומי, ולנהוג כמדינה עצמאית ריבונית וגאה.

ישראל צריכה להודיע לעולם חד וחלק - מבלי לצפות לאהדה ואמפטיה - שכמדינה ריבונית היא רשאית ומחוייבת לשמור על בטחונם של אזרחיה, ואיננה יכולה לסבול יותר הפגזות על עריה וישוביה. כדאי שנפנים ששום מדינה בעולם לא תילחם במקומנו, ושום צבא לא ישמור על גבולות מדינת ישראל ועל אזרחיה, זולת צבא ההגנה לישראל.

ואולי כשנתחיל להיות נחושים ומשוכנעים, גם העולם יתחיל להשתכנע.