כדי לבחון נקודת מבט ייחודית זו, אנו צריכים לחזור אחורה בזמן, לימיהם הראשונים של היהדות ועם ישראל…

לאחר חורבן בית המקדש השני, הוגלו היהודים מארץ ישראל והתפזרו ברחבי העולם. הם הפכו מידידים לשנואים ולבסוף גורשו או נרצחו. בספרד, בשנת 1492 פסק הדין לגרש את היהודים, או להורגם כשלא הסכימו להמיר דתם לנצרות. תרחישים דומים קרו בכל רחבי אירופה, אבל השואה בגרמניה היא הראיה המוצקה והמוחשית ביותר שהסתיימה בהשמדת 6 מיליון מיהודי אירופה. מאז, חלק מהיהודים חזרו לשם, אבל היום, האנטישמיות מתעצמת ועלולה להביא לפעולות קיצוניות נגד היהודים. שני "המקלטים" שיהודי אירופה מחפשים בהם ביטחון הם ארה"ב וישראל, אבל גם הם אינם בטוחים היום. ובאשר לישראל, מאז 1967 היחס כלפיה החל להשתנות לרעה ורוב המדינות החברות באו"ם היו מעדיפות שמדינת ישראל לא תהיה קיימת.

מה כולם רוצים מאיתנו?

למעשה הבעיה היא לא עליית האנטישמיות, אלא השורש שמעורר ומזין אותה. כשנבין מה הסיבה לקיומה,  נוכל להבין מה ניתן לעשות כדי לעקור אותה משורשה.

ראשית, עלינו להכיר בעובדה שהעם היהודי אינו כשאר העמים. מספרו מועט ביחס לאוכלוסיית העולם, ותרומתו אדירה לאומנות, לתרבות, למדע, לכלכלה, וכמובן למוסר ולדת., אך במקום לקבל שבחים , נשמעות האשמות. בכלכלה – אנחנו משתמשים בכישורנו לתמרן  ולנצל עמים אחרים בתחום הטכנולוגיה –נוזפים בנו  שאנו משתמשים בה להעצים את יכולותיה הצבאיות של ישראל.

לכן, כדאי  שנפסיק להצדיק את עצמנו רק לרגע, ונבחן את המצב מהזווית של המאשימים.

שנית,  ישנו דבר נוסף שהענקנו לעולם לפני אלפי שנים והוא  הכלל "ואהבת לרעך כמוך" . זהו עקרון ששכחנו לפני זמן רב, וחלקנו אף מתייחס אליו בציניות ובזלזול, אך העולם זקוק לו בדחיפות ועלינו לתת לו.

המפתח לאושר העולם נמצא בידי העם היהודי

אומות העולם מרגישות שבידינו המפתח לאושר (לפתרון בעיות העולם) אבל הוא נעול בתוך תיבה.כמו חולה סופני שהתרופה שתציל את חייו נמצאת בתוך קופסא אטומה.

ההרגשה קיימת אצלם בתת מודע, ובסופו של דבר הם מרגישים כלפינו  שנאה ופונים נגדנו בהאשמות לגרימת כל הבעיות. בגלל שהפתרון בידינו ואנחנו מונעים אותו מכולם , אנחנו אשמים.

העם היהודי נוסד על העיקרון של אהבת אחים; הפכנו להיות עם רק כשהתחייבנו להיות "כאיש אחד בלב אחד" והצלחנו לשמור על חברה משגשגת במשך מאות שנים, דרך תלאות רבות, על ידי היצמדות לעיקרון "ואהבת לרעך כמוך". במהלך השנים, עקרון אהבת הזולת התעמעם, טיפחנו את האגו , איבדנו את האחדות בינינו ונפלנו לשנאת חינם.

המצב היום בעולם השתנה לרעה במישור החברתי והכלכלי . ככל שהאומות והממשלות יהפכו למתוסכלות יותר כדי למצוא פתרון, כן כעסן יופנה כלפי היהודים. לא בגלל שהם שעיר לעזאזל – אלא בגלל שהם אוחזים במפתח לאושר העולם. המצב עלול לנטות לנקודת האל-חזור, ועלול להתרחש אסון גדול מאוד,  בדומה לשואה.

עלינו להקים מחדש במדינתנו את מודל החברה המתוקנת שבו החזקנו בעברנו, ולהראות לעולם איך זה נעשה על ידי מתן דוגמה, מסביר מיכאל לייטמן. איננו צריכים להסתיר את המחלוקות שלנו, אלא להראות איך אנחנו מתגברים מעליהן על ידי תרגול הערבות ההדדית בעם. גם אם לא נרגיש אהבה בינינו, עלינו לטפח אותה, ואז השקפת העולם על היהודים באופן כללי ועל המדינה היהודית בפרט תשתנה, ונקבל עידוד מצד האנושות כולה להצליח. עלינו לזכור שאנחנו עושים זאת כדי להשיג חיי שגשוג ושלווה בישראל ובעולם כולו, מתוך מטרה שהחברה הגלובלית שלנו תשגשג ותפרח ונקבל תמיכה בינלאומית והכרה עולמית. תכונת האחדות סמויה ב"גנים" של עמינו, ויעודנו הוא להפעיל מחדש את הגנים האלה ולהוביל את הדרך לאחדות לטובת האנושות כולה.