אנחנו עדים לאחרונה לא רק לאירועי טרור קשים - ניסיונות רצח של חפים מפשע ובדם קר ע"י נשים פלסטיניות צמאות דם שמחפשות לפגוע בכמה שיותר יהודים ללא אבחנה (אזרחים, שוטרים, חיילים, ילדים, נשים, גברים, קשישים וכו'), אלא במיוחד מתקפת הגנה מאוד אגרסיבית, מרוכזת ומתואמת היטב שבאה מכל הכיוונים כדי להציג מחבלות כקורבנות תמימים, חפות מפשע ומסכנות שבעצם "הגברים דחפו והכריחו אותן לבצע את המעשה" ולכן עלינו לרחם עליהן ובשום פנים ואופן לא לפתוח עליהן באש.

אני מודה שאפילו אני, למרות שזיהיתי והתרעתי שנים רבות מאוד על הסכנה שבנשים מחבלות והסלחנות חסרת האחריות למעשיהן, הופתעתי מעוצמת התוקפנות, המאמץ והנחישות להגן על אותן מרצחות נאלחות ומנוולות חסרות כל מצפון אנושי בסיסי, הגנה שהגיעה מכל עבר בזמן אמת תוך כדי שאירועי הטרור נמשכים ומסלימים.

הדוגמא הטובה ביותר היא לגבי המקרה של סטודנטית לתואר שני ששלפה סכין ועמדה לתקוף אנשים בתחנה המרכזית בעפולה והשוטרים נאלצו לירות בה ולפצוע אותה ברגליה כי סירבה לקריאות הרבות שלהם להשליך את הסכין. העובדה הבסיסית היא שאם היה זה גבר ולא משנה מה נסיבות חייו - קבצן נדבות או דוקטור לפיזיקה גרעינית, הוא היה נרקב באדמה ונאכל ע"י תולעים ואיש לא היה מעז לפצות פה!!!

ה"אבירה" הראשונה שיצאה להגן על אותה מחבלת הייתה העיתונאית ומגישת הטלוויזיה אורלי וילנאי שהתנפלה על ח"כ יינון מגל, כשאמר שכל מחבל שמרים סכין במטרה לרצוח - צריך לירות ולהרוג, ושאלה בפליאה:"אישה עם סכין, זה האויב שלך?". (ח"כ יינון מגל הוא לוחם ומפקד לשעבר בסיירת מטכ"ל ולכן דעתו הרבה יותר חשובה ומבוססת על ידע וניסיון מקצועי!)

ה"אבירה" השנייה היא ח"כ ענת ברקו, קרימינולוגית פמיניסטית שטוענת ומסבירה שכל אישה פלסטינית שיוצאת לבצע פיגוע ולרצוח חפים מפשע, צריך בעצם לרחם עליה ולראות בה קורבן אומלל, מסכן, תמים וחסר אונים, שבעצם ה"גברים" דחפו אותה למעשה, שהיא לא התכוונה באמת לפגוע באף אחד והיא לא מסוגלת (כי, רמז: אישה לא מסוגלת לרצוח, לפגוע, להתעלל וכו', נשים הן הרי הגזע הטהור והעליון!)

כך מתארת ח"כ ענת ברקו את הפלסטיניות ה"מסכנות":

"נתקלתי, למשל, במקרים של גילוי עריות במשפחה או של נישואים כפויים. לעיתים נשים מגיעות למחסומים ואפילו לא טורחות לדקור, הן אומרות: 'קחו אותי, תצילו אותי'. לפעמים זה מהבית, לפעמים מהבעל".

ואז בעקבות הלחץ, ראו איזה פלא: גם המשטרה מצטרפת לחגיגה ומכריזה על המחבלת כעל "קורבן":

"גורמים בכירים מאשרים כי נבחנת האפשרות שלפיה האישה ששלפה סכין ונורתה ביום שישי שעבר בתחנה המרכזית בעפולה לא התכוונה לדקור, אלא פעלה מתוך מצוקה אישית."

למה זה מתרחש? כי לפי האידיאולוגיה הפמיניסטית-מגדרית שהיא הדומיננטית והמובילה בכל המערכות בישראל: תקשורת, אקדמיה, מערכת המשפט, משטרה ועוד - נשים הן תמיד קורבנות של גברים ובעצם המלחמה האמיתית אפילו בתוך גבולות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היא מלחמה מגדרית-אוניברסאלית של כל הגברים בעולם נגד כל הנשים בלי הבדל דת, גזע, צבע עור, השקפה פוליטית, לאום או כל מאפיין אחר.

מקרה המחבלת הדיל השלמון

עוד לפני ההסלמה האחרונה, בתקופת יום כיפור נורתה למוות לראשונה מחבלת שהגיעה למחסום עם סכין ענקית בתיק שלה. גם לגביה נפתח קמפיין מאוד אגרסיבי שהציגה כילדה בת 18 מסכנה ומבוהלת ש"בטעות" נקלעה לסיטואציה שבה החיילים היהודים "צמאי הדם" רצו מראש לחסל אותה. שותפים לקמפיין גורמים פלסטינים, גורמי תקשורת שמאלניים כמו עיתון הארץ, ארגון אמנסטי ובמיוחד קבוצה שמאלנית קיצונית בשם "צעירים נגד התנחלויות" שליוו וצילמו את האירוע וייתכן והמתינו שם לפרובוקציה שיוכלו להשתמש בה בתעמולה נגד ישראל בארץ ובעולם. היו אפילו שהרחיקו לכת וטענו שלא הייתה לה סכין למרות שרואים בתמונות סכין שנפלה בדיוק במקום ממנו הגיעה המחבלת!

היה לי בפייסבוק ויכוח מאוד ארוך עם שמאלן ששיקר בלי בושה ועשה כל מניפולציה אפשרית תוך כדי שהוא טוען שחיילינו "רצחו בדם קר נערה פלסטינית תמימה" - לא פחות!! הוא טען כאילו צה"ל "מסתיר מידע" ודובר צה"ל ממלא פיו מים והציג גרסת עדים פלסטינים שכביכול סותרים את גרסת צה"ל כ"תורה מסיני" וקודש הקודשים אך לבסוף זיהיתי את האדם איתו התווכחתי כאחד הכותבים של תוכנית הטלוויזיה השמאלנית "גב האומה" וכששאלתי אותו האם זה נכון, הוא כתב לי: "למקום עבודתי אין קשר לכך ואודה לך אם לא תברח לאד הומינם כמנהגם של חסרי הטיעונים"

התפישה שלי מאוד פשוטה: כל אדם שמסכן חיים ושולפ/ת סכין על-מנת לרצוח בדם קר אנשים חפים מפשע - זוהי חובה בסיסית לירות ולהרוג אותו ע"מ להציל חפים מפשע בין אם מדובר בגבר, אישה, ילד או ילדה. מי שעושה את החשבונות הקטנוניים והפוליטי-מגדריים האלה בסופו של דבר רק מצדיק ומעודד רצח נוסף של עוד יהודים חפים מפשע, כאילו לא נרצחו מספיק!