כאשר מדברים על פוליטיקה באופן כללי לרוב שומעים את עמדת מפלגת השלטון, ואת עמדת המפלגות המתנגדות לעמדת השלטון.

בישראל מתרחשת תופעה מוזרה לפיה שומעים רק את עמדות מפלגת השלטון,ולא שומעים את עמדת מפלגת האופוזיציה הראשית "כחול לבן".

כמפלגה אשר מתנגדת לשלטונו של נתניהו והמורכבת משלושה רמטכל"ים לשעבר האזרח הסביר היה מצפה לשמוע עמדות ביטחוניות חלופיות לזו שמציג ראש-הממשלה נתניהו ,למשל, בסוגיית עזה,אך לצערו הרב הוא לא שומע עמדות כאלו ואחרות.

גם בנושאים אזרחיים כגון: מצב מערכת החינוך, מצב מערכת הבריאות, העומס בכבישים, הגירעון בקופת המדינה האזרח הסביר לא שומע כלום ממפלגה זו.

למרות שמפלגה זו זכתה במספר מנדטים זהה לזה של הליכוד היא לא מצליחה לשתף פעולה עם גורמים שונים ולחביך את הממשלה למשל, בבחירת מבקר המדינה, או לחלופין למנוע מנתניהו לפזר את הכנסת .

הקרולות היחידים הנשמעים ממפלגה באים בצורת ביקורת שמותח משה (בוגי) יעלון על יאיר לפיד על-כך שהקמפיין היה שלילי מדי ולא ביטא את עמדות שותפי הסוד.

יכול להיות שיעלון צודק, אבל בריאיון שהוא נתן במוצאי-השבת האחרונה לתכנית "פגוש את העיתונות" לא הביע יעלון עמדה אחת בנושאים כלכליים, חברתיים, אזרחיים ,חוץ מאשר להתגולל על מדיניותו הכושלת (לפי דעתו של יעלון) של ראש-הממשלה נתניהו.

הגיע הזמן שמפלגה זו תשב עם עצמה ותחליט מה היא מציעה לציבור שמפלגות הימין לא מסוגלות להציע לו, מה ההבדלים בינה לבין שותפותיה הטבעיות "מרצ", ו"העבודה" .

רק אחרי שהיא תעשה מהלך זה, היא תוכל לנסח מצע שיעסוק בכל הדברים המעסיקים את האזרח הישראלי .

הגיע הזמן שזה יקרה לפני הבחירות ולא לאחריהם.

יש כאן הזדמנות גדולה נוספת לנצח את הליכוד ,הגיע הזמן שהיא תמומש הלכה למעשה.