אני סבור כי לגמלאים נחוץ ייצוג בכנסת וברשויות בכלל. אך כנראה כי "בגרותם" והשק אותו הם סוחבים על גבם מונע מהם לתפקד באחדות למען המטרה אליה הם חותרים. אי לכך, כנראה ויש צורך במפלגה עם מצע לגמלאים אך עם מוחות צעירים.

תוחלת החיים בעולם המערבי צמחה מעל הצפי אותו חזו בשנות החמישים באירופה כאשר "בנו" את הבסיס לגמולי פנסיה וביטוחי חיים ובריאות, תבנית אותה העתיקה ,ובצדק לאותה תקופה, ע"מ ליישם את ביטוח לאומי וביטוחים דומים בארץ.

להפתעת רוב הגורמים, הרפואיים מצד אחד ובייחוד הפיננסיים מצד שני והגמלאים עצמם על ילדיהם ונכדיהם, תוחלת החיים קפצה בממוצע של שלש שנים לכל 12 שנה.יוצא מכך, כי אם לפני חמש עשרה שנה חגגו בשמחה את בני המאה הבודדים, עתה הם נספרים כבר באלפים, בעשרות אלפים בני תשעים והרבה יותר בני שמונים.

דבר זה יוצר מצבים חדשים הקשורים לכל שכבות האוכלוסייה בארצות המערביות ולא רק לישראל, בה יש טענה כי השואה עשתה מעשה. באירופה וארה"ב מתמודדים עם אותה תופעה על פניה החיוביים והבעייתיים באותה מידה.

פגיעה ראשונה נפגעו קופות הגמל והפנסיה כולל ביטוחי החיים וביטוח לאומי. התחשיבים היו לפי הממוצע של שנות החמישים והשישים וכך גם הגביה ואורך שנות העבודה. כל זה הביא את הקופות האלו לריקון מסוכן אשר ללא חקיקת חוקים חדשים, לעיתים נגד הגמלאים להארכת שנות העבודה ובמקביל את שנות הגביה.

גם באירופה, אשר אחרי החדשות משם אני עוקב ברצף, חוקקו חוקים כאלו אשר בלעדיהם, תוך שנתיים שלש הקופות היו קורסות. תוחלת החיים העולה משפיעה סוציאלית על משפחות הגמלאים, הרבה ילדים מוצאים עצמם ב"סנדוויץ'" בין גידול ילדיהם ל"גידול" ההורים, משימה לא פשוטה ואפילו מורכבת בממדיה כאשר החברה המודרנית לא בנתה תבנית חיים למצב זה. אולי הדור הבא, לצורך העניין, ילדינו, ידעו כבר יותר טוב איך לטפל במצב. 

אני ואישתי , בני 53 ושלש נמצאים בעין הסערה, כאשר מרבית חברינו בארץ ובחו"ל נמצאים באותה עוגה. הרבה מביעים את ההפתעה על היותם במצב זה ורואים עצמם עסוקים שעות רבות בטיפול בהוריהם בריאים יותר או פחות לפי המזל. הנחמה היא כי זו מנת רבים ולא בהכרח צרת רבים.

לכן, אין ספק ומאחר ולגמלאי הממוצע נשארו עוד שנים רבות לחיות ולתפקד, יש צורך בגופים אשר יתמכו בו ולמה לא מפלגה ייעודית לנושא. אך במצב בו אנו רואים את תפקוד מפלגת הגמלאים בישראל, אני סבור כי היא צריכה להיות מיוצגת ע"י דור הילדים מבלי לשלול את זכותם להיבחר.

דוגמא הוא נשיא מדינתנו- מר פרס. אני רואה בו כשיר לכל תפקיד, אך זה לא בדיוק נכון לכל חברי מפלגת הגמלאים ויהיה חבל אם הם יקרסו ויתפרקו דווקא בגלל גילם וה"שק" האישי אותו הם סוחבים.

לכן הצעתי להם, לגייס לשורותיהם ומהר את הדור הבא אשר יהיה נאמן לצרכים אותה מייצגת המפלגה ואנא אל תתמכרו למפלגות עם נטייה פאשיסטית זו או אחרת אך ורק על מנת להציל את הכיסא היקר.

התחזיות אשר אני קורא עליהם בנושא פירוק והצטרפות לגופים אחרים מסכנים לא רק את היעוד של מפלגת הגמלאים אלא את עצם קיומה. ובלי קיומה נראה עוד קשישים מתים מעוני, ניצולי שואה עשוקים והפסקת פיתוח שירותי בריאות תואמים לצרכים של גמלאי.

(תמונה: ויקיפדיה)