בכל מערכת בחירות עולה מארגוני הנשים תלונה על-כך שייצוג הנשים בכנסת הוא קטן מאוד.

משום מה לא מדברים אף פעם על-כך שבמפלגות החרדיות אין ייצוג נשי בכלל (בניגוד למפלגות הציונות הדתית ששם יש ייצוג נשי ).

בואו נראה מהו מצבה של האישה החרדית כיום.

                     מצבה של האישה החרדית כיום

ניתן לראות כי בימים אלו, האישה החרדית היא לא רק ממלאת את התפקידים המסורתיים של ניהול משק בית ,וגידול הילדים, אלא היא גם אישה עובדת ,לומדת באקדמיה, הולכת לחוגים, וחיה כמו כל אישה חילונית אחרת .

לכן, מגיע להן ייצוג שווה בבית המחוקקים הישראלי.

נשאלת השאלה: האם הנשים חרדיות מעוניינות להיבחר לכנסת?

סביר להניח, שהתשובה היא חיובית ,אך הן מודעות לסיכונים הקיימים לנשים שמנסות לפרוץ את הגטו החרדי (ממש כפי שקורה למשל ,לנשים החוזרות בשאלה, הבוחרות לעזוב  את עולם הדת).

לפיכך מעט מאוד נשים מוכנות לקחת את הסיכון הזה.

אין ספק שמדובר בפגיעה אנושה בעיקרון הדמוקרטיה שעליהם מושתת מדינת-ישראל.

בחלק הבא אסביר איך ניסו לשנות מציאות קשה זו.

                    הניסיונות לתקן עוול זה

1: בשנת 2019 הגישה עורכת-הדין מיכל בן-פורת עתירה לבג"צ בדרישה לאפשר לנשים להתמודד במסגרת מפלגת "אגודת ישראל" ,שהיא אחד משני הפלגים המרכיבים את מפלגת "יהדות התורה".

בג"ץ קיבל עתירה זו ודרש ממפלגת "אגודת ישראל" לשנות את התקנון כך שיאפשר בחירת נשים במפלגה.

2:וכן, על סמך אותה פסיקה הגישה הפעילה החברתית הילה חסן לפקוביץ' בקשה להצטרף למפלגת "שס" כדי להיבחר דרכה לכנסת.

מיותר לציין ששתי המפלגות החרדיות התעלמו מפסיקת בג"ץ.

למרות שאני כעיקרון נגד חרמות ופסילות, אני סבור כי בג"ץ היה צריך לפסול את ריצתן של המפלגות החרדיות לכנסת בטענה שהן מונעות מיוזמתן שילוב נשים ברשימה, ובכך הן עוברות על עיקרון השוויון המגדרי.

המפלגות הציוניות היו צריכות לדרוש מהמפלגות החרדיות לשלב נשים ברשימה, כפי שדורשים מהם למשל, ללמוד לימודי ליבה (ללא קיום תנאי זה אסור להכליל אף מפלגה חרדית בממשלה).

וגם הנשים החרדיות צריכות לךהקים ולצאת לסדרה של הפגנות ,כפי שעושה הפלג הירושלמי כאשר הצבא עוצר עריקים שלא מוכנים להתגייס לצבא.

רק שילוב של כוחות אלו יתקן מציאות מעוותת הקיימת כבר 71 שנה.