אין ספק בכלל שראש-הממשלה בנימין נתניהו הוא מדינאי ענק ,אך לצערי הרב אין לו ראייה חברתית.

לכן, אני לא מופתע שבאחד-עשר שנות שלטונו הוא לא יזם רפורמה שתסייע לאוכלוסיות חלשות כמו קשישים, חולים סיעודיים, זוגות צעירים, נשים חד-הוריות,ועוד.

ביום ראשון האחרון עמד נתניהו עם המועמד שלו לתפקיד שר האוצר ח"כ ניר ברקת והציג תכנית כלכלית שהיה בה כמעט הכל רק היא לא מתמודדת עם הגירעון הכבד הקיים בקופת המדינה.

בואו נכיר את פרטי התכנית

                        פירוט התכנית הכלכלית

התכנית הכלכלית מורכבת משני חלקים כאשר החלק הראשון אשר נכתב בצוותא עם פרופסור מייקל פורטר עוסק בתכניות פיתוח רב-שנתיות באזור הפריפריה, ואילו החלק השני עוסק ביוקר המחיה הקיים בענפים רבים.

                            הבעיה ביישומה של התכנית הכלכלית

הבעיה היא שכדאי ליישם את התכנית הזאת יהיו חייבים לקצץ קיצוץ רחב בתקציבי המשרדים ואף להעלאות מסים ,ורק אז יהיה אפשר לחשוב לקיים את התכנית הכלכלית.

בואו נראה מה המצב הכלכלי כיום במדינת-ישראל

                             תיאור המצב הכלכלי בישראל

נתניהו מאמין בכלכלת שוק אשר אמורה להניע את גלגלי המשק.

אחת הסיבות שרבים במיוחד באזורחי הפריפריה מצביעים לליכוד היא מכיוון שרמת החיים שלהם גבוהה יחסית, השכר הרעאלי שלהם עלה באופן משמעותי, אי-השוויון הצטמצם מעט, השקעות חוץ זינקו ,ועוד.

המצב הכלכלי של מדינת ישראל הוא טוב-מאוד, וניתן לזקוף זאת לשר האוצר כחלון, ולראש-הממשלה נתניהו.

אך מכיוון ולמטבע יש שני צדדים, צריך להציג גם את הצד הפחות זוהר של המציאות הוורודה: קשה לעשות מיזמים ארוכי טווח, התחבורה הציבורית חייבת לעבור שינוי, חייבים לתת הטבות לסטודנטים, קיים פיגור טכנולוגי ביחס לרוב מדינות העולם, וזה רק קצה הקרחון.

מבלי לטפל בבעיות הקרדניליות הרובצות על המשק הישראלי ,אף תכנית כלכלית טובה ככול שתהיה לא תוכל לקרום עור וגידים.

צריך לחבל את הגירעון התקציבי בשלב הראשון, ורק לאחר מכן לטפל בבעיות יוקר המחיה.

זהו הלקח שלי מהצגת התכנית הכלכלית של מפלגת השלטון.