כבר סיקרתי בחודש מאי  תרגיל קודם של הבמאית והכותבת נאוה צוקרמן, בשם "מטמורפוזיס". הפעם  זה בסגנון דומה

תמונה דיגיטלית "שיגרה בטיפול".

   ארבעה  משתתפים כולם ניראים עם רקע שונה כשפניהם  תופסות את   רוב  ריבוע מסך המחשב. הפעם צוקרמן  בחרה בנושא

טיפול פסיכולוגי לאשה בשם "שיגרה" ולא קשה להבין מהי המטופלת. בעלה בשם "אדם" . למעלה מהם  צוקרמן  והפרופסור

המטפל.

   אדם: שנינו היא, אבל  לא היא.

   שיגרה : הוא לא הוא.

  מטפל : רוצה לשמוע אותך בנפרד ואותה  בנפרד. אבל עכשיו נגמר הזמן, ההחלטה שלכם תהיה אחר כך.

(מסכם את הביקור ביומן עבה כרס) : זוג נורמטיבי באמצע החיים. ממה אני  פוחד?.... (עוזב את המקום)

כעבור שבוע 

   שיגרה : באתי לבד.כל החיים הוא ואני מה ? אל  תשכח את הילדה, ניקוי יבש. 24/7  בשבילו. הייתי שוקלת לשנות את שמי. הוא כל  היום בספה, מסתובב בפיג'מה. בגללך  אני רוצה לעזוב. אמר לי :אם את עוזבת אני מת.

  המטפל: שמחתי לראותך בשבוע הבא נתראה. 

  אני    באנגהובר עייפות,אני חי אני  צלול.. מסכם בדו"ח  : היום היא היתה לבד מחפשת את החיים שלהם.

  תתעוררו על החיים  שאתם קוראים  להם   והם החיים שלנו.

כעבור חדש

.נראה כי המשבצת של צוקרמן  מתחילה לקבל חיים : היא עוקבת בעיניה אחר  המריונטות שהיא בראה, מורידה  משקפיים

ועיניה  תרות אחרי  אדם שהגיע עם זר פרחים.

  אדם (מוסר את   הפרחים למטפל): מאוד עזרת לי, היא חזרה מחוזקת,אנחנו לא יוצאים כמעט הרבה, אני רק רוצה את השיגרה שלנו. איבדנו אמון,הסתכלנו בעיניים של המוות.

   המטפל הפרופסור  :טוב לפגוש אותך  לבד..נגמר הזמן. (כותב בדו"ח)  פעם ראשונה שאני  מרגיש מאוזן. איך למצוא יום הולדת אמיתית לא של המדינה. שהיא נמצאת בים,צריך לנסוע אליה, השאר הכל קשקוש.

   נ.ב. איך לתת לאנשים תקווה,לשים את  הפרחים במים.

זהו. (המסך מתרוקן)..

  תגידו , מישהו כאן הזכיר  קשקוש ??