צופית גרנט פונה  בפתיח לארזי :"הופתעתי שהגעת לתוכנית שלי, אני  עוקבת  אחריך עוד בהיותך  בת 17, תמיד יפה, יש ארזי מפורסמת  ויש ירדנה פרטית תמיד  אניגמטית".

   ירדנה :"חשבתי שאת צופית תוכלי לעשות ראיון מענין, כי רוב הראיונות שהיו לי  היו משעממות, הרגשתי שאני   מדקלמת את

התשובות,"

     ארזי מנסה  בהדרכת צופית לספר קצת על משפחתה המורכבת, הוריה  לא ניצולי שואה, אבל חייהם   היו לא פשוטים.

"גדלתי במציאות קשה, 2 אחים שכל אחד מהם  מאב ומאם אחרים. אבא מגרמניה ואמא  מצרפת. היה קושי כלכלי בהיותם  עוזבי קיבוץ. תמיד  חלמתי להיות מלכה או נסיכה, אבל כשראיתי  את  הסרט "צלילי המוסיקה"   זה הפך את כל הקערה  על פיה". הרי

   צופית :"ידעת  כמה את יפה?. ההורים  לא אמרו לך את יפה ?

   ירדנה :"הייתי חסרת בטחון,רגשי נחיתות ורק  כשהמצלמה האירה עלי התחלתי להאמין. יש לי  חסרון שאיני יכולה לראות

את עצמי כיפה".

    צופית :"וחברי הלהקה לא התחילו אתך?".

    ירדנה :"לא התחילו  זהו.".

    צופית :"איך יכול להיות    הרי אמרו עליך שאת אחת מהיפות בארץ".

    ירדנה :"הייתי ילדה כוכבת,הריטינג היה מעל ומעבר, הראש שלי היה עסוק בלשמור  על השפיות. לא הלכתי  שבי אחרי  הפרסום,הפכתי להיות במשך הזמן אמא מגוננת, רציתי לנטרל את הילדה שלי מהכל, היא זקופה,היום היא תומכת ".

   צופית  צוחקת:"אצלי זה הפוך..לקחתי  את הילדים לאולפנים ולכל הסרטים ".

   ירדנה:"התחתנתי עם אדם גרוש   ו-2 ילדים. היום הם חברים שלי. קשה לי עם קלישאות  לגבי  אמהות, לא רציתי  להניק,

לא רציתי יותר ילדים ואנשים   ירדו עלי".

   צופית:"את פוחדת מהיום שלא תרגישי יותר רלוונטית?"

   ירדנה :"אני לא מחכה שהדברים  יבואו אלי. כרגע אני עסוקה ויחד עם  בעלי  להוציא תקליט בכוחות עצמנו. היה לי מזל   שכל השנים  היו מסביבי  אנשים חכמים שעזרו לי והחזירו אותי לשפיות  וחיזקו אותי  עם  המפגש שלי    מול קהל ".     

צופית  מנסה  להשחיל  עצה לירדנה  אולי להרחיב  אופקים ושואלת :"יש לך  כשרון לכתוב שירים?"

התשובה מגיעה  חד משמעית :"לא, זה לא אני"?

    אם  ירדנה  ארזי חשבה  שכאן אצל צופית גרנט היא  לקבל ראיון מסוג אחר, הרי שגם  אנחנו   התבדנו.

צופית לא ניסתה אפילו  לרענן  טיפה   מהיובש שהגיע מצד המרואיינת עםהנושא החם,היחסים שלה לגבי "המתחרה" הגדולה שלה, עופרה חזה.

   ירדנה  נשארה אנגמטית לא בגלל שבאמת היה מה להסתיר מאחורי המסכה, הפנים שלה נטולי הקמטים  לא אפשרו לה 

לצחוק בקושי לחייך, כן  היא פשוט לא היתה מענינת. לעומתה צופית עצמה כדור מרץ  הודתה לה :"אני שמחה שבאת,את מתוקה".