בשבוע המסחר האחרון הודיעו הבנקים המרכזיים של אירופה ובריטניה על השארת הריבית ללא שינוי. הדבר תאם את צפי האנליסטים ולכן עבר בשקט יחסי. היורו סיים את השבוע כמעט ללא שינוי בערכו מול הדולר, והפאונד נחלש בפחות מאחוז. מדד הדולר, המייצג את כוחו של המטבע האמריקאי מול המטבעות המרכזיים האחרים, דשדש רוב השבוע ולבסוף סגר באזור התמיכה החשוב 73.00 נקודות.

בתמונה: גרף יומי של מדד הדולר בחודשיים האחרונים - אחרי נגיעה בשפל ההיסטורי 70.65 חזרנו לרמת 73 הנקודות.

ייתכן כי לאחר תקופה של הזינוק החד בצמד יורו-דולר (EUR/USD), אנו עומדים בפני דשדוש. נבדוק אילו גורמים עשויים לתרום להישארותו של היורו-דולר סביב רמות המחירים של התקופה האחרונה: החששות מפני אינפלציה אינם מרפים מקובעי המדיניות האירופיים ולא מאפשרים להוריד ריבית. נגיד הבנק האירופי טרישה, במסיבת העיתונאים שלאחר הודעת הריבית ביום חמישי, חזר על אותן העמדות המוכרות בנוגע למלחמה באינפלציה, וזה מה שבאמת מעניין את הבנק האירופי.

הצפי להאטה כלכלית בגוש היורו עליו מלחשים בתקופה האחרונה, איננו בראש מעייניו של הבנק המרכזי. אם כן, הורדת ריבית אשר תחליש את היורו לא נראית באופק כך שהוא יוכל להחזיק מעמד בתקופה הקרובה מעל רמת 1.5000 דולרים ליורו. מצד שני, הצפי להאטה כלכלית באירופה ימנע מהיורו להתחזק יותר מדי.

גם הדולר נמצא מבחינה זו בין הפטיש לסדן. הדיבורים (כנראה מוקדמים מדי) על כך שהגרוע ביותר לדולר כבר מאחורינו, יקשו על הדולר להמשיך ולהיחלש. מצד שני אין כרגע הרבה סיבות טובות לקנות את הדולר על הריבית הנמוכה שלו, דבר אשר יקשה עליו להתרומם. הנימוקים הסותרים, החזקים מאד בעד ונגד היורו והדולר, מובילים לחוסר החלטיות, ובמילים אחרות לאפשרות של היתקעות בתוך טווח מסחר צר יחסית לתקופה הקרובה. מה שיכול להוציא אותנו מהטווח הן חדשות רעות מאד ליורו ו/או טובות מאד לדולר.

פורסם בבלוג של דניאל פלג