השבוע הזה, ממש לפני שנה, התחילו ההגבלות החזקות על הציבור כהגנה ממגיפת הקורונה שהייתה רק בתחילת דרכה. 

מי מאיתנו לפני שנה ושבוע לא תכנן וידע היכן יהיה ועם מי יסעד בליל הסדר, אך תוכניות לחוד ומציאות לחוד ואנחנו זוכרים היטב איך עברנו את פסח שעבר ובכלל את כל השנה האחרונה. 

גם בני ישראל עמדו בתחתית הר סיני וחיכו בציפייה לירידת משה מההר עם לוחות הברית, אולי חשבו על ריקודים ומעגלי שמחה לקראתו, אולי חשבו על סעודת מצווה גדולה עבור קבלת התורה, אך משהו פתאום השתנה: "וירא העם כי בושש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלוקים אשר ילכו לפנינו, כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו" - מבחינת העם משה מתעכב ולא מגיע כפי שתוכנן וזה גורם לעם לחטוא בחטא הגדול, חטא העגל.עלינו לזכור שמי שמנהל את העולם הוא הקדוש ברוך הוא. הוא מתכנן וקובע הכל. על אף אם יש לנו תכנונים או רצונות כאלה ואחרים אנו חייבים לחיות ולפעול בענווה גדולה ולקבל שיש לעולם סדר אלוקי.

אם לא נבין זאת נגיע למקומות שליליים בדיוק כמו עם ישראל אז שם למרגלות הר סיני. 

אי קבלת העובדה שיש מסדר לעולם גורמת לנו לא לראות נכון את המציאות ומביאה אותנו לטעויות, לעיתים גדולות, ואחריהם מגיע תסכול, עוגמת נפש, עצב וכעס. 

כמו חטא העגל של בני ישראל שפשוט הושפעו "מהעיכוב" של משה ושינוי התוכניות שלהם, כך גם השנה האחרונה, מחייבים אותנו לקבל על עצמנו ענווה וצניעות בהנהגת העולם. לא כל מה שאנו רוצים או חושבים שיקרה אכן קורה ועלינו לקבל זאת באהבה ובאמונה שלימה שכך ה' רוצה שיקרה. 

את ההשתדלות שלנו על חיינו נעשה בשמחה ובאהבה בכל הכוח, אך נבין ונקבל אם באים עלינו לפתע שינויים, גם אם הם גדולים.

שבת שלום ומבורך!

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם.

לרפואת דב בן לובה.

ליל הסדר,פסח,תסכול,עוגמת נפש,עצב,כעס, ענווה,צניעות, חטא העגל,