ביום שני הקרוב יצויין בכל רחבי העולם יום האישה הבינלאומי ,והיות ומדינת ישראל ניצבת גם לפני בחירות בפעם הרביעית תוך שנתיים שווה לראות איך בא לידי ביטוי ייצוג הנשים בכנסת ובממשלה .

חשוב לציין כי מדינת ישראל ממוקמת במקום העשרים ושש מתוך שלושים ושבע מדינות הכלולות במדד ייצוג הנשים במדינות ה-OECD.

ההערכה היא שמספרן של הנשים המיוצגות במערכת הפוליטית יירד לאחר בחירות מרץ 2021.

                ייצוג הנשים בממשלה

לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה עד הממשלה השלושים וארבע מספר הנשים המכהנות כשרות נע בין אפס לארבע.

בממשלה הנוכחית יש שמונה שרות .

בממשלות השלוש- עשרה, שמונה- עשרה, תשע -עשרה, עשרים -ואחת, עשרים -ושלוש ועשרים-וארבע לא כהנו נשים כשרות בכלל.

בישראל לא כהנו נשים במשרדי האוצר, הפנים, בטחון הפנים, והבטחון, והן נוטות לכהן במשרדים חשובים פחות כגון: המשרד להגנת הסביבה, משרד התקשורת, משרד הבריאות, משרד החינוך, ועוד.

נשאלת השאלה: מה קורה בכנסת?

                   ייצוג הנשים בכנסת

לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה מעולם לא כהנה אישה בראשות שלוש הוועדות היוקרתיות:ועדת חוץ ובטחון, חוקה חוק ומשפט, ועדת הכספים.

אך גם מספר הנשים שכהנו כראשי ועדות הולך ופוחת מדי כנסת.

כך, למשל, מאז הכנסת השבע-עשרה קיימות שלו-עשרה ועדות קבועות שבהן מכהנות מקסימום שלוש נשים.

גם בתפקידים אחרים בכנסת קיים מיעוט בייצוג הנשים.

כך ,למשל, ניתן לראות כי מתוך  18 יושבי ראש כנסת שכהנו במשכן ברבות השנים, רק דליה איציק היתה האישה היחידה שכהנה בתפקיד זה בכנסת השבע-עשרה.

החוקר אסף שפירא טוען שגם לאחר הבחירות הקרובות ייצוג הנשים בכנסת לא ישתנה לטובה ואף עשוי להיות קטן יותר ממה שקיים בכנסת הנוכחית.

הדבר נובע מכך שמספר הנשים הממוקמות במקומות ריאלים לפי הסקרים הנו נמוך במיוחד.

כך למשל, במפלגת העבודה ממוקמות 57% נשים במקומות ריאליים, במפלגת "מר"צ המספר יורד ל-40%, במפלגת "יש עתיד" המספר יורד ל-35% ,וכן הלאה.

לסיכום ניתן לראות שאף על פי שנשים הן מחצית מהאוכלוסיה הישראלית, הייצוג שלהן במערכת הפוליטית הנו נמוך באופן משמעותי.