כשהמציאות הבריאותית תוקפת  ולוחצת האישיות המודחקת פורצת בנתיבים שלא היינו מודעים להם, כך קרה לכולנו במגפת הקורונה.

   וזה מה שהתרחש בדיוק ליוצרת  הרקדנית הכוריאוגרפית סאלי אן פרידלנד ילידת דרום אפריקה שהמשיכה את צעדי  המחול שלה בארצנו והצטרפה ללהקות בת- דור ובת- שבע.  יחד איתה נדד  ב-1976 שולחן אוכל  עתיק מעץ אפריקאי.

  בשנת  1990  בפרוץ מלחמת המפרץ, צרפה אליה את  תלמידתה הרקדנית והאמנית ענבל פינטו להיות  לה חברותא לסגר שנכפה  על כולנו  ולנסות ליצור בתנאים שהיו.

   ומה  יכול   לשמש אוביקט ליצירה שמתבשלת בחדר קטן ברחוב  דב הוז 19  בתל אביב, כמובן  ה-ש ו ל ח ן. עליו,מתחתיו,מצדדיו ובהיפוכו  נוצרו כל הזויות והתנועות  שגוף האדם  יכול   רק לחשוב עליו. כך נולד  : "דב הוז 19".

   ברבות השנים סאלי כבר לא רוקדת אבל יצירותיה ולהקתה מופיעים ברחבי העולם. היא נבחרה להיות שופטת בתחרויות מחול ומלווה תהליכים יצירתיים שונים.

   היום כשהקורונה כופה עליה למצוא פתרונות לפרץ היצירתיות שלה בין סגר לסגר  היא מוצאת  מפלט  והפעם   בס פ ס ל  ומשמש אותה כמו "אחיו" השולחן. 

  סאלי :"התיחסתי    אז בזמנו לשולחן כמו לאורח,כמו  מגש, עליו  הפעלתי את כל  מה  שרק  יכולתי להעלות  במוחי. היום הספסל שיושבים עליו מספק לי ראיה אחרת שונה. לכן   צרפתי את  שני הדואטים   האלה לכדי מופע אחד. 4 רקדניות נפגשות זו מול זו בראי הזמן כש-30 שנה מפרידות ביניהן".   שאלה :"איך את מחברת היום את  שניהם למופע אחד".. סאלי :" אכן זו

היתה התלבטות. אני יכולה רק להעיד שזו תהיה הפתעה ומי שיגיע לאחד המופעים  שיעלו  ב-8 לאוגוסט וב-19  לאוגוסט

יוכל  לדעת ".

    מהקטע שראיתי  הופיעו   הרקדניות בלבוש פשוט, גופיה  וחצאיות פליסה  שיצרה דלית ענבר, מפלסות   דרך בצמצום ,נפרדות ונפגשות.  המגע הגופני שלהם  רחוק מלשדר מיניות, כי הפנים חתומות,מרוכזות באלמנט  העצי, השולחן והספסל. 

   המוסיקה  נעה בין שלושה יוצרים גדולים : אורי וידיסלבסקי,מלחין ידוע,יליד הארץ, כיום הוא  מנהל תיאטרון דימונה. אריק סאטי,   אמן  אוונגארדי  ומוסיקאי  שחבר   לגדולי היוצרים  של תחילת המאה ה-20   ומקס ריכטר גרמני שמוכר לנו מפס  הסרטים של אבי פולמן "ולס עם בשיר"  ו"כנס  העתידנים".  4 הרקדניות הן  :נועה שביט,נטע הייניק, שירלי ברבי ונעה בר.

   ואילו כשאני  חושבת על סאלי אן פרידלנד אני נזכרת  ברובינזון קרוזו, האי שלו היה עשיר  יותר, האי שאליו הגיעה סאלי היה

מיושב רק בשולחן  וספסל.