בזמן האחרון למדתי שכלכלה זה מדע מסובך ולא תמיד מדויק.

מדד המחירים לצרכן שפורסם ביום שלישי האחרון מראה שאף על פי שמחירי רוב המוצרים הנמכרים בישראל יקרים מאוד בהשוואה לרוב מדינות העולם, הציבור הישראלי שחש מתוסכל כפי שתארה העורכת הכלכלית של חדשות 12 קרן מרציאנו מוציא הרבה כסף על מוצרים שהוא כנראה לא באמת צריך ובכך נוצר מעין דיסוננס שעשוי לפגוע במשק הישראלי.

נתחיל במצב הבנקים.

                 רווחי הבנקים ההולכים ומאמירים

ניתן לראות כי הבנקים משחקים משחק כפול ברישיון: מצד אחד הם לא מעלים את הרעיבית על הפקדונות ובכן מונעים מאזרחי ישראל להרוויח תשואה יפה על הכסף שלהם, מצד שני הם סוגרים סניפים ומפטרים עובדים וכן גובים עמלות מופרזות על פעולות פשוטות.

הנתונים מראים שמאז תחילת 2022 הבנקים רשמו רווחי שיא: כך למשל הרוויח בנק "מזרחי-טפחות" 2.2 מיליון ש"ח, בנק הפועלים הרוויח קרוב ל-3 מיליון, בנק לאומי הגדיל לעשות כאשר רשם רווחים בסך 3.6 מיליון.

הרווחים האלו נובעים כתוצאה מהמשחק הכפול שתיארתי קודם שהוא למעשה ההפרש בין מה שהאזרח משלם לבנק לבין העלאת הריבית על הפקדונות.

הכיע הזמן שבנק ישראל ישים סוף לחגיגה הזאת.

הסיבה שהוא נמנע מכך הוא החשש שאם הבנקים ירוויחו פחות אז הכלכלה הישראלית תקרוס.

אז הרשו לי להרגיע בנושא זה: אין חשש שהכלכלה הישראלית תקרוס אם חלילה הבנקים ירוויחו פחות כסף ברבעון כזה או אחר.

הכלי השני הוא העלאת הריבית

                   העלאות הריבית

בנק ישראל העלה את הריבית שלוש פעמים כדי להלחם באינפלציה העולמית.

מאחר שהמחירים עדיין יקרים, והציבור עורך קניות ולא שומר על צרכנות נבונה המשק נמצא בצמיחה ולא במיתון.

בנוסף לכך, האינפלציה עלתה מעט ולכן פעולה זו לא השפיעה על המשק.

אז נכון שהציבור צריך להפסיק לבזבז כסף כאילו אין מחר ,אך ללא ריסון של רווחי הבנקים גם העלאת ריבית חריפה לא תשפיע על המשק הישראלי, ובסוף הכסף ייגמר, לא יהיה תקציב ונגיע למיתון.

לכן צריך לדחות את העלאת הריבית ולטפל ברווחי הבנקים וכן לקרוא לציבור לנהוג באחריות כפי שעשיתי אני בחצי השנה האחרונה.