כל פעם אני נדהם מצביעותה של התקשורת בישראל. אני מודה שכתבתי על הנושא הזה כבר מספר פעמים, אבל בגלל שאני כ"כ חושב שהתקשורת בישראל אינה מבצעת את עבודתה נאמנה, וזה בלשון המעטה. כל פעם שאני רואה משהו שמקפיץ אותי אני מופתע מחדש, מפתיע. ומה הקפיץ אותי עכשיו?

בימים האחרונים מתנהל קמפיין כנגד העיתון החינמי "ישראל היום" שממומן מכספו של איל התקשורת שלדון אדלסון. (ד"א זו לא המצאה ישראלית זה קיים במרבית מדינות העולם המערבי), ה"בעייה" שאותו עיתון לא כ"כ מיישר קו עם כלל התקשורת הישראלית ובניגוד להם הוא לא עוטף את בעלי השררה בצמר גפן ומספק שמות קוד כ"אתרוגים" ואף טרח להעניק ליו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו ראיון חג חגיגי רחמנא ליצלן, כאילו שאולמרט לא הודיע קבל עם ועולם שלא יוכל להעניק ראיונות חג בגלל אותה חקירה מסתורית דאז שכ"כ חששו שתהרוס לנו את אוירת החג.

על כך מואשם העיתון בכך שהוא לוקח עמדה ובכך הופך להיות שופרו של נתניהו, ומספרים לנו כסקופ שעורך העיתון הוא עמוס רגב חברו של נתניהו. עיתון מעריב הוא נושא הדגל העיקרי בפרשיונת הזאת, לדברי המשפטן של העיתון קרמניצר הכל לכאורה חוקי, אבל בין השורות ניתן להבין שזה כשר אבל מסריח.

כי עיתון מעריב לדוגמא הוא מופת ועורכו של עיתון זה לא מבלה חופשות משותפות עם חברו הטוב, הלוא הוא ראש הממשלה אהוד אולמרט, ואחד הכותבים באותו עיתון טומי לפיד גם לא חלק מחבריו הקרובים של אולמרט למי ששכח את מופע האימים שלו בערב פרסום דוח וינוגרד והתקפתו אב שכול שקרא להתפטרותו של אולמרט.

שנאתו החולנית של העיתונאי בן כספית לנתניהו אין מה להכביר מילים. על כל עלילותיו של אולמרט היה ניתן לקרוא עוד בטרם היבחרו, באתרו של העיתונאי יואב יצחק שפרסם אין ספור מאמרים על שחיתותו של אולמרט ושתיקת העיתונאות בישראל.

עיתון ידיעות אחרונות גם הוא לא טומן ידו בצלחת וזאת ניתן לראות על תחקיריו הרבים שבדר"כ מופנים כנגד צד אחד, ושלל כותביו ידועים בעמדותיהם המוטות ובכתיבתם הלא מאוזנת בלשון המעטה.

עיתון הארץ הוא הקיצוני שבינהם הוא אף קורא לקוראיו ומורה להם למי להצביע ביום הבחירה. אז מה קרה? נבהלתם? לא כולם חושבים כמוכם? פתאום תוקפים את האינטרנט, טוקבקיסטים, עיתונים חדשים, חינמונים מאבדים את כוחכם?

זה מה שקורה למי שכורת את הענף עליו הוא יושב, את חוסר האמון הטוטלי של הציבור בישראל בתקשורת בניתם במו ידיכם.

לבלוג של kaligula