בין חקירה לחקירה, שחרר אולמרט ספין והודיע כי הוא נמצא במשא ומתן עם הסורים למען השלום, הסורים מצידם שיחררו ספין והצהירו בשמחה שהם חוזרים לכינרת כי אולמרט הבטיח להם בחזרה את רמת הגולן. לדעתי האישית, אולמרט מוכן להחזיר אפילו את נתניה אם יבקשו, הוא יעשה הכל כדי להחליף את הכותרות בעיתונים שבהן הוא מככב בשבועות האחרונים וכדי להיחלץ ממצבו המביך הוא מדבר על שלום. 

עוד על הנושא בפרשן:

♦ על מושחתים ועל הסכמים

נכון שכולם מייחלים ומאחלים שיבוא שלום. חולמים על שלום, שואפים לשלום, כולם רוצים שלום. מברכים אחד את השני לשלום. יש מין הרגשה באוויר שהנה עוד מעט יהיה ממש שלום בדיוק כאן, במזרח התיכון עם כל אוייבנו. נראה לי שזה יקרה ממש בקרוב, אולי לא עם אולמרט (מהכלא הוא לא יוכל לנהל משא ומתן על שלום, אבל עם מישהו אחר אולי כן).

אף אחד לא חשב מה יקרה שיפסק מצב הלוחמה, אם באמת יהיה שלום. אף אחד לא הכין את עצמו למצב של שלום אמיתי. המצב ישתנה, זה בטוח, גם המציאות. השלום זה משהו חיובי מאוד, אבל גם מצב שמחייב הכנה.

מה יהיה עם כל המאבטחים העומדים בפתחי הסופרמרקטים ובשערי בית הספר ובכל מקום שבו יש כניסה לציבור? המאבטחים ישארו בלי עבודה ויתווספו עוד כמה אלפי מובטלים. מה יהיה עם חברות האבטחה? האם גם הם יפרקו את המשרדים? 

עם ישראל ידוע בדם החם הזורם בעורקיו. עם מי נריב? על מה נלחם? איפה נתנחל? וכשהצבא יפרוק נשקו? מה נעשה?

הגיוס לצבא יבוטל, מה יעשו כל אנשי הקבע? עוד מובטלים? אם הגיוס לצבא יבוטל, איפה הילדים שלנו ילמדו אסרטיביות? איפה הם ירכשו את התכונה לתת הוראות? איפה עוד הם יוכלו לטעום אוכל צבאי כדי להעריך את האוכל בבית? 

כאשר העוללית הפרטית שלי קמה בבוקר טעונת אנרגיות, היא שוכחת לרגע איפה היא נמצאת ומחלקת הוראות כמו רס"ר צבאי קשוח, אני צריכה להזכיר לה כי היא עדיין בבית ועוד לא הגיעה לבסיס, בערב, כשהאנרגיות שלה התפרקו אחרי יום בבסיס, היא חוזרת הביתה כמו העוללית ממקודם, אז איפה עוד הילדים יוכלו לרכוש כזאת קשיחות?

כשהצבא יפרוק נשקו, מה יהיה עם הנשק? מה יהיה עם כלי המלחמה? מה יעשו עם הטנקים, מטוסי הקרב, וכל התחמושת של הפגזים, הכדורים והטילים?

ומה יהיה עם האוניברסיטאות? המוני סטודנטים ילמדו שם כי לא יהיה להם מקום אחר ללכת אליו אחרי התיכון, האם יהיה מקום באוניברסיטאות לכל הסטודנטים? מה נעשה עם כל בעלי התואר הראשון והשני?

מה יהיה עם כל המקצועות שלא נדרש להם תואר, אבל בכל זאת הם חיוניים, כמו, עובדי ניקיון, סדרני סחורה של חברות מזון, קופאיות, מוכרים, מוכרות, בסטיונרים בשוק, עובדי מעדניות, שרות לקוחות ועוד כל מיני כאלה שהיום אנחנו לא כל-כך מרגישים בהם, אבל הם בכל זאת חיוניים. האלה שעובדים בזה היום יפרשו, ובעלי תארים לא יעסקו בזה, אז?

צריך להיערך ליום בו השלום יגיע. הארץ שלנו קטנה, האגו שלנו ענק. הממשלה צריכה להכין תוכנית לשלום, לנתב תקציבים כמו תקציב הביטחון לנושאים חלופיים, לדאוג להמון מקומות עבודה חלופיים לכל הביטחוניסטים שיפלטו ממערכת האבטחה ומהצבא. הממשלה צריכה לבדוק כמה מקומות עבודה יש לכל בוגרי האוניברסיטאות ולהכין את עצמה למצב של המון מובטלים עם תואר.

כשהשלום יגיע, לא ישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו כי החקלאות פשטה את הרגל ורוב הפירות ואפילו הירקות מגיעים אלינו מאירופה (אצל הירקן שלי זה ככה) אז צריך יהיה לפתח את החקלאות, אבל מצד שני, רוב השטחים החקלאיים הפכו לשכונות וקניונים, רוב הפרדסנים במרכז הארץ שואפים להפוך את הפרדסים לשטחי בניה, הנגב יבש וחם, ואת רמת הגולן כנראה נחזיר לסורים אם אולמרט רוצה שלום, אז איפה יפתחו את החקלאות?

יהיו גם דברים חיוביים במצב של שלום כמו למשל ילדים שישארו בחיים כי אין מלחמה, ביקורים בארצות עויינות לשעבר, תיירים מאותם ארצות, סחר חופשי בינינו לבינם, הטרור יחוסל, לא יהיו פיגועים ונוכל לבלות בשלווה.