ביומן הבוקר של רשת ב', 20.05.08, הועלה אזכור של דברי שרת החינוך, הגב' יולי תמיר, על הדברים אשר השמיעה לגבי רמת החינוך וההשקעה בו מול סגידה של ה"עם" לתוכניות כמו "הישרדות": ציטוט משמיעה-" במדינה בה יש סגידה לתוכניות מסוג הישרדות, ניתן להסיק כי החינוך אינו נמצא במקום הראשון".  

אם כך לשרת החינוך בכל זאת יש קצת חוש הומור!!!, נכון כי משנות השישים ועד היום, החינוך בארצנו זחל  וזוחל כלפי מתה (מטה) והיו כבר הרבה לוויות ללא משתתפים.  כאשר הייתי בגיל חינוך חובה, היו מספר המורים ממין זכר בבית ספר ממלכתי כמחצית ממחזיקי המשרות, היו אפילו אשר העברית אשר הייתה שגורה בפיהם הייתה שונה מזו אותה אנו שומעים עתה. גם אז לנו על המצב בחינוך בלי דעת את אשר ממתין לנו.

באובייקטיביות, חלק מהמחדלים והנפילות אשר עברה מערכת החינוך קשורים ישירות למגמות אשר התחוללו בעולם המערבי, גם שם, אחרי מלהע"2  ניסו שם כל מיני שיטות לימוד חדשות, תוך כדי עריכת פיילוטים, משום והיו אשר טענו, לפעמים בצדק, כי שיטות הלימוד, בייחוד של המקצועות המדעיים, מקשות על העברת החומר לילד הממוצע. בנוסף, יצאו חוקים נגד הלקאה וענישה של הזאטוטים, דבר אשר הצריך חינוך מחודש של המורים והמחנכים.

אולם להבדיל מאשר נעשה בארץ, באירופה מסתכלים רחוק קדימה ובוחנים את התוצאות. אם תיקנסו היום לבתי ספר במערב אירופה, תראו עדיין אחוז די גבוה של גברים המשמשים במערכת ובגאון. מדוע? מפני ורמת השכר אשר מקבלים המורים בארצות אלו, היא סבירה ומעלה ולמורה יש כבוד חברתי. דבר אשר אבד מזמן בארצנו , הארץ של עם ה"ספר", נותנת למוריה שכר הנמוך מהשכר הממוצע במשק ואשר אינו עוקב אחרי כוח הקניה של המורה, לכן נימצא במערכת , הרבה מאוד מורים או יותר נכון מורות, אשר ההוראה הייתה מוצא "מכובד" כתחליף לקופאית בסופר ע"מ לקבל שכר דומה.

איני רוצה להתקבל כמי אשר מתנגד למורות, רעייתי היא מורה ואני כואב את תנאי העסקתה, היא למדה את מקצועה בחו"ל והתכוונה לעבוד בו בכל ליבה אך לא ידעה כי עם עלייתה לארץ, היא תמשיך להאמין במקצוע אך תטופל ע"י מערכת אשר אינה מאמינה בה וחברותיה לעבודה. בנוסף , העובדה כי בתקופת לימודי היה ריבוי של מורים ממין זכר, נתנה איזון לצעירים בתדמית בתבנית המשפחתית של בית הספר כדומה לזו בבית התלמיד.

הניסיונות הרבים אשר נוסו ע"מ לשדרג את צורת ההוראה: דרך בדידים, חוברות וכו'. למעשה לא תרמו לידע, הורידו "מעמסה " מהמורה, אני קניתי לעיתים את החוברת למורה ע"מ להדריך את בני ובכך יכולתי תיאורטית לוותר על הליכתו לבית הספר!

באירופה של היום יש מגמה חזקה, לחזור לשיטות הלימוד ה"ישנות": להחזיר את ספר הקריאה המחולק כל שנה לתלמיד ואת החובה להחזירו המצב מושלם בסוף השנה כפי אשר היה נהוג בצעירותי. להוריד את הזיכיונות על הכנת הספרות הנלמדת מהוצאות לאור פרטיות אשר כמו בארץ , עושות הון על גבם של ההורים. להחזיר את השינון המתמיד של החומר כמו הכתבות., כתיבה מליאה של תרגילי החשבון במחברת ואפילו לחזור ללימוד קליגרפיה.

ועתה להצהרה של הגב' יולי תמיר, אשר אין ספק, ירשה משרד זנוח מקודמתה אשר נתנה את הרושם כי מערכת החינוך אינה נחוצה לנו, אך לא השכילה ,הגב' תמיר, לעשות מהפך חוזר. אני מאמין כי יש לה קצת יותר מעוף מאשר לקודמתה אך זה לא מספיק ביציאה בהצהרות נבובות, חינוך יש לעשות סביב השעון.

ובאשר לתוכניות הרדיו והטלוויזיה, כן היא צודקת, המכנה המשותף הנמוך ביותר ואשר מביא את ה"רייטינג" הגבוה ביותר, הוא השולט על אוזנינו ועינינו וזאת רואים בייחוד בכל אתרי האינטרנט , אפילו בפרשן , לאן הרוח נושבת ועל מה מעדיף הציבור לדבר ולכתוב. הדבר המכאיב ביותר הוא הזנחת השפה ל- אה-אה וכזה כאילו ועוד כל מיני מילים חסרות משמעות הנשמעים גם אצל שדרנים "מקצועיים" וגם בפי מורים, אשר אין להם שליטה על הדבק הזה המוכיח כי חסרות למשתמשים בו אוצר מילים.

לתקשורת יש תפקיד מכריע על רמת הדיבור , השיחה ושמירת השפה ומאחר ויש קשר הדוק דין תקשורת למערכת חינוך, הרי אי שליטה במצב = הפסד כללי... והצדקה מוחלטת להימצאותנו בלוואנט של המזרח התיכון!!!

תמונה (ויקיפדיה)