יש לי בעיה שאני בטוח שהרבה חובבי כדורסל בארץ יזדהו איתה, קוראים לה מכבי ת"א. מכבי ת"א היא מותג, הקבוצה של המדינה קוראים לה. אבל רבים מחובבי הכדורסל חצויים באהבתם למכבי. חציים אוהדים שרופים באש ומים והשאר אוהדים את הקבוצה אך ורק בליגה האירופאית.

הסיבות לכך הן רבות ומגוונות- המונופול של ההנהלה והשליטה ברשות השידור ובגופי התקשורת, ההתנשאות והשאננות על שאר הקבוצות בליגת הכדורסל הישראלית וסתם השעמום מההגמוניה הבלתי נגמרת של מכבי בארבעים שנה האחרונות, גורמות להמון חובבי כדורסל לסלוד מהקבוצה בכל מה שקשור לליגה הישראלית ולשמוח לאיד בכל הפסד וכשלון.

אבל מה, ברגע שמגיע יום חמישי, שוכחים מהכל ומעודדים את מכבי כאילו אין מחר. אין מה לעשות, הרגשת הלאומיות היא מאוד חזקה אצלנו הישראלים.

קשה להגדיר את התחושה שמלווה אותנו לאחר ההפסד הלילה של מכבי. מצד אחד אתה שמח על הרענון והגיוון בהגמוניה ומצד שני זהו אותם שחקנים ומאמן שרק לפני כחודש היינו עצובים איתם שהפסידו למוסקבה בגמר היורוליג.

כולי תקווה שהאליפות ההיסטורית של חולון הלילה תפתח אפיקים ועתיד חדש לכדורסל הישראלי. הגיע הזמן לתחרות אמיתית, למתח וסקרנות ובעיקר לפחד אמיתי של מכבי כאשר היא מגיעה לשחק מול כל קבוצה, אפילו מול האחרונה בטבלה (להזכירכם, השנה היא הפסידה לאחת כזו).

אני מקווה שבעתיד הלא רחוק, נוכל לראות לפחות עוד קבוצה ישראלית ביורוליג. אין ספק שדבר כזה יטשטש את הרגשת הלאומיות עם מכבי ת"א ויפתח תחרות לליבו של אוהד הכדורסל הישראלי. למרות שמדברי אבנר קופל, ראש מנהלת הליגה שדיבר בתוכנית "יציע העיתונות" מיד לאחר המשחק, העתיד הזה עוד רחוק שנות אור מאיתנו וחבל.

הייתי רוצה להעיר הערת שוליים לגבי שידור המשחק הלילה: בסוף המשחק, ראיינה "כתבת" השטח של ערוץ 10 בקי גריפין את צביקה שרף שהיה נראה עייף ועצוב מתמיד (בצדק). אחת מהתשובות ששרף ענה ל"עיתונאית" לא מצאה חן בעיניה ולכן, גריפין החליטה על דעת עצמה לקטוע את התשובה בגסות,  להרחיק משרף את המיקרופון כדי שלא נוכל לשמוע את המשך התשובה, ולבסוף, לקטוע בבהמתיות את הראיון. (אם אמצא את הראיון ברשת, מבטיח להביאו לכאן שתוכלו לראות במו עיניכם).

בקי גריפין - עיתונאית?

אינני יודע אם בקי גריפין מחזיקה בתעודת עיתונאי, אבל אם כן, לו הייתי יו"ר אגודת העיתונאים, הייתי לוקח ממנה את התעודה מיד ומסביר לה שכאן זה לא M.T.V.