הארץ מלאה בתי אוכל ושיכר כפטריות אחרי הגשם, מקומות שלא מביישים אותנו יחסית לנעשה במדינות העולם הנאור. גם האוכל רמתו משובחת רק תחלישו קצת את המוזיקה.

מעבר ליופי וההוד, האוכל המסוגנן והצוות הנמרץ מסתתרת לה מערכת של עבדות שפשתה בכל רחבי הארץ.

מיטב הנוער לפני ואחרי צבא, מוצא את עצמו בנסיון העבודה הראשון שלו מול מעסיקים פורעי חוק ונצלנים מהדרגה הראשונה. הם לא שמעו על כך שעבור עבודה צריך לשלם. בעזות מצח הם מבקשים מעובדיהם ללמוד את העבודה בבית הקפה ללא תמורה,"התלמדות" הם קוראים לזה וגרוע מכך גם אחרי שלמדו, הם לא משלמים להם שכר ומפרישים להם את כספם מתוך הטיפים שנאספו במסעדה.

על חוק שכר מינימום ועל תנאי העסקה מינימליים הם לא שמעו.

אין קל מלנצל בחור/ה צעיר שאין לו מושג מה קורה בשוק העבודה בארץ. הרצון להתחיל לעבוד או למצוא כמה שעות פרנסה כסטודנט חזקים מכל חוק וזכויות. יש כאן קשר שתיקה כמו אב האונס את ביתו, המלצרים רוצים לשמור את המעט שיש להם ובעלי בתי האוכל כמובן שלא יוותרו על הסידור המופלא הזה.

ואנחנו באי בתי הקפה, אלו שנהנים מהשרות , משתפים פעולה ללא הנד עפעף עם פורעי החוק הללו. יושבים,נהנים, צוחקים ולידנו מסתובבת חבורת צעירים שבליבה מסתתר לו יאוש אחד גדול. הם לא רואים אותנו כלקוח אנחנו התקווה שלהם לטיפ גדול שבלעדיו הם יסיימו את יום העבודה שלהם ללא תמורה.

שום חוק בעולם לא יושיע אותם, משרד העבודה עם כמה פקחים אין לו סיכוי להשתלט על הג`ונגל הפרוע הזה, ראינו איך הם השליטו את חוק העבודה בשבת.

יכול להיות שזה בידיים שלנו הלקוחות. אם נצא במסע שכנוע בו נצהיר שאנחנו נמלא את כרסנו רק במקומות שפועלים לפי החוק, תראו איך כולם מתיישרים כמו סרגלים.

מעניין אם מישהו ירים את הכפפה..

לבלוג של הצרכן