"חויב לקוח לשלם את תמורתה של עסקה במסמך חסר, והודיע למנפיק, תוך שלושים ימים מיום שנמסרה הודעת המנפיק על החיוב שהוא לא ביצע את העסקה או שפרטי המסמך הושלמו שלא בסכום שבו התחייב הלקוח, ישיב לו המנפיק את סכום החיוב בערכו ביום החיוב" (חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו, 1986).

קרה לכם פעם שעיינתם בדף הפירוט שלכם וראיתם עיסקה שלא ביצעתם, שסכום העסקה אינו זהה לסכום שעליו דובר עם בית העסק, או שסיכמתם על עיסקה בכמה תשלומים אבל חוייבתם בתשלום אחד, או הובטחו לכם תשלומים ללא ריבית ובפועל העבירו לכם עסקת קרדיט? בכל המקרים האלו אתם מוגנים על ידי החוק וכל שאתם צריכים לעשות זה לפנות לחברת האשראי ולבצע הכחשת עסקה.

במידה וביצעתם מה שנקרא עסקה במסמך חסר - שזה אומר עסקה טלפונית או דרך האנטרנט או כל עיסקה שבה לא חתמתם על מסמך שמכיל את מספר כרטיס האשראי שלכם ופרטי העסקה, בדרך כלל הפרוצדורה היא פשוטה וכוללת זיכוי מיידי בסכום העסקה (זיכוי על תנאי - זאת אומרת שאם בית העסק לא יוכיח שאתם ביצעתם את העסקה, לא יחייבו אתכם בחזרה).

בעסקה עם שובר - זאת אומרת עסקה שבה חתמתם על מסמך עם מספר הכרטיס וסכום העסקה, יותר קשה להכחיש את העסקה, במקרה כזה חברת האשראי לא תזכה אתכם באופן מיידי אלא תזמין את שובר העסקה מבית העסק כדי לבדוק אם יש חתימה או לא, במידה ויש חתימה ישלח אליכם מכתב לאקוני שאומר שיש שובר חתום המעיד על כך שביצעתם את העסקה ולכן אין ביכולת החברה לקבל את גירסתכם או בקיצור אתם לא צודקים. אם אתם עדיין בטוחים שזו לא החתימה שלכם, אתם צריכים לפנות לחברת האשראי ולהכחיש שזו החתימה שלכם, ובמקרה כזה ישוו את החתימה שמופיעה על גבי שובר העסקה לחתימות אחרות שלכם ועל פי זה יוחלט אם לזכות אתכם או לא.

הדבר שפחות גלוי לציבור הוא שאפשר להכחיש גם סוג עסקה וסכום עסקה - במקרים האלו נציגי חברות האשראי פחות יודעים מה לעשות (אין הרבה מקרים כאלו) ולכן כאן חשוב שתדעו לעמוד  על שלכם ובמיוחד אם אין שום אסמכתא לעסקה, ואל תשתכנעו לשום נציג שירות לקוחות שיגיד לכם שאין מה לעשות, אולי הוא לא יודע מה לעשות אבל לפי החוק הם חייבים לחייב אתכם בדיוק במה שסוכם איתכם במעמד העסקה.

כל זה נכון בדרך כלל אבל בפועל חברות האשראי נוטלות לעצמן את הזכות להחליט אחרת במקרים מסויימים, ואז יכול מאד להיות שתצטרכו לתבוע את החברה ורק אז תזכו לראות את כספכם בחזרה, לדוגמא חברת האשראי לא תשמח להפסיד עשרת אלפים שקלים ככה סתם ולכן היא תנסה את הלקוח ותשלח לו תשובה שלילית או שתטרטר אותו, בידיעה שהרבה לקוחות לא יפנו לבית המשפט, נוסף על כך חברות האשראי שומרות נתונים על מי שמכחיש יותר מידי עסקאות ומעלה חשדות לשימוש שלא כדין בכרטיס האשראי ובמקרה הצורך הוא מטופל על ידי מחלקת הביטחון של החברה, ככה שאל תתפתו (: .  

לבלוג צרכנות ודעות 

למאמרים קודמים על כרטיסי אשראי:

כרטיסי אשראי - מילון מונחים  

כרטיסי אשראי - דברים בסיסיים שכדאי לדעת חלק א`

כרטיסי אשראי - דברים בסיסיים שכדאי לדעת חלק ב` - אובדן ושימוש לרעה בכרטיס

*המאמרים דלעיל הינם להעשרת ידע בלבד ואינם תחליף לייעוץ מתאים במקרה הצורך.