1) דייויד בלות'נטל, פורוורד מכבי ת"א בכדורסל, לא טיפש. הוא שיחק בארץ 3 עונות בסה"כ, ויודע שאובדן האליפות של מכבי זאת השפלה גדולה מבחינתם. הוא רואה את מצבו של המאמן היוצא צביקה שרף, הוא מבין שבכל מקרה צביקה לא נשאר במכבי - ומנצל את זה כדי לרדת עליו.

"אין סיכוי שאשחק בקבוצה ששרף יאמן בה", "הדרך שבה הוא מתנהג מאוד מתישה נפשית", "לא ידעתי מה בעצם הוא רצה ממני". אז נכון, זכותו של שחקן לבקר את מאמנו אחרי שנגמרה העונה, אבל סביר להניח שאם צביקה היה נשאר בתפקידו ומכבי לא הייתה מפסידה את האליפות הוא לא היה אומר את זה. בלות'נטל לא נראה לי כמו אדם רע ואין לי ספק שהוא רק רוצה לבקר את המאמן, אבל מדובר בתופעה שחוזרת על עצמה - בלות'נטל רק דוגמא.

גם אנלקה, חלוץ צ'לסי, ירד על גרנט אחרי שהפסיד בגמר ליגת האלופות וסיים את תפקידו. גם אם מדובר בביקורת ולא משהו אישי (זכותו של אנלקה להתלונן על הצבתו בעמדה הלא הכי טובה שלו אם נגמרה כבר העונה והוא לא תחת המאמן יותר), אם הם באמת רוצים להתלונן על המאמן שיעשו את זה דווקא אחרי הצלחות, כדי להראות שהוא לא מה שחשבו, וככה הם יבלטו יותר. אם הם עושים את זה כשגם ככה כולם מתנכלים למאמן מה מיוחד במה שהם אמרו?

מילא המילים עצמם (ובמקרה של בלות'נטל זאת יותר מביקורת), אבל אם לשחקנים יש לב שלא יצטרפו לחגיגה ויקלו על המאמן, שנמצא בתקופה קשה. אם הם עושים את זה כשגם ככה הוא עוזב וכולם נכנסים בו זה מראה משהו על המתלונן. ברגע שיש כישלון הכל צף וכל אחד נזכר שבעצם המאמן שנא אותו. מדובר בתופעה שקשה למגר, אבל חבל שככה מתנהגים שחקנים, חבל שהם מנצלים את המאמנים שלהם.

2)  עדיף לא לחיות באשליות: מכבי תחזור לשלוט בליגה כבר בעונה הבאה. ברור שהפסד האליפות הוא כישלון ענק מבחינת מכבי, אבל בטווח הארוך מכבי תוכל להרוויח ממנו. שנה הבאה היא כבר תשים לב לליגה הרבה יותר ולא תרשה לעצמה לאבד עוד אליפות. מכבי באה לכל עונה בידיעה שהאליפות היא המובן מאליו ואירופה היא האתגר.

מחשבה נכונה, אבל בעונה האחרונה זה כבר הפך להגזמה - מכבי הגיעה לימי חמישי מוכנה ורעבה, ולימי ראשון בזלזול כלשהו - וברגע שמערכת עברה טלטלות וההפסדים הגיעו הם לא ידעו איך לעצור אותם. לשנה הבאה מכבי תבוא רעבה, ופה ההבדל. מכבי תזכור תמיד את "עונת דורסמן" ותדע להימנע ממנו. אובדן האליפות הוא נורה אדומה, שמגיעה אחרי שבשנתיים האחרונות מכבי הפסידה כבר 3 תארים בארץ, ולא הייתה רחוקה מעוד אחד.

לעומת זאת, בכדורגל אין שליטה קבועה. בית"ר ירושלים אומנם אחרי שתי אליפויות ברצף, אבל גם כמבי בונה סגל מפוצץ שאמור לנצל מתאזרחים רבים כדי להביא הרבה זרים וליצור יתרון בעמדות הזרים. מכבי חיפה אולי נראית לא רלוונטית, אבל כל עוד שחר באיזור חיפה תמשיך להתנהל נכון, וגם לא בעונה הקרובה - חיפה תחזור לצמרת. חוץ מזה, אצל טיפוס כמו גאידמק אי אפשר לדעת כלום. לכן, ברור שלא ייבנה פה בסיס של רצף אליפויות כמה שמכבי מעמידה. והנה הסיבות:

קהל

אם תעשו סקר בין אוהדי הכדורסל בארץ הרוב הגדול ייטען שהוא אוהד מכבי. אומנם חלק גדול הוא טרמפיסטים, אבל עדיין ברור שלאף קבוצה אין בסיס אוהדים כמו של מכבי.

למכבי יש קהל מפונק. ברגעים הקשים כמעט תמיד נראה את אוהדי הפועל ירושלים מעודדים. האוהדים של מכבי יעודדו רק כשמובילים. מצד אחד אולי זה יכול לפגוע בקבוצה, אבל מצד שני, המצב הזה יוצר מחויבות גדולה ודרישות גדולות לקבוצה להביא תוצאות, בידיעה שכמה מהלכים יפים - והקהל מתעורר.

הרבה לחץ על מכבי, וללחץ יש שני צדדים. מכבי מנצלת את הצד החיובי: כולם מתכוננים למשחקים שלה באירופה ויש לה דרישות גדולות מהקהל. מכבי רגילה ללחץ ומרגילה את מי שמגיע לקבוצה וככה היא יודעת להסתדר איתו. לכן, ברוב העונות מכבי יוצאת ווינרית - היא עומדת בלחץ. השנה זה לא קרה, מכבי יצאה לוזרית גם בגביע וגם בליגה - אבל השנה היא עונה יוצאת דופן.

לעומת זאת, בכדורגל יש אוהדים לכל מיני קבוצות. יש כמות נכבדה של אוהדי בית"ר, של אוהדי הפועל ת"א, של חיפה ושל מכבי ת"א. הפופולריות של המשחק הזה יוצרת חשיפה לקבוצות רבות. בכדורסל, אפילו אם מכבי מפסידה תואר, ישר כולם קופצים ומכבי מתקנת. לא נעכל את זה שחולון אלופה וכבר מכבי תבנה קבוצה חדשה שהפעם תשלוט בליגה בלי בעיה.

העניין הוא שהכדורגל נתפס כמשחק של חוליגנים, ולכן האוהדים המכובדים הולכים כולם אל הכדורסל ה"אינטילגנטי" ומי נמצאת שם? מכבי.

מסורת

הרבה מאוד אוהדים חיים על מכבי של אז, שלקחת את גביע אירופה לאלופות והביא כבוד לארץ. אותם אוהדים אולי לא מבינים הרבה בכדורסל, אבל מבינתם מכבי הוא מותג שהם זוכרים מהילדות. למכבי יש מסורת, ואנשים מפחדים לקלקל אותה. ברגע שמכבי קילקלה אותה העונה - תבוא העונה הבאה ומכבי תיקח בהליכה. אף אחד לא רוצה להיזכר כזה שגרם למכבי להפסיד את האליפות. זה גם מביא אותנו לניסיון הרב של מכבי במעמדים החשובים, מה שנותן לה יתרון על היריבות.

בכדורגל יש יותר מקבוצה אחת עם מסורת. אוהדי בית"ר זוכרים את מלמיליאן ואוחנה, את עונת השרוכים, את הגביעים והאליפויות, את הרגשת הקיפוח. אוהדי מכבי זוכרים את התארים הרבים, את הרגשת המנצחים את אבי נמני, את היריבות עם הפועל ת"א על השליטה בעיר. אוהדי הפועל זוכרים את השנאה לבית"ר ומכבי, מזדהים כלוזרים אשכנזיים.

אז אולי היום המצב כבר לא ככה, בית"ר הקבוצה עם הכסף (ועושה רושם שהשנאה ללוזון אולי נכונה, אבל גם מכוונת כדי להחזיר את ההרגשה ש"כולם למעלה שונאים אותנו") ודווקא מכבי המנצחת נראית רע בשנים האחרונות, ובכל זאת לכל אחד יש את הקבוצה שלו שאיתה הוא מזדהה, שמתאימה לו - והוא נשאר איתה. בכדורסל יש פחות שידורים של קבוצות אחרות והענף פחות פופולרי - רוב האנשים לא שמעו על באוורס, מאסי או ג'ילכריסט, למרות שאוהדי הכדורגל כן מכירים את אנסומבו או בוקולי, אפילו אם הם לא מהקבוצה שלהם. בכדורסל רוב מי שלא מרגיש את עצמו כשונא הקונצנזוס או עכבר כדורסל פשוט אוהד מכבי - הדבר שהוא הכי מכיר בכדורסל.

אירופה

מכבי באופן קבוע מגיעה לשלבים הגבוהים באירופה. כל המשחקים שלה משודרים תמיד באחד הערוצים הבולטים והנצפים. המיתוג של מכיב הפך את יום חמישי אפילו ליום שלה - כבר שנים שמכבי משחקת בימי חמישי, היום שמבחינה ספורטיווית תמיד מזוהה עם מכבי. לעומת זאת, קבוצות הכדורגל מודחות אחרי שלב-שניים, וכמעט אין מצב שאנשים בארץ מתייחסים אל קבוצת כדורגל כלשהי שמייצגת את המדינה, בניגוד למכבי.

ניהול, המשכיות ותקציב

מכבי מתנהלת נכון. שמעון מזרחי כבר כמעט 40 שנה בכדורסל הישראלי. אף בעלים בכדורגל לא מתקרב לזה - וההישארות שלו גורמת להמשכיות וביטחון במכבי - בידיעה שצריך לקרות משהו יוצא דופן כדי שהוא יעזוב. מזרחי הוא עו"ד אמיתי, איש חכם ומנוסה, שהצליח בעזרת הרבה כוח לשלוט בכדורסל הישראלי ולתפוס תפקיד חשוב וקשרים טובים עם יול"ב. למכבי יש כל שנה ציפיות שאי אפשר שלא לעמוד בהם.

 מי שמעז לנצח את מכבי מיד מועבר אליה. כשריטאס וילנה ניצחה פעמיים את מכבי יסאיטיס וספאחייה עברו למכבי. כשוויל סולומון הביא להפועל יול"ב מכבי קפצה על המציאה, למרות עונה שהפרידה. פיני גרשון, בראד ליף ודורון שפר הם חלק גדול מאליפות הדובדבנים - וגם הם, כמובן, הגיעו למכבי - והרשימה עוד ארוכה. מכבי יודעת בזמן "להרוג" כל איום. אם אתה לא יכול עליו - תצטרף אותו אליך. זה לא היה מתאפשר לולא השליטה של מכבי בליגה ויותר מכך - הכסף.

אומנם למכבי אין תקציב ברמה של הרוסיות הבכירות, אבל הפערים בארץ בכדורסל גדולים בהרבה מבכדורגל. גם אם מגיע לכדורגל אוליגרך שמקפיץ את התקציב - הפערים הם לא כמו בכדורסל, שם למכבי יש 15 מיליון כל עונה וליריבות 2-3. זה מביא אותנו לעניין ההמשכיות. גם קבוצות שמפתיעות את מכבי מתקשות להסתדר ביום שאחרי עם תקציב נמוך וחוסר בקופצים. הנה, דורסמן כבר מאיים עכשיו לא לפתוח את העונה עם חולון. אין ספק שמדובר בתרגיל כדי להזהיר ולמצוא אנשים שיעזרו לו - אבל ברור שבמצב הנוכחי לא רק שחולון לא יכול לשמור על המשכיות - היא לא תוכל לבנות אפילו קבוצת צמרת. אם זאת ההמשכיות של היריבות, של מי שלקח אליפות, אין למה לצפות.

לעומת זאת, בכדורגל כאמור, הפערים קטנים יותר. בגלל הפופולריות הרבה אנשים עשירים לא מהססים לקנות קבוצות. אומנם בית"ר הצליחה לפתוח פער מבחינה תקציבית - אבל אחרי זמן קצר הגיע עוד אליגרך, שניידר שמו, והנה הפערים כבר נסגרים. אפילו אם לביתר יש 80-90 מליון (זה אפילו עשוי לרדת מהעונות האחרונות) ולחיפה 40 - באיזשהו שלב כבר אין הבדל הין הסכומים, ולכן הפערים מזעריים, לעומת הכדורסל.

בכדורגל יש הרבה אטלרנטיבות, וכששחקנים רוצים לקחת אליפות יש להם כמה אפשרויות. בכדורסל כששחקנים טובים רוצים תארים הם יילכו למכבי, כמובן, מה שהופך אותה לעוד יותר אטרקטיבית. חולון היא שקר. אולי העונה מכרעת במשחק אחד וייתכן שבשנים האחרונות מכבי תפסיד את האליפות עוד פעמים, אבל בשורה התחתונה, בטווח הארוך, אין אלטרנטיבה.

3) מנצ'סטר סיטי רוצה משהו גדול. אחרי עונה מאכזבת בחלק השני היא מתחדשת. היא מבינה שכדי להפוך למאיימת היא חייבת להביא שמות, ולכן שמו של זיקו עלה (כמאמן הוא לא מתקרב לרמתו כשחקן בעבר, אבל העיקר שהוא שם), ולכן עולים הדיבורים על רונאלדיניו. מעבר לרצון להחתים אותו ותוך כדי לפתות אותו בסכום גבוה - הסיטי גם רוצה לעלות לכותרות, ככה שמדובר במהלך ברור - כדי לעשות פרצוף של קבוצה רצינית. הסיטי רוצה שם שילהיב את כולם ויהיה שדרוג מקצועי ושיווקי. לרונאלדיניו יש עוד הרבה מה לתרום מקצועית, הוא עדיין שחקן עם דריבל נהדר וטיפול יוצא דופן בכדור, והסיטי רוצה לנצל את הירידה ביכולתו כדי לגנוב אותו - ובמקרה הזה שווה להם להוציא כסף רב כדי להביא את רונאלדיניו.

האם יש לו מה לחפש שם? לא. רונאלדיניו פחות מתאים לליגה האנגלית, ליגה של מהירות, תכונה שרונאלדיניו נחלש בה. רונאלדיניו מתאים יותר לטכניקה של ספרד (והנה ראינו שהשיא שלו היה בליגה הזאת). חוץ מזה, לא נראה שסיטי תיאבק על האליפות כרגע - ולכן לרונאלדיניו אין מה לעשות שם. מעבר לקבוצה שלא ברור מה יקרה איתה, לא מהקבוצות הגדולות, שם כל הלחץ יהיה עליו יהיה הימור גדול - ובמצבו של רונאלדיניו הוא לא יכול להרשות לעצמו להמר.

רונאלידניו - אולי במנצ'סטר סיטי שנה הבאה

רונאלדיניו מבין שהעונה הבאה היא קריטית מבחינתו ההזדממנות לחזור לעצמו. בסיטי, קבוצה עם חשיפה בינונית ואתגר בינוני, גם אם הוא יהיה טוב זה לא יספיק. הוא צריך קבוצה כמו מילאן שתתאים לו מאוד - גם הוא וגם היא רוצים להוכיח את עצמם מחדש אחרי עונה גרועה ללא שאלה. מילאן צריכה שם שיחזיר לה את האיום, והוא, במקום מרענן ליד שחקנים כמו קאקה, פירלו וכנראה חלוץ מוביל יכול לפרוח.

במצבו הוא לא צריך לחפש להיות כוכב יחיד של קבוצה - אם הוא ישתלב טוב במילאן הוא יחזור להיות שחקן מצוין, גם אם הוא לא לבד. אם הכל יהיה עליו הוא יקרוב והקריירה שלו תיגמר. רונאלדיניו במצב רגיש והוא צריך כוכבים לידו שישפיעו עליו לטובה. רונאלדיניו ומילאן רעבים ולכן הם מתאימים. עם קאקה, פאטו ורונאלדיניו מילאן תהיה קבוצה טכנית ויצירתית יותר וזה גם ילהיב את הקהל מחדש ואת כל המערכת.

בסופו של דבר, גם בקבוצה בה הוא לא יהיה כוכב יחיד הוא יהיה בורג חשוב מאוד - הוא שחקן גדול, ואני חושב שכל קבוצה שתביא אותו תדאג שיהיה לו טוב כדי להוציא ממנו הרבה ולהצדיק את הסכום היקר שהוא שווה. רונאלדיניו לא צריך לשאוף לחזור להיות הרונאלדיניו של פעם כי הוא לא יהיה כזה יותר, הוא מעבר לשיא - אבל שחקן כמוהו ובגילו יכול להוציא מעצמו עוד הרבה. רונאלדיניו צריך לנצל את מה שנשאר לו ולא לחפש להראות את מה שכבר אין לו.

הסיטי? רונאלדיניו שחקן מספיק גדול כדי לדרוש כמה דברים: הבאה של עוד כוכבים ובנייה רצינית כדי להתמודד למעלה, והפעם לא להיבהל כשמגיעים לאחד המקומות הבולטים. נוסף לכך, הוא צריך לדרוש שכר גבוה בצורה משמעותית מבמקומות אחרים, חוזה ארוך טווח (כדי לא להגיע לטלטלות עוד פעם בסוף העונה) וקבוצה שתאיים על האליפות כבר בטווח הקצר, כדי שרונאלדיניו ינצל את העונה-שתיים הקרובות (אחרי זה הוא יתחיל להזדקן) בצמרת. אם הסיטי לא תוכל להבטיח לו את זה, והיא לא יכולה - אין לו מה לחפש שם. 

מה שבטוח, אחד האנשים הפעילים שיש הוא רוברטו דה אסיס, אחיו וסוכנו. השם של רונאלדיניו עולה אצל כ"כ הרבה קבוצות, וצריכים הרבה תבונה כדי לנהל משא ומתן כזה ולדעת במה לבחור ואיך. דבר אחד בטוח: רונאלדיניו צריך קבוצה גדולה שתשפיע עליו קבוצה שבונה משהו חדש וככה הוא ירגיש שהוא לא זר לקבוצה הזאת וככה הוא יפתח דף חדש (הכרחי מבחינתו). הוא צריך קבוצה בולטת שתחזיר אותו למרכז העניינים. עכשיו המבחן שלו: האם הוא יידע להתחיל מחדש ולחזור להיות שחקן מצוין (גם אם לא כבעבר)?