בזמן שבו המערכה עוברת לתמרון קרקעי מוגבל המכונה גם בשם "שלב ג'" באזור צפון ומרכז הרצועה.

בואו נסכם את מה שקורה לעת עתה.

אם ניקח בחשבון שתפיסת הביטחון של ישראל נשענת על ארבע יסודות: מוכנות העורף, הכרעה מהירה של האויב, התרעה מודיעין, הכרעת האויב.

כדי שארבעת הדברים יקרו מדינת-ישראל צריכה שתהיה לה כלכלה חזקה, יחסים אינטימיים עם ארצות-הברית ,טכנולוגיה מתקדמת , ולכידות חברתית גבוהה.

אם נפרט את ארבעת הגורמים נראה שבגלל המצב הכלכלי הרעוע מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה מלחמות ארוכות שיפגעו במשק היות שהצבא מתבסס על כוחות מילואים ולא על צבא סדיר.

פיקוד העורף עושה עבודה טובה במוכנות העורף וגם השימוש ב"כיפת ברזל" ושאר יחידות ההגנה משרה ביטחון על הציבור.

כדי למנוע מלחמה רב-זירתית ישראל חייבת להסתמך על ארצות-הברית ואולי להעמיק את השיתוף עם האיחוד האירופי. 

נשאלת השאלה: מה לא עבד ב-7 באוקטובר?

                  הסיבות לפרוץ הכישלון הגדול

יש לכך שלוש סיבות

1:  שחצנות וזלזול כלפי האויב: כפי שקרה במלחמת יום-כיפור אגף המודיעין ושר הביטחון גלנט מגמדים את האויב ומשדרים ביטחון מופרז כלפי פעולת האויב למרות שטכנית הוא לא היה מוחלש.

2: הפגנת חולשה מול האויב: טיפוח החמאס ומתן אספקה לו במהלך השנים כדי לקנות שקט לא רק שלא השיג את מטרתו אלא הותיר את תושבי העוטף חסרי הגנה.

3: ניסיון להבין את האויב ולא לנתח את מעשיו: ישראל מכירה את היכולות של החמאס אך היא לא תמיד מצליחה לפענח את כוונותיו.

אין ספק שצריך לתקן את המערכות האזרחיות והצבאיות, ולשנות את התפיסה בתחומים רבים כדי שיהיה נעים לחיות כאן כפי שאמר בזמנו ראש-הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.