מס' צפיות - 718
דירוג ממוצע -
על גרים וגרות בחברה הישראלית בצל ה"דת" היהודית
מגילת רות ואזכורה לרגל חג השבועות, מהווה את תמצית הצביעות, הגזענות, האפליה, דחיקת זכויות האישה ושנאת הגר של היהדות בארץ ישראל בת זמננו.
מאת: zvidoc 08/06/08 (14:22)

מגילת רות ואזכורה לרגל חג השבועות, מהווה את תמצית הצביעות, הגזענות, האפליה, דחיקת זכויות האישה ושנאת הגר של היהדות בארץ ישראל בת זמננו.

 

הרי מי הייתה רות? ומי הן הנשים האחרות המוזכרות בתנ"ך? הן היו קודם כל גיבורות אשר במקורות רק גרמו לדת ולעם היהודי הרבה כבוד וגאווה הן בגבריו הן בנשיו והן בקבלת הגר כגורם אשר אין בלעדיו.

 

באשר לרות ולמגילה העוסקת בה, הרי היא הדוגמא הניצחת לנאמנות, הן למשפחה והן לרעיון המונותיאיסטי, בסיס התרבות הים תיכונית והמערבית מגילת רות מראה גם את חופש הבחירה של האדם: עורפה, אחות רות, בוחרת בדרך אחת ורות בשניה.

 

(בתמונה "רות בשדה בועז", ציור מאת Julius Schnorr von Carolsfeld משנת 1828)

 

נכון, במגילת רות ניראה כי רות משפילה עצמה מול בעז וזה כמובן יכול להעיב על יתר יכולותיה כאישה, אולם וזה מתחולל בתקופה בה כך היה נהוג בוודאי בכל עמי הסביבה, אין להשליך מכך על זמננו. רות היא גם אישה וגם גֵרה וגם ענייה מרודה וגם גולה. אבל עם כל "מעלות" אלו המקור מוצא דרך מהירה להכניסה בקהל ישראל ולא על תנאי אלא כבן אדם בעל זכויות מלאות ולפי האמור גם סבתו רבה של המלך דוד.

 

ננסה להעביר אירועים אלו לתקופתנו, אמרתי רק ננסה! צאו וראו את אשר עושים לעולי אתיופיה, רוסיה, פיליפינית אשר התאהבה בבן מישראל (חס ושלום) או זוג מעורב מהמגזר הערבי עם יהודי. הרי יש לנו את כל המרכיבים ע"מ לתת לאדמורים ולשליטאים ולעוד הרבה בורים דתיים וחילוניים ע"מ להוציא את כל הגנים הגזעניים המפלים נשים מגברים שחור מוורוד, מבעלי מבטא לאוטוקטונים (ילידים) וכו. לכו לבית הכנסת וראו היכן דחפו את הנשים, כן את אלא אשר בתנ"ך נחשבות לאימות האומה ולגיבורות, אולי שכחו את דבורה? האם גם אותה היו מסתירים מגברים?.

 

לקרוא את הידיעות באשר לביטול גיור של אותם אשר מזוכיסטים ככמותם רוצים וכמהים לחלוק סבלם עם העם אשר נבחר למלחמות ונדודים אך לא משכיל ללמוד לקחים. אין על עמינו ועניות דעתי על כל עם או דת אחר להשתמש במיסיונריות ע"מ לכפות את רצונותיו על הזולת וזו דרכה הבסיסית של היהדות, אך חובתה של אותה יהדות או כל דת אחרת לקבל אל חיקה את אותו ואותה אשר חפצים לחלוק את חייהם עם רעיונות אותה דת. זה הבדל גדול מאד לעומת המצוי , מצד אחד עמים כובשים וכופים ומצד שני עמים אשר אולי גם כובשים אך דוחים את הגר.

 

היהדות ה"מודרנית" מצטיינת בכל המרכיבים של סכסוך פנימי מתמשך, מבוסס על גזענות  ואשר לא רק כי אינה מסוגלת להתאים עצמה לתקופתנו ולאשר מתרחש בארצות נאורות, אלא דוחפת אותנו בכוח אל הפונדמנטליזם האירני ודומיו. זו סכנה אשר רובצת הן על ביטחוננו כמדינה וגם על קיומינו כעם ואל להם ל"מנהיגי" יהדות זו להתפלא מנטישה של רבים , לא רק מעצם הדת אלא גם מהמסורת, אשר בבסיס הייתה יכולה להיות כל-כך יפה ונעימה, ועד בריחה מהסתלקות מהמדינה אשר לא מצליחה לסגל לעצמה הפרדה של דת ממדינה.

 

מעשה בנערה, אשר אני מכיר היטב, כבר כבת 19  אשר ל"מזלה" בבית "קדוש" דוסי גדלה, לנערה רצונות ללימודים ולידע שאפה, אך להוריה ואחיה תוכניות אחרות לעתידה, למצוא בחור עשיר ממעלה ראשונה אשר כבורה יסכים לקבלה, אך הבת אינה בורה, רק חסמים שמו לה והיא בשל התנגדותה ,עדיין בבית הוריה ישבה , מדוכאה ומסוגרת בתוכי תוכה, כחולה היא רואה עצמה למרות כי חכמה ויפה מעין כמוה הילדה. אך במדינה בתוך מדינה נולדה לה ואין מושיע להצילה.  גם זו צורה להיות גרה וזרה במדינה בה השלטון מפוצל בין מדינה לדת.

 

חילוני נולדתי וחילוני אשאר , אך את חגי ישראל כולם אכבד , ע"פ דרכי כמובן ולו כדי לשמור על זהות של יהודי, כי הרי ביום מבחן, כמו זה אשר חווינו בשואה , לא יבדקו את עברי או שלך ושלך , יורידו לך מכנס וגורלך יקבע, אז באיזו זכות אנו מסרבים לגר להיתערות מרצון וליהודי אתיופיה להוכיח את המובן מאליו להם או לבעל של עולה מרוסיה להיות חלק בבחירה שלו?

 

חג שמח

 

עוד כתבות בנושא:

 

חג הפסח- האם מצאנו את חירותינו?

מדוע אנו עם גזעני ?

הגיע זמן להפרדת הדת מהמדינה

הכותב הוא דור שני לשואה , בן למשכילים אקדמאים, מכונאי בדימוס, מדריך יישומיי-מחשב בפועל. אוהב מוסיקה קלאסית, ברוק רנסאנס ומודרנית. קורא-תולעי בשלש שפות ובעל דעות שמאל מתון - http://forum.kan-naim.co.il/viewforu

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר