אין ספק שהמשק הישראלי הוכיח חוסן מרשים בתחילת המלחמה, עם שיעור אבטלה נמוך ושמירה על יציבות כלכלית יחסית.

גיוסי מילואים ושיתוק הפעילות העסקית לא הובילו לקריסת המשק, ואזרחי ישראל לא הרגישו במלואם את העלויות הכבדות שהמלחמה נושאת בצדן.

למרות זאת קיימת תחושת דאגה לגבי העתיד.

הנתונים שהתפרסמו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעידים על ירידה ברמת החיים בקרב אזרחי ישראל.

דבר אשר בא לידי ביטוי בצמיחה אפסית והאטה בייצוא וביבוא.

הממשלה תצטרך בעתיד לקצץ בתחומים שונים כגון: חינוך, בריאות, חברה ,זאת כדי לממן את עלויות המלחמה.

                          צעד לאחור

העיכוב בהכנת תקציב המדינה מעיד על חוסר סדר, כאשר בדרך-כלל נהוג לקדם את התקציב חודשים לפני סוף השנה הקודמת.

הממשלה מתכוונת להטיל בקרוב מסים נוספים שעשויים לפגוע הן בשכבות החלשות, והן במעמד הביניים.

                  מבחן דירוג האשראי

היה ברור לכול שכניסה לתמרון קרקעי בלבנון יוביל לירידת דירוג האשראי בישראל.

ואכן שתי חברות דירוג "מודי"ס ו"סטנדרט אנד פורס" הורידו את דירוג האשראי בישראל, וייתכן שגם חברת "פיץ' תעשה זאת לקראת סוף-החודש בהנחה שהמלחמה לא תסתיים עד אז.

הדבר עשוי להוביל לכך שישראל תתקשה לגייס כספים בעולם, ומזיק לישראל המתגאה בכך שהיא אומת הייטק.

נכון לעכשיו לא הוצגה תוכנית ממשלתית להתמודדות עם המצב.

                     תחזית לעתיד

כדי למנוע מיתון בתחילת שנה הבאה ולמרות שהמשק נכנס למלחמה במצב טוב יחסית על הממשלה לסגור משרדים מיותרים, לקצץ בכספים הקואוליציוניים, למסות את הבנקים והחברות השונות שהרוויחו יפה במהלך המלחמה, ורק לאחר מכן להיכנס לכיסו של האדם העובד.

בסופו של דבר חוסן לאומי נמדד גם במצב כלכלי ,והגיע הזמו שקברניטי המדינה יכירו בכך.