אשקלון  מתחילה לשנות פניה. עיר לחוף הים פנינה כשלעצמה, שהדשאים זלגו לעבר הכבישים, והיום שבילי  האופניים לצד הכבישים  מצמצמים את נתיבי הרכבים.אין לך  יופי  גדול מאשר עצי נוי המצילים  מנופם על  התנועה ועל הירוק שבעינים. ואתה  מעלה בזכרונך את עצי השקמים שפארו בעבר את  דיונות החול   שפארו את  אשקלון.  לא ידוע מה קרה ואיזה  אדריכל גנים  נתן יד לאבן  האפורה המכסה כל חלקה ועוד מונחת עם רווח בין  אבן לאבן.  שבילי ההפרדה  בין מסלול ימני לשמאלי עמוסים בעצי תמר מכל  הזנים ובין תמר לתמר ערוגות פרחים בדימוי של בארות מים המכוסים באבנים  אפורות מאוד. ובלילה תחנת כוח אחת לא תספיק לכל המאורות הגדולים והקטנים הנדלקים  בשפע  צבעים הן על עמודי החשמל, על סגנונות של  פנסי תאורה מפומפנים, וכמובן על גזעי עצי התמר.  

     ובזה   לא מסתפק ראש העיר ושולחיו וכבר לא יודעים היכן   אפשר עוד לדחוס עוד ועוד מיני צעצועים צבעוניים המקשטים כמה ככרות הפונות לעבר הים.  וכדי לחזק את ההנחה שזו עיר ימים, הביאו את  הקיטש הצבעוני הזול בצורת  כסאות נוח, מטקות, כדורי ים כיד הדמיון של מוצרים שהוכנו  אי שם. וכדי  להשלים את תמונת האידיאל של עיר שמחה ועליזה, הניחו למול

הכיכר המוצבת  מול  בית הקפה "רולדין"  במקום בו  הדשאים הגדולים  זלגו ועטפו את  ה"יד לזכר ילדי השואה", לא אחרת מאשר שלגיה בגובה כ-4 מטרים (בערך) ומסביבה  צוחקים על כולנו  שבעת הגמדים. לא לפני שלאורך כל הכביש ברחוב "בר כוכבא"  הכינו  מין שלושת מדרגות מצופות באותה אבן  אפורה כאילו תעבור שם  תערוכת האדלידע. 

    אז אני תמהה ושואלת לנוכח בור עצום בתקציב העיריה (מה שלא היה נדמה לי לפני  שנים כשהגזבר בן דוד היה בתפקידו)

מה עוד חסר לקברניטי  עירית אשקלון כדי להפוך את העיר מבחינת טעם וריח למין עזה קטנה.