הוותיקן סיטי, המדינה הקטנה ביותר בעולם, מציעה למבקרים בה עושר תרבותי, דתי ואמנותי יוצא דופן. זה אמנם נשמע כמו באמת מדינה אבל בפועל, הוותיקן היא כמו שכונה קטנה בלב רומא והיא איזור אף תייר לא יעז להחמיץ במהלך חופשה ברומא. הנה סקירה של החוויות המומלצות שאפשר לעשות בוותיקן:

מוזיאון הוותיקן

מוזיאון הוותיקן מהווה מערכת מרשימה של גלריות המציגות אוספים שנאספו על ידי האפיפיורים לאורך מאות שנים. המוזיאון הגרגוריאני המצרי מציג אוסף עתיקות מצריות, כולל ממצאים מתקופת הפרעונים, מומיות, וסרקופגים מעוטרים. המוזיאון הגרגוריאני האטרוסקי מכיל אוסף חשוב של עתיקות מהתרבות האטרוסקית, כולל כלי חרס, תכשיטים ופסלים.

גלריית הטפיסריות מציגה טפיסריות מרהיבות מהמאה ה-16, שנרקמו על פי סקיצות של רפאל. גלריית המפות מרשימה במיוחד עם מפות טופוגרפיות של איטליה שצוירו במאה ה-16. הפינקוטקה (גלריית התמונות) מציגה יצירות מופת של אמנים כמו רפאל, ג'וטו, לאונרדו דה וינצ'י, קרוואג'ו ואחרים.

חדרי רפאל (Stanze di Raffaello) הם סדרת חדרים המעוטרים בפרסקאות מרהיבות שצוירו על ידי רפאל ותלמידיו, כולל "בית הספר של אתונה" המפורסם. המוזיאון הפיו-קלמנטיני מכיל אוסף פסלים רומיים וממצאים ארכיאולוגיים, כולל פסל "אפולו בלוודרה" ו"לאוקון ובניו". וגם מוזיאון קיארמונטי מציג פסלים יווניים ורומיים לאורך מסדרון ארוך, ואילו הברצ'ו נובו (Braccio Nuovo) מציג פסלים קלאסיים נוספים.

הקפלה הסיסטינית

הקפלה הסיסטינית מהווה אחד האתרים האמנותיים החשובים ביותר בעולם ומושכת מיליוני מבקרים מדי שנה. נבנתה בין השנים 1473-1481 במימון האפיפיור סיקסטוס הרביעי, שמו הוא מקור שמה של הקפלה. מימדי הקפלה תואמים לאלו של בית המקדש של שלמה כפי שמתואר בתנ"ך, באורך של כ-40 מטרים, רוחב של 13 מטרים וגובה של כ-20 מטרים. המבנה האדריכלי פשוט יחסית, אך הקישוט הפנימי עוצר נשימה.

תקרת הקפלה המפורסמת צוירה על ידי מיכלאנג'לו בין השנים 1508-1512, מלאכה שנמשכה כארבע שנים והתבצעה בתנאים פיזיים קשים כשהאמן שכב על גבו על פיגומים גבוהים. התקרה מציגה תשעה סיפורים מספר בראשית, כולל "בריאת אדם" המפורסמת, שבה אצבעו של אלוהים כמעט נוגעת באצבעו של אדם.

מסביב לסצנות המרכזיות צייר מיכלאנג'לו דמויות של נביאים וסיבילות (נביאות), ואת אבות אבותיו של ישו. 24 שנים לאחר השלמת התקרה, בין 1536-1541, חזר מיכלאנג'לו לקפלה לצייר את "יום הדין האחרון" על הקיר המזרחי. יצירה דרמטית זו מציגה את ישו כשופט הבא לקבוע את גורל הנשמות ביום הדין.

קירות הצד של הקפלה מעוטרים בפרסקאות מרשימות שצוירו על ידי אמנים דגולים מהרנסנס כמו בוטיצ'לי, פרוג'ינו, גירלנדאיו ואחרים, ומציגים סצנות מחיי משה וישו. הקפלה משמשת גם היום למטרות טקסיות והיא המקום שבו נערך הקונקלווה – בחירת האפיפיור החדש.

בזיליקת פטרוס הקדוש

בזיליקת פטרוס הקדוש היא מהכנסיות המפוארות והחשובות בעולם, מוקד הנצרות הקתולית ואחד מסמליה הבולטים של הוותיקן. הכנסייה נבנתה על מקום קבורתו המסורתי של פטרוס הקדוש, מנהיג השליחים ואפיפיור רומא הראשון.

המבנה הנוכחי החל להיבנות ב-1506 והושלם ב-1626, בהשתתפות אדריכלים ואמנים דגולים כמו ברמנטה, רפאל, מיכלאנג'לו וברניני. הכיפה המרשימה, שתוכננה על ידי מיכלאנג'לו, מתנשאת לגובה של 136 מטרים ונחשבת לפלא הנדסי בתקופתה.

בפנים, הבזיליקה מתהדרת בממדים עצומים – אורכה כ-220 מטרים, ועל רצפתה מסומנים אורכיהן של קתדרלות אחרות בעולם להמחשת גודלה העצום. החלל הפנימי מקושט בשיש, זהב, פסיפסים ויצירות אמנות.

בין האוצרות האמנותיים הבולטים נמצאת "הפייטה" של מיכלאנג'לו – פסל מרהיב המציג את מריה מחזיקה את גופתו של ישו לאחר הצליבה. יצירה זו היא היחידה שמיכלאנג'לו חתם עליה. מתחת לבזיליקה נמצאות המערות הקדושות (Grottoes), המכילות קברים של אפיפיורים, ומתחתן נמצא הנקרופוליס העתיק והקבר המיוחס לסנט פטרוס.

מרכז הכנסייה מאופיין בבלדקינו – חופה מפוארת מברונזה שעוצבה על ידי ברניני, המתנשאת מעל למזבח הראשי וקברו של פטרוס. המבקרים יכולים לטפס לראש הכיפה ולהנות מתצפית מרהיבה על כיכר סן פייטרו ועל רומא כולה – חוויה בלתי נשכחת המציעה מבט פנורמי על העיר הנצחית.

כיכר פטרוס הקדוש

כיכר פטרוס הקדוש היא אחת הכיכרות המרשימות והמפורסמות בעולם, שתוכננה על ידי האדריכל הדגול ג'יאן לורנצו ברניני בין השנים 1656-1667 במימון האפיפיור אלכסנדר השביעי. הכיכר תוכננה במטרה ליצור מרחב מרשים שיכיל כמות גדולה של מאמינים הבאים לראות את האפיפיור ולקבל את ברכתו.

המבנה האדריכלי של הכיכר מורכב משני חלקים עיקריים: החלק הקרוב לבזיליקה הוא בצורת טרפז, והחלק השני מעוצב כאליפסה. הכיכר מוקפת בקולונדות מרשימות בסגנון דורי, המורכבות מארבע שורות של 284 עמודים ו-88 פילסטרים. הקולונדות יוצרות שתי זרועות ענקיות המסמלות, לפי ברניני, את "חיבוקה של הכנסייה את המאמינים".

במרכז הכיכר ניצב אובליסק מצרי עתיק בגובה של כ-25 מטרים, שהובא לרומא בתקופת הקיסר קליגולה במאה הראשונה לספירה. האובליסק הועבר למיקומו הנוכחי ב-1586 בניצוחו של האדריכל דומניקו פונטנה, מבצע הנדסי מורכב לתקופתו.

משני צדי האובליסק ממוקמות שתי מזרקות מרשימות – האחת תוכננה על ידי קרלו מדרנו ב-1613 והשנייה על ידי קרלו פונטנה ב-1677.

גני הוותיקן

גני הוותיקן מהווים אחת הפניני החבויות בוותיקן סיטי, משתרעים על שטח של כ-23 הקטאר - כשליש משטחה הכולל של מדינת הוותיקן. הגנים נוסדו באופן רשמי במאה ה-13 על ידי האפיפיור ניקולאס השלישי, אך עברו שינויים משמעותיים לאורך השנים תחת חסותם של אפיפיורים שונים.

המבקרים בגנים זוכים לחוויה של שלווה ויופי, הרחק מהמוני המבקרים בבזיליקה ובמוזיאונים. השטח הירוק כולל מדשאות מטופחות, שבילים מוצלים, גינות פורמליות, צמחייה מגוונת, ופינות חמד שקטות המזמינות להתבוננות ומנוחה.

בין האטרקציות הבולטות בגנים נמצאים מזרקות מרהיבות מתקופות שונות, פסלים עתיקים ומודרניים, ופינות נוי המעוצבות בסגנונות שונים - מגינות רנסנס איטלקיות ועד סגנונות אנגליים וצרפתיים. מזרקת האיגל נחשבת לאחת המרשימות שבהן.

בגנים ממוקם גם המבנה בו שוכן מצפה הכוכבים של הוותיקן, וכן "קזינו פיוס הרביעי" - ארמון קטן ומעוטר שנבנה בסגנון המניאריסטי במאה ה-16 ומשמש כיום לפגישות רשמיות של האקדמיה הפונטיפיקלית למדעים.

רכבת קטנה מחברת בין חלקי הגנים השונים, ומאפשרת למבקרים לנוע ביניהם בקלות. מתצפיות שונות בגנים נפתחים מראות מרהיבים אל העיר רומא ואל כיפת בזיליקת פטרוס הקדוש.

הביקור בגנים מוגבל ומחייב הזמנה מראש, דבר השומר על אופיים השקט והמיוחד, ומאפשר למבקרים לחוות את הוותיקן באופן שונה ואינטימי יותר מהאתרים ההומים האחרים.