ראשית, כדאי שאציין כבר בהתחלה שאינני שחקן טניס וההבנה שלי בספורט הזה מסתכמת בצפייה בטלוויזיה בלבד. אבל בכל זאת, לאחר הרבה שנים של צפייה בענף המקסים הזה, אני יכול לומר על עצמי שאני יודע דבר או שניים על טניס.

רוג'ר פדרר נראה השנה רע, רע מאוד. נכון, הוא הוא הגיע שוב לגמר הרולאן גארוס ונכון, נאדאל היה הפעם בשיא כושרו ולא השאיר לו שום סיכוי כבר מההתחלה, אבל תירוצים כאלו לא מתקבלים. מכל שחקן אחר - כן,  מפדרר - לא!

לאחר חצי שנה של סבב, עדיין לא ראינו משחק אחד שמזכיר את פדרר של הימים הטובים. גם מול היריבים החלשים ביותר ניצח פדרר בזכות הנסיון הרב שיש לו וכושר ההרתעה שעדיין קיים אצל רוב השחקנים בסבב (לאלו שלא, הוא גם הצליח להפסיד). אפילו עכשיו בטורניר "האלה" שבגרמניה, טורניר דשא - המשטח המועדף ביותר על פדרר, הוא מנצח בקושי רב ובצורה לא משכנעת.

צריך להודות, רמת המשחק של פדרר ירדה פלאים. אם עד עכשיו התרגלנו לראות מפדרר משחק מגוון, זוויות מטורפות ובלתי אנושיות, משחק רשת מצויין וקור רוח אדיר, השנה אנו מקבלים מפדרר משחק פושר ובינוני עם אינספור טעויות בלתי מחייבות, משחק רשת לא טוב - וזה בלשון המעטה, ובעיקר פחד ומצוקה.

לצערי, אפשר לומר בוודאות שווימבלדון עומדת לקבל אלוף חדש (בואו לכאן עוד חודש ותראו שצדקתי) וזה עוד לפני שדיברתי כאן על נאדאל והשיפור המצוין שהוא מפגין מתחילת השנה. גם דיוקוביץ', רודיק ואפילו שחקנים מהעשירייה השנייה נראים היום מועמדים עדיפים על פני פדרר לקחת את הגביע הלבן.

מבחינתי, פדרר שייך לדור הקודם וה"אומנותי" של הטניס והוא גם האחרון שבהם. בכל ימי שלטונו, פדרר תמיד הציג משחק ייחודי עם כשרון ותצוגה של טניס שלא נראתה מעולם. בדיוק כמו שעשה קודמו פיט סאמפרס. אך מעתה אנו נאלץ לחזות במשחק של כוח בלבד, של ראלים ארוכים ומשמימים עד מוות - המשחק של רפאל נאדאל ונובאק דיוקוביץ'.

שאלת השאלות כרגע היא האם יצליח פדרר לחזור לכושרו ולסגנונו של אותם ימים או שאנחנו מתחילים לחזות בהתליך גסיסה שיימשך כמה שנים (בהם יצליח בטח לקחת עוד כמה גראנד סלאמים כדי לעקוף את סאמפרס) עד לפרישה מוחלטת וכואבת.

אם אתם שואלים אותי, הדבר היחיד שיכול להחזיר אותו בחזרה למסלול הוא פגישה עם פסיכולוג מומחה שיצליח לחפור במוחו ולגלות את מקור הבעיה מכיוון שקשה לי להאמין שכבר בגיל 27 אפשר לאבד את כושר המשחק שלך עד כדי כך. אני אישית משוכנע שלא, ושהבעיה היא מנטלית בלבד.

על נאדאל ודיוקוביץ קשה לומר מילה רעה - הם משחקים מצויין, עם הרבה כוח ואנרגיה, עם הקרבה ועם רוח לחימה אבל אין להם את הניצוץ הזה שהיה לפדרר או לסאמפרס וגם לא יהיה להם.

לטובתי ולטובת כל אוהדי הטניס בכלל, אם כבר אנו נאלצים להיפרד מפדרר של הימים הטובים מבעוד מועד, חייב לפחות להימצא יורש שיהיה ראוי להחליפו ושיהיה בו את אותו ניצוץ שגורם לכולנו לאהוב כל כך את המשחק הזה שנקרא טניס.

האם יימצא אחד כזה או שאנחנו עומדים בפני תקופת בצורת לשנים הקרובות.

למישהו יש רעיונות?