לא משנה מה, אל תפגעו בקשישה שלא מסוגלת להגיע אל המכולת, לילד משכונת המצוקה שמתבייש לבוא כל יום לביה"ס, לאתיופים ולערבים שמתחילים לחוש הינתקות פיזית ומנטלית מהציבור הישראלי. הבעיה שאי אפשר - לא משנה מה הם ייפגעו, כי הם אוכלוסייה חלשה, כי הם עניים.

כמעט מיליון ילדים (800 אלף לייתר דיוק) מתוך 2.3 מיליון ילדים בכל מדינת ישראל, מצויים מתחת לקו העוני. אלו מספרים מדהימים. להפתעתי הרבה (או שהלא רבה), מתוך הילדים הללו 0% יצאו לחופשה בתאילנד או בלוס אנג'לס לדוגמא. במדינת ישראל מתוך אלו שמשכרים משפחה עם פחות משכר מינימום (25% מהאוכלוסייה שהם 1.5 מיליון נפש), יוצאים לחופשה לחו"ל פעם בשנה פחות מאחוז ובמספרים: אלפיים איש.

כיצד ניתן להציל את אותן משפחות? אין מה לעשות חוץ מאשר לנקוט בגישת "רובין הוד" - לקחת מהעשירים ולתת לעניים. אבל יש דרך והיא דרך חוקית למהדרין - לפגוע היכן שניתן לפגוע. פגיעה בקרן השתלמות לצערי זה לא הפתרון, במיוחד שאת הכסף הנכנס מרווחי התוכנית זוכים לקבל יותר העשירים שלטווח הארוך ההבדלים ביניהם לבין העניים במדינה רק נוסקים... בקרנות ההשתלמות יש שליטה גדולה יותר של השכירים וחברי קיבוץ לשעבר. אני מצטער לומר, אבל אלו לא שייכים לאותה קבוצת עשירים, אם כבר חלקם עשירים אבל רובם לא ממש.

הטלת מיסים על פעולות שאדם "עני" לא יכול לבצע כביכול פוגעת ברעיון השוויון - העני לא יוכל לדוגמא לצאת לחו"ל או לקנות מניות בבורסה, אבל ממילא הוא לא חושב לעשות כן, כי אין לו. תשמעו, הרעיון שלעצמו מטורף, אך שחושבים על כך לפרטי פרטים ניתן לראות סוג של הבנה. רעיון נוסף הוא להגדיל את המיסים על בניית מפעלים בישובי מרכז ארץ ולבטל לחלוטין את המיסים על כאלו המוגדרים באזורי ספר.

בעניין קצבאות הילדים עדיין שוררת מחלוקת ואין לי דעה בעניין. מה שכן, אם התוכנית להצלת העוני תצליח - אני אתמוך בקיצוץ בקצבאות הילדים. מה שכן אני תומך הוא שמשפחה שלא יוצאת לעבודה - תקוצץ לה הקצבה. כמובן שלמקרים כמו חרדים, ערבים וכו' צריך להימצא פתרון ביניים שיניח את הדעת.

אני מקווה בכל אופן, שיפגעו בעשירים ולא יגעו בעניים. הם לא אשמים שאין להם מחשב ולא יכולים לצדד בי....