בימים האחרונים כל מי שקרא עיתון וראה חדשות, בוודאי שמע על תוכנית ה"רגיעה", שזו כמובן מילה מכובסת ל"הסכם" עם החמאס. כן, אותו ארגון שישראל הפצירה בכל העולם ואחותו להחרים אותו ולא לדבר איתו ובוודאי שלא להזרים לו כסף..

אבל אצלנו, במדינת הלה-לה לאנד, עם ראש ממשלה שנחשד בקבלת שוחד (והוא כמובן מיתמם ואומר שהוא "לא זוכר") מצד אחד, וראש סיעת מפלגת השמאל הגדולה (מפלגת העבודה) שמצהיר משהו אחד אך 2 דקות לאחר מכן - החליטו בכל זאת לעשות עיסקה עם החמאס. אחרי הכל, אמרו ברק ואולמרט - עדיף הסכם מאשר לוחמה, לא? מי יודע, עוד ועדת חקירה זה לא ממש טוב. כמובן שגם המון סופרים ואנשי רוח (מהשמאל כמובן) עודדו לשוחח ולהגיע להסכמות: "הם אמנם רוצים להשמיד אותנו, אבל מילה שלהם זו מילה!".

סבר פלוצקר מ"ידיעות" כתב השבוע כמה מילים חזקות על הסכם זה. "לא נופלים למלכודת הדבש של הסכמי פיוס עם השטן", כתב סבר, ולא ידע כמה הוא הולך להיות צודק..

לא עברו אפילו 48 שעות (40 שעות נכון לכתיבת פוסט זה) וראש ממשלת החמאס הודיע: "למרות הרגיעה, הברחות הנשק יימשכו"- והרי אחד הדברים הכי עיקריים היה הפסקת ההברחות, אבל הנה החמאס מצהיר בריש גליי - לא יעזור כלום, ההברחות ימשכו (במיוחד לאור הרקורד של המצרים ש"מפספסים" 99% מההברחות).

החמאס אמין? מילה שלו זו מילה? לא יהיו יותר הברחות? הנה העובדות מראות זמן קצר מאוד לאחר הכרזה על ההסכם כי החמאס ממשיך לשקר בדיוק כמו חבריו בפת"ח..

אולי, אולי ההנהגה שלנו תבין שכאן הסכמים לא יעזרו, וכל עוד יש פה מצב ששדרות, אשקלון, קיבוץ ניר-עוז ומקומות אחרים חוטפים קסאמים מס' פעמים ביום, יש צורך להיכנס בכח.

לבלוג של חץ