בימים אלו כשמחיר הנפט נוסק לגבהים שלא שיערו שהוא יכול להגיע אליהם, וכשמחירי כל המוצרים עולים באחוזים דו ספרתיים, בוודאי יימצא מי שישאל מה אתה כל כך נסער, והלא כל המוצרים מתייקרים ומן הראוי שגם מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית יתיקרו בהתאם.  

אז זה רבותי שלא, אני אמנה בפניכם את שתי הסיבות שבגללן אני חושב שהעלאת מחירים בתחבורה הציבורית בזמן הזה היא תאוות בצע מגונה של חברות ההסעה הציבוריות למיניהם "רכבת ישראל" "אגד" "דן" - ואיוולת משולבת בקוצר ראיה לטווח הארוך של הממונים על התחבורה ועל הכלכלה במדינת ישראל  מן הצד השני.

א) דבר ראשון, חשוב שתדעו ש"רכבת ישראל" "אגד" "דן" ממומנות מכספינו אנו (כספי מיסים) במאות מיליוני שקלים מדי שנה בשנה, זאת אומרת שלא מדובר פה בחברות פרטיות שיכולות לעשות מה שהן רוצות, כמו המאפיות שמעלות את מחירי הלחם כאילו מדובר פה במשחק ילדים ולא בחיי ילדים, מדובר פה בחברות שממומנות על ידינו אנו, ולכן אין להם את הזכות לבוא ולהעלות מחירים בגלל שמחירי הנפט עלו, הרי אתם לא חברה רווחית - פרטית, אתם נתמכים על ידינו.  

ב) מדינת ישראל והאנשים מטעמה שאמורים לרסן את הסופה שמתחילה לסעור במחירי המזון והמחיה לא עושים את עבודתם, כיון שאם היו חושבים נכון היו צריכים להוריד את מחירי התחבורה הציבורית כדי לעודד הפחתה של צריכת הדלק בזמן שהמחירים שלו הגיעו לשיא של כל הזמנים, אני לא יודע אם הפקידונים האלו פשוט חיים להם בתוך הבועה של חיי הנוחות שמקנה להם התפקיד הציבורי שלהם - במילים אחרות חיי הנוחות שאנחנו כולנו מממנים להם מכספי המיסים שלנו, או שפשוט יש אינטרסים אחרים שלהם הם דואגים ולא לאינטרסים של המון העם.  

מה שבטוח זה שלאף אחד מהם לא אכפת מאיתנו, אכפת להם מהכסא שלהם, אכפת להם ממכונית השרד שאנו מעניקים להם, אבל לאף אחד מהם לא אכפת מזה שאותו אדם קשה יום שלא הצליח להסתדר עם חמשת אלפים שקל בחודש לפני שמונה חודשים, לא יודע איך לאכול את העלייה במחירי התחבורה, המזון, והשירותים, שעולים מדי חודש בחודשו, והם עסוקים להם בכל מיני משחקים פוליטיים על גבינו.  

אז הנה לכם נקודה למחשבה.

לבלוג של יקיר מרכז