1) מכבי חיפה:

אתמול פתחה מכבי חיפה את עונת 2008/9. האימון הראשון של הקבוצה התקיים עם שלושה שחקני רכש בינוניים ומול עשרה אוהדים בלבד.

חיפה פותחת עונה במצב שהיא לא מכירה. בשנים האחרונות היא תמיד שאפה לצמרת. במשך שש שנים היא שלטה בליגה ולקחה אליפות (חוץ מפעם אחת), וגם בשנתיים האחרונות המטרה הייתה למעלה. התקציב שלה היה השני בגובהו והסגל היה איכותי מספיק על מנת להגיע לאחד המקומות הראשונים. בעונה האחרונה כבר ראינו איזשהי מגמת התרגלות למרכז הטבלה (חיפה הייתה הקבוצה היחידה בליגה שלא התמודדה חזק בצמרת ולא התמודדה על ההישארות בליגה), אבל לפני שנתיים היא עדיין העמידה סגל איכותי שכלל את בוקולי, אז עדיין הקשר הימני הטוב בארץ, רוברטו קולאוטי המצוין ודירסאו החזק, בעל העוצמה והשליטה בקישור האחורי. מבחינת השאיפות של חיפה, גם בעונה האחרונה, למרות שכאמור הייתה התחלה של התרגלות למקום הזה המקום החמישי היווה כישלון חרוץ, בטח כשהתל אביביות מאחוריה - חיפה הרגישה שבעונה כזאת היא הייתה חייבת להיות לפחות המקום שמגיע לאירופה. בפתיחת האימונים של הקיץ הקודם עדיין שיחקו בקבוצה דירסאו וקולאוטי, ורק סמוך לפתיחת העונה נעשו שינויים גדולים ומאחורים מדי שפגעו מאוד בחיפה, שלא בנתה על שינויים ברגע האחרון.

זה הקיץ הראשון בשנים האחרונות מבחינתה של חיפה שהציפיות על הרצפה. הסגל בינוני מתמיד, וככה אמורה להיות הקבוצה בשנה הקרובה. אף אחד לא שם לב לחיפה יחסית למה שהתרגלנו, האוהדים לא מתעניינים ורק עשרה כאמור הגיעו לאימון הראשון אתמול, הרכש הטוב ביותר (והיחיד שברמה גבוהה בינתיים) הוא ג'ון קולמה, קשר אחורי חזק, חכם עם שליטה טובה במרכז השדה ובהחלט חלק מההגנה הטובה שסכנין העמידה בעונה האחרונה, אבל בסופו של דבר סכנין זאת לא חיפה ואייל גולסה הראה בנבחרת הנערים איזה שחקן מוכשר הוא, אבל בגיל 17 ברור שהציפיות לטווח הארוך. נוסף לכך, כשבעלים יענקל'ה שחר אומר:"יש לנו קבוצה נחמדה", זה מראה איזה פקטור הקבוצה הזאת תהיה בצמרת. או יותר נכון - לא תהיה. פתאום חיפה רואה את הגב של היריבות שלה. בזמן שהפועל ת"א ומכבי ת"א בונות קבוצות ומנסות להכניס איום לקבוצה שלהן, חיפה מסתפקת בקרופניק. חיפה איבדה מהאיום שלה: דוידוביץ' וקטן נשארו בלי רצון וכל הזמן דיברו על עזיבה, ידין ויבואה העדיפו את הפועל ת"א. מי הביא את ישראלביץ'? חיפה, אבל בשנה הקרובה הוא ילבש צהוב כחול.

עכשיו הגיע הזמן לבדוק: האם חיפה מתמודדת נכון עם המצב? התשובה לא חד משמעית:

מצד אחד, שחר שינה את הגישה והנמיך ציפיות, ובצדק - חיפה יכולה לדבר כמה שהיא רוצה, אבל זה יסתם ישלה את האוהדים וינפח ציפיות. שחר מבין שעדיף לעשות הכל בשקט, לתת לכולם לדבר על הקבוצות האחרות ולחכות למעידה שלהן. חיפה גם ככה תתקשה להתמודד עם התקציב של מכבי ובית"ר ומעדיפה לבנות קבוצה צעירה (זגורי, דהאן, גולסה, כיאל, גיטא, אדרי וכו'). סביר להניח שחיפה תהיה קבוצה התקפית יותר שתשחק כדורגל שהקהל אוהב. שחר מעדיף שקט בסביבה ונראה שהוא רוצה קבוצה סימפטית יותר שהקהל יאהב. לכן, חיפה השנה לא תשאף לצמרת (גם אם לא יגידו את זה בקול), אלא תרצה קודם כל התקדמות הדרגתית ותוך שנה-שנתיים לחזור חזק לתמונה. אחרת, חיפה לא הייתה נשארת עם הרכש הזה. וזאת גישה נכונה. הורדת ציפיות תוריד את מפלס הלחץ והדרישות מהקבוצה. הגישה של שחר נכונה, הכיוון נכון - אבל הפעולות לא:

כי מצד שני, בחירת המאמן תמוהה. אלישע לוי עשה עונה יפה עם סכנין, אבל הלחץ שחיפה והמחויבות של המועדון הזה אלה דברים שלוי לא מכיר. נוסף לכך, חיפה הייתה צריכה מאמן צעיר, כמו המודל שהקבוצה רוצה לבנות. מישהו קרוב יותר לגיל השחקנים, שרוצה להוכיח את עצמו, מאמן מוכשר עם ניסיון כשחקן, שימשוך קהל ויקבל את הקבוצה לכמה עונות - עד האליפות. כמו שמכבי ת"א הביאה את רן בן שמעון, שבבירור לא בא בשביל העונה הראשונה אלא ליצור משהו ארוך טווח. ככה זה, כל עוד בית"ר שולטת בליגה היריבות צריכות לבנות משהו ארוך שברגע שבית"ר תמצה את עצמה, ומתישהו זה יקרה - הן יקפצו על המציאה. אלישע לוי בחור "נחמד מדי". אין לו מקורבים, ואין לו את הקשיחות והכריזמה כדי להסתדר במועדון גדול. מדובר במאמן בינוני, וגם אם הוא יצליח להסתדר ולהרגיע את הקבוצה - הוא לא יביא אותה לצמרת.

נוסף לכך, חיפה לא מספיק החלטית. ברגע שהיא החליטה שהיא רוצה הצערה ורענון היא הייתה חייבת להעיף אנשים שמיצו את עצמם, שכבר לא הולך להם. כמו שרוני לוי ורוסו כבר לא בתפקידם - כך גם היה צריך להיות עם קטן. חיפה רואה שהוא כבר לא כמו פעם ובחיפה הוא כבר לא יחזור לעצמו והייתה צריכה להגיד לו: 'תודה על הכל, אבל אתה יכול לחפש לעצמך קבוצה אחרת', וככה גם עם בוקולי. במקום זה, חיפה ניסתה לשמור על המשכיות ולהיאבק על המשך שירותיהם של דוידוביץ' וקטן והרענון חלקי מדי. בוקולי כבר בן 30 וקטן חייב מקום חדש.

הבעיה היא ששחר רצה שקט בקיץ, שכולם ישכחו מחיפה וכנראה לנסות להפתיע במהלך העונה, לבוא מלמטה, אבל זאת טעות. הוא לא היה צריך שקט בקיץ - העונה הקרובה צריכה להיות עונת מעבר מבחינת חיפה, עונה שקטה שבה בונים משהו חדש - שבה מתחילים מההתחלה, ובשביל זה היו צריכים לעשות שינויים משמעותיים (בדיוק כמו בבארסה, רייקארד, דקו ושחקנים נוספים עזבו, גם הבסיס של בארסה הגדולה חייבים ללכת - אטו ורונאלדיניו). במקום זה, השינויים היו מינורים וחלקיים למדי - וככה חיפה נשארת עם השחקנים שמכבידים עליה.

אני חושב שהבעיה של חיפה שהיא נתנה עונה לא טובה אבל לא מספיק גרועה כדי לעשות זעזוע. הפועל ומכבי ת"א רוצות לתקן את העונה הגרועה האחרונה, בה הן נאבקו על ההישארות, ואולי העונה האחרונה יזעזעו אותן ותגרום להם לרצות לתקן. ההתדרדרות של חיפה לא הייתה מספיק ברורה. אין ספק, חיפה סגרה עונה מאכזבת, מה עוד שבעונה כזאת של היריבות שלה היא הייתה חייבת להיות בצמרת - אבל זאת לא עונה מספיק גרועה, מספיק משפילה כדי לגרום לראשי המועדון להזדעזע.

אבל למרות הכל - חיפה תחזור. היא קבוצה גדולה, והאוהדים יחייבו אותה לחזור לצמרת. עושה רושם שהעונה זה יהיה קשה, אבל מתישהו זה יקרה. כל עוד שחר בסביבה ועושה רושם שהוא יישאר בה הרבה זמן לאוהדים של חיפה אין מה לדאוג - בסופו של דבר, גם מכבי ת"א היא הימור ובאיזשהו שלב בית"ר תמצה את עצמה בליגה ותהיה שבעה. מה שחיפה צריכה זאת סבלנות, כי ייקח קצת זמן - הם חייבים לתמוך בקבוצה, לתת עונה שקטה, להוריד ציפיות, להתקדם בהדרגתיות ואז, בבוא הזמן, עם השקעה נכונה בצעירים הרבים הם יחזירו לה.

2) בית"ר - בהחלט אפשר להתרשם מבית"ר בקיץ הזה. אחרי שרבים דיברו על שינויים גדולים שיקרו, על עזיבות של ברוכיאן, בן שושן, תמוז, זנדברג ובואטנג. בסוף, כמה לא מפתיע, רק אלברמן עזב (ועשה טוב מאוד מבחינתו). בעצם, הוא העמדה היחידה שמעלה סימן שאלה לגבי העונה הקרובה, אבל גם פה אין מה לדאוג - שום מכיר את פרננדס, ולגבי אוחיון הוא שחקן ענק שהשאלה רק אם יסתדר בקבוצה גדולה (ואפשר להיות אופטימיים, הוא כבר שיחק בחו"ל ועזב את הבית באשדוד וצבר קצת ניסיון באירופה, וגם שיחק קצת בנבחרת ויודע מה זה יריבות באירופה). רק שלושה שחקנים הצטרפו, ואין כמעט עזיבות משמעותיות.

מה שאהבתי בהחתמתו של פרננדס זה שבית"ר העלתה (עם או בלי קשר) למרכז העניינים את אבראו ובשקט סגרה עם פרננדס. ברגע שאלברמן עזב והיה ברור שויזה לא יהיה חלק מהסגל היה ברור שימצאו מחליף. תוך זמן קצר מאוד, בלי להעלות את זה לכותרות, מה שעלול לגרום להתעניינות של אחרים ובעיות במו"מ, הוא סיכם, מה שאיפשר לבית"ר להתרכז בהחתמת חלוץ. אוחיון חתם, והחשש היה לגבי עמדת החלוץ, בעקבות ההתעכבות במו"מ עם אבראו. אבל שום התעקש על השחקן שלו (והאם הוא יצליח בקבוצה את זה עוד נראה) ובית"ר הצליחה להחתים אותו. תוך כדי, כל הזמן היו אופציות נוספות שעמדו על הפרק - מה שאמור שגם אם אבראו לא היה בא היו מוצאים מישהו.

רק בשנה שעברה מירוסביץ' נשאר בקבוצה רק ברגע האחרון ורומולו הצטרף ממש לפני ליגת האלופות, מה שמנע את השתתפותו במשחק הראשון והחשוב - הרי בשביל זה הביאו אותו. שום ושפיגל המצוינים למדו מהמקרה וסגרו את הסגל מוקדם. בעצם, גם אם אבראו היה מצטרף קודם הוא לא היה בא למחנה האימונים הראשון בגלל שהעונה בארגנטינה נסגרת מאחור. בעקבות כך, הצוות המקצועי התחיל את ההכנות לליגת האלופות בצורה שקטה ורגועה.

האם ההחתמות יתבררו כמצליחות מוקדם לבדוק. אבראו מגיע מריבר פלייט, אלופת ארגנטינה, ושחקן חשוב מאוד בנבחרת אורוגוואי, מה שמבטיח הרבה, והוא גם כובש הרבה, וע"פ סרטון שראיתי מדובר בשחקן עם התרוממות טובה, כיבוש בנגיעה, כוח ומשחק ראש - בדיוק מה שבית"ר צריכה. מצד שני, סרטון אומר מעט מאוד כי זה רק הדברים הטובים שלו, ועצם זה שהוא עבר את גיל 30 (כלומר, מעבר לשיא) ושהוא עבר המון קבוצות (קרוב ל-20) מעמידים בספק את הצלחת השחקן. או במילים אחרות: הוא לא מתאקלם בקבוצות. חוץ מזה, הביאו שחקן דרום אמריקאי בלי ניסיון בכדורגל האירופאי, כלומר שהוא לא מכיר את סגנון הכדורגל שבית"ר תפגוש. לכן, יש טענות לכאן ולכאן - כל זה לא משנה, השאלה היא איך הוא יסתדר בבית"ר.

לגבי הסגל, ישנו חשש לגבי עמדת השוער השני. לא נוראי, אבל אם לדוגמא יום לפני המשחק, באימון המסכם ייפצע קאלה - מי יעמוד בשער? שוער בן 19 שבכלל לא היה מוכן למצב שבו הוא יעלה למגרש. יותר גרוע, אם בית"ר תעבור את קראקוב ותפגוש קבוצה גדולה ומסוכנת והוא יהיה שוער, האם הוא יהיה מוכן? כי בסופו של דבר, מדובר בשוער שלא שיחק בכלל בבוגרים. אחרי שבשנים הקודמות עמד בשער שוער בן 28-30, בית"ר עברה לשוער צעיר. המבחן האמיתי של שוער מחליף הוא להיות תמיד מוכן למצב שהוא עולה למגרש אחרת, כי שוער מחליף משחק מעט מאוד. האם הרוש יתמודד עם מצב שבו כל העונה תלויה בו? אני בספק, מה עוד שמראייה של עשרות משחקים של השוער בקבוצת הנוער הוא לא הוכיח שהוא טוב מספיק או מוכשר מספיק כדי לבנות עליו בתפקיד שבו הוא עלול לשחק כל רגע. בית"ר מעמידה עומק, על מנת להתמודד עם העומס? אז כמו שיש שלושה בלמים מצוינים וקישור בו לפחות רכש אחד יהיה על הספסל - ככה צריכים גם עומק בשער. בלי קשר לכישרון של הרוש, וגם בעניין הזה יש מוכשרים ממנו, שוער בגילו לא יכול להיות שוער מחליף באירופה. נקווה שהוא לא יצטרך להיות בשער. בכל מקרה, חבל שלא החתימו שוער מנוסה, שוער שעם הצעה כספית מכובדת והעניין של אירופה היה יכול להתפתות להצטרף לבית"ר.

אבל בגדול עושה רושם  שבית"ר התנהלה נכון, ידעה לשמור על השקט, להחתים בזמן, לא להסתבך יותר מדי לגבי שחקן (כמו שהיה בפרשת בוזגלו). אבראו עדיין עושה רושם של שחקן טוב, פרננדס, לפחות לפי מה שאומרים, שחקן אגרסיבי שלא מוותר, וזה טוב כי זה מה שצריך שחקן בתפקידו, ולא נעשו שינויים במקומות שלא צריך (למשל, הבאת ברק יצחקי, מה שהיה פוגע במעמדו של ברוכיאן, שחייב להיות בהרכב).

לגבי ליגת האלופות:

חשוב מאוד ששום נכנס קצת בשחקנים. מה זה הזלזול הזה ביריבה? שום היה צריך לעשות כך אפילו אם בית"ר הייתה מקבלת הגרלה קלה יותר - חייבים לבוא בכל הרצינות. בכל מקרה, הגרלה סבירה, רק חבל שהמשחק הראשון בטדי - עדיף שההכרעה, כשכבר יודעים מה צריך כדי לעלות, תהיה בטדי - ולא במשחק שאין בו וודאות לגבי מה צריך. אבל לא משנה: כל עוד בית"ר לא פגשה את פנאתינייקוס או פנרבחצ'ה, קבוצה מוכשרת מאוד, לה יש הרבה ברזילאים מצוינים וטכניים, המעמידה את רוברטו קרלוס הוותיק, אלכס ועוד, שתי קבוצות מנוסות במעמדים האלה וטובות בהרבה מבית"ר, היא צריכה קודם כל להתרכז בעצמה.

 מאחר והמשחק הראשון בבית בית"ר תצטרך להגיע לשיאה וליכולת מצוינת כבר בעוד פחות מחודש, כי בסופו של דבר שליטה בליגה כבר יש - האתגר האמיתי, למרבה האכזריות, יפול על שני המשחקים הללו. אם בית"ר עוברת גם אם תעוף בשלב שאחרי - לפחות תלך לגביע אופ"א. אירופה יהיה המבחן האמיתי של שום אליפות הוא הביא, אבל פה מדובר בסיפור קשה יותר. אם בית"ר תעוף מוקדם חלק נכבד מהעונה פשוט יילך. והפעם דם דאבל לא ישכיח את זה. עכשיו, אחרי שבית"ר התבססה כקבוצה הטובה בארץ - אין תירוצים.

יש פה הרבה עניין של מזל, אבל כמובן שבמזל אי אפשר לשלוט. מה שחשוב הוא שבית"ר תהיה מוכנה פיזית, כי באירופה הסגנון פיזי ומהיר ממה שבית"ר רגילה. חשוב מאוד שהמחנה הנוכחי יסתיים כשהחשקנים יחזרו לכושר - זה המבחן של דרור שמשון, מאמן הכושר.

הבלמים איטיים, ולכן חשוב שישחקו קרוב לקאלה. בניגוד לליגה, שם השליטה של בית"ר מאפשרת לגרשון בקלות לעבור את החצי - פה כל טעות משפיעה על עונה שלמה. רצוי שבנאדו, הפחות איטי, ישחק טיפה מאחוריו, ואם מישהו יצטרך לצאת מעט קדימה זה יהיה גרשון - ובנאדו יהיה חייב להישאר 20-30 מטר מהשער. 

המגינים הם עניין חשוב. הם יהיו חייבים לרוץ מהגנה להתקפה מהר. מאוד חשוב שבית"ר תביא את אלברז וזיו עם כושר גופני טוב יחסית. החשש הוא לגבי ההגנה - גם זיו וגם אלברז לא מרשימים מבחינה הגנתית. זיו עושה המון חורים ולא יודע לשמור על שחקן, במיוחד על שחקן בלי כדור. התרומה ההגנתית של אלברז לא מספיקה. להוציא 4-5 משחקי בפתיחת העונה שעברה הוא היה סביר למדי. נוסף לכך, באירופה הכדורגל גבוה, מה שיצריך הרבה עזרה בכדורי גובה מהאגפים לשני הבלמים, ואלברז הנמוך יתקשה לעשות כך. הבעיה היא לגבי זיו. באירופה יודעים לצאת קדימה בצורה מאורגנת מאוד, ככה הייתה קופנהאגן שנה שעברה, ראינו שכך שיחקו היריבות של בית"ר בטורניר הרוסי וככה שיחקו ביורו האחרון. הם יודעים לצאת למתפרצות ולא יתקשו לראות את נקודת החולשה של בית"ר בהגנה - זיו, וירימו משם הרבה הגבהות בקלות, ועם היציאות של קאלה שעליהן אי אפשר לסמוך - זאת תהיה בעיה.

בית"ר צריכה לשחק עם שלושה שחקנים במרכז השדה. מרכז השדה זה החלק החשוב על המגרש. עזיבתו של אלברמן תהיה בעיה, אבל משה אוחיון, כאמור, כבר שיחק בחו"ל. נוסף לכך יכולת הבעיטה המדהימה שלו תהווה סכנה ליריבות - כדאי ליריבות להיזהר ממרכז השדה של בית"ר, בו גם טל, גם אוחיון וגם קצת בואטנג יודעים לבעוט מרחוק. בכל מקרה, גורלה של בית"ר באירופה יהיה תלוי הרבה בקשיחות, במרכז המגרש, שהוא הלק החזק של בית"ר, ולכן בית"ר צריכה לשחק 4-3-3, ההרכב שהכי מתאים. בית"ר צריכה להיות מאוד יעילה, מאוד קבוצתית, כולם, חוץ מהבלמים, עוזרים בהתקפה, כי יש לבית"ר לא פחות מ-8 שחקנים קבועים שיודעים לתקוף, אבל לרדת מהר מאוד. צריכים להיות מוכנים גם למשחק של 120 דקות כבר בשלב הזה של העונה.

הימים הקרובים, השבועות הקרובים, קריטיים ביותר. עכשיו מתחיל המבחן של שום. הוא כבר היה בליגת האלופות, וכך גם זנדברג ובנאדו. גרשון היה חלק מהמסע של הפועל ת"א בגביע אופ"א. עכשיו בית"ר תצטרך הרבה אופי, וזה הזמן של השחקנים המנוסים. בניגוד להרגל, בית"ר תצטרך לביות מוכנה לשני משחקים ולכדורגל בו היא לא השולטת. המשחק לא תלוי רק בבית"ר, אלברז וזיו לא יהיו חופשיים כמו בליגה לצאת קדימה והרבה לחץ יהיה מסביב. אני מקווה שההמשכיות של הסגל והחשיבות מבחינת בית"ר סוף סוף לעבור שלב באירופה יעלו את בית"ר.

3) שלום לגיא וקנין,

 בטור באתר one כתבת שאתה לא מבין את הנמכת הציפיות והאמירה שלא חושבים על אליפות במכבי ת"א.

מכבי ת"א לא תיקח אליפות בעונה הקרובה. תשכח מזה. הסגל שלה עדיין לא כמו של בית"ר - אין לה את בסיס הישראלים המצוין שרץ כבר שנה שלישית ברצף בבית"ר, וגם בתחום הזרים הרכש, כך עושה רושם, לא ברמתו של דרק בואטנג, ואולי גם שני הזרים החדשים. התקציב עדיין נמוך משל בית"ר, והמאמן לא מתקרב לניסיון, לאיכות ולתרומה של הקולגה מבית"ר. השיא של בן שמעון הוא מקום שלישי בקריית שמונה, הישג יפה, שום אימן בליגת האלופות, אחראי לפריצה של צעירי בית"ר, אימן בחו"ל, יצר שקט בבית"ר, הביא דאבל, הצליח לגרום לבית"ר להסתדר עם הבונקר של היריבות ולפתוח את ההגנה שלהן, דבר שהיה בעייתי בבית"ר של העונה שלפני, ויש לו קשרים בכדורגל האירופאי והבנה ברמה גבוהה מאוד. בן שמעון החתמה טובה כי הוא רעב (ובטנו מוכיחה את זה...) להוכיח את עצמו בקבוצה גדולה, הוא עשה עונה יפה, יש לו ניסיון רב כשחקן ברמות הגבוהות והוא צעיר, בדיוק כמו מכבי החדשה.

אז מכבי התחזקה מאוד, אבל אין לה את ההמשכיות של בית"ר. היא קבוצה חדשה, עדיין הימור שספק אם יצליח. היא קבוצה יצירתית ביותר, עם שחקנים טכניים ומהירים כמו שבחון, מלול, ישראלביץ', בוזגלו ורודי חדד , עם אגפים מעולים (בעיקר אגף ימין, שפתאום הופך לעמוק ומפוצץ במיוחד במכבי), הטובים בארץ עושה רושם, קבוצה עם שאיפות גבוהות, אבל שאיפה לאליפות כבר עכשיו פירושה קפיצה של יותר מדי מדרגות. למכבי יש סגל צעיר מאוד, ועושה רושם שצריך לבנות אותו לטווח הארוך. כמו שאמרתי, בית"ר עדיין הקבוצה הטובה בארץ, וכדאי ליריבות שלה לבנות משהו ממושך ויציב. לכן,אין למכבי מה לחשוב על אליפות - בליגה עדיין תלויה בבית"ר, ההתקדמות של מכבי צריכה להיות הדרגתית, כי מכבי עדיין הימור לא קטן וקבוצה חדשה. ראינו כבר במכבי את הגלאקטיקוס שבנו סגל נוצץ, דיברו על דאבל ועל הצלחה מיידית - וראינו איך זה נגמר. למכבי יש קבוצה מסוכנת, אבל אחרי העונה האחרונה מכבי צריכה קודם כל לתקן את העונה האחרונה. זאת העונה הראשונה תחת שניידר, מכבי צריכה לשאוף לאירופה - ורק בעונה שאחרי על אליפות, כי ייקח למכבי זמן להתחבר, ייקח גם למאמן זמן להתרגל לקבוצה גדולה כמו מכבי כמאמן.

4) שלום גם לאלי טביב, הבעלים של הפועל כפ"ס:

אמרת ב'ידיעות אחרונות' שבגלל יבואה וישראלביץ' ירדת ליגה - ולכן אתה לא מחפש כוכבים.

להזכירך, יבואה גר את העונה עם 14 גולים. ישראלביץ'? 5 שערים ו-6 בישולים. הם הסיבה שלא ירדת ליגה מוקדם יותר.

מה הסיבות שכפ"ס ירדה? המאמן, שטקטיקה זאת בדיחה אצלו, שהקבוצה שלו ספגה 54 (!) גולים. קבוצה נאיבית ורכה, עם כמה קשרי מרכז שדה ישראלים ברמה, אבל בלי קשר אחורי פיזי וקשוח ברמה גבוהה, עם שוער בלי בטחון, מגן שמיצה את עצמו מזמן, הגנה גרועה, חוסר יציבות. מאמן שמעדיף יופי על תוצאות, וגם אתה כזה. קבוצה שברגעי האמת הייתה לוזרית, שלמרות קבוצה יצירתית וחלוץ ברמה לא שרדה, בלי תכליתיות, שחקנים שרמת הכישרון ורמת המימוש שלו נמצאים בפער עצום. אז אל תבכה, ואל תרד על אלה שכמעט השאירו אותך בליגה. קבוצה שהייתה עונה שלמה במרכז הטבלה ובלי שום לחץ של אוהדים הייתה חייבת להישאר. ברגעים החשובים התל אביביות ידעו לברוח בזכות הקהל והסגל העדיף, לבני יהודה היה בטחון ומומנטום אדיר, אשדוד עשתה רכש מצוין בינואר והחתימה מאמן ברמה שהשאיר אותה בליגה, ופ"ת איכשהו נשארה. הקבוצה שלך ירדה, אבל לא בגלל הכוכבים.

ולמרות זאת, אין לכפ"ס מה להשקיע יותר מדי. לא פחות מ-5 קבוצות יעלו לליגה הבכירה מהלאומית, והשישית תתמודד מול ה-11 בליגת העל, ובליגה הלאומית גם ככה כולם באותה רמה, וכלן סגל איכותי לא מה שיעשה את השינוי. כפ"ס תעלה בלי להשקיע יותר מדי, ורק אחרי שהיא תחזור כפ"ס תצטרך להשקיע כסף ולבנות משהו שיעלה אותה למעלה בליגת העל.