יום רביעי. 12/07/2006, 9 בבוקר. כך בבוקר יום קיץ אחד ליד הישוב זרעית בגבול הצפון נפתחה מלחמת חורמה מול ארגון הטרור "חיזבאללה". כוחות של הארגון נכסו כקילומטר וחצי לתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל במטרה לחטוף חיילים, כדי שאלו ישמשו כקלפי מיקוח בעסקה להחזרת סמיר קונטאר (אחרי שמבחינה פוליטית נסראללה הפך לכוח עולה אך עם טעם מעט מוחמץ של החזרת סמיר קונטאר, הבוחר הלבנוני שציפה בקוצר רוח לחזרת קונטאר בעסקת טננבוים.) משהחזרתו לא התרחשה, החלה בלבנון ביקורת פנימית כנגד חסן נסראללה שלא הצליח להשיג את האסיר החשוב ביותר של לבנון הכלוא בישראל - סמיר קונטאר. למרות זאת, נסראללה היה חזק בלבנון יותר מאי פעם וקיבל מנדט לשליטה באזורים בדרום לבנון בעלי רוב נוצרי. נסראללה הבין שעליו ליצור מהלך של חטיפה בגבול הצפון כדי להביא לשחרורו של קונטאר.

ב-21/11/2005, כחצי שנה בערך לפני תחילת המלחמה, כאשר בישראל באותו יום ממש החלו זעזועים פוליטיים "כבדים" עם התפצלות מפלגת השלטון ה"ליכוד" למפלגת ליכוד שדעותיה הוקצנו ימינה ולמפלגת קדימה בראשות אריאל שרון שדעותיה בעניינים מדיניים נטו יותר למרכז, החל החיזבאללה במתקפה על הר דוב. המתקפה כללה שימוש בקטישיות, נשק קל ופצצות מרגמה בצפון הארץ. הישובים רג'ר, קריית שמונה, מטולה וישובים נוספים נקראו להיכנס למקלטים, לראשונה מאז נסיגת צה"ל ב-2000. אות זה העיד על רצונה של חיזבאללה בחטיפת חיילים. כוח של חטיבת הצנחנים הצליחו לתקל את המזימה. 11 חילים ואזרחים נפצעו. עשרות בתים נפגעו.

חצי שנה אחר כך, החלה המלחמה. הסבירות לכך איננה נמוכה.