1) לקראת העונה החדשה:

הקדמה:

לכבוד העונה החדשה שמתקרבת יצאנו לבדוק מה קורה בליגת העל. אחרי התייחסות רחבה מצידי לבית"ר (עוד נחזור אליה בטור הבא),  מכבי ת"א, חיפה, הפועל ת"א וקצת גם לסכנין - בואו נראה מה קורה ב-2 קבוצות נוספות: אחת מתוקשרת יחסית, אבל האחרת הרבה פחות. כדי להשוות בין הקבוצות בנינו קריטריונים לבדיקה מה קורה בכל קבוצה: המאמן, שינויים בסגל, שחקן שצריך לשים לב אליו, איש המפתח, איפה (בערך) אמורה לסיים הקבוצה את העונה הבאה - ומה עם הקבוצה בשורה התחתונה.

מתחילים:

                                           מכבי נתניה:

שינויים בסגל:

הקבוצה חיזקה מאוד את הקישור ההתקפי עם הגעתו של השחקן המוכשר אבל המעלה סימני שאלה מסודי, ועם ברוך דגו. העזיבה המשמעותית הייתה בעמדת הבלם - אבי סטרול עזב, וכרגע אין לו מחליף ראוי. עם זאת, אם הקבוצה תסגור את העמדה הזאת היא אמורה להעמיד גם השנה הגנה ברמה גבוהה מאוד - עם שטראובר הכריזמטי בשער ומרין האחראי, הקשוח והמסודר במרכז ההגנה.

ניתן לשים לב שרוב השינויים שעשתה הקבוצה הם בעמדות הקישור, החלק הפחות טוב של הקבוצה תחת ראובן עטר. בנוסף לדגו ומסודי החתימה הקבוצה גם את גארי אסוס (בן 20, אחיו של ג'ונתן, וגם הוא ייחשב כישראלי) ושלו מנשה - שניהם קשרים.

שחקן המפתח:

שטראובר ומרין יצטרכו להסתדר בלי סטרול וגם השנה לשמור על הגנה טובה בנתניה. שניהם שחקנים מנוסים (34) שכבר לא מעט זמן בקבוצה (שנה שלישית) ועליהם תהיה האחריות בעונה הקרובה. נתניה מתחדשת עם שינוי המאמן ועוד שינויים בולטים - ולכן, בזמן שמתיאוס בונה את הקבוצה שלו - הם אחראים על ההמשכיות בקבוצה. שטראובר ידוע כבולט במיוחד ואוהב לשלוט ברחבה וימשיך להיות ככה. הם מחוברים מצוין, כבר עונה שלישית - והם אמורים להיות הג'וקרים של נתניה בהגנה. עם זאת, אין בקבוצה כרגע מחליף ראוי לבלם השני, סטרול - וחייבים להביא כזה במהירות, כי ההגנה זה החלק שחייב להיות מחובר הכי מהר.

המאמן:

מבחינת כולם לותר מתיאוס הוא תעלומה לא ברורה בינתיים. שחקן ענק בקנה מידה שאנחנו לא מכירים, אבל כמאמן ידוע כבעייתי מאוד - לדוגמא, תקף עיתונאי - ולא מתקרב לרמתו כשחקן. עם זאת, מדובר באדם שמכיר את הכדורגל האירופאי, שיביא לנו לארץ רמת כדורגל שאנחנו לא מכירים ויקרב את נתניה לאירופה.

האם עשו נכון שהביאו אותו? אין תשובה חד משמעית. מצד אחד, לא היה צריך לוותר על עטר. מצד שני, אם כבר עטר בחוץ - טוב שהביאו מאמן זר שיכניס לנתניה מקצוענות. מה שכן, נתניה צריכה לדאוג שלא יסתכל עלינו עם האף למעלה ושיבוא פה כדי להוכיח את עצמו ולא בזלזול - ואז אין סיבה שלא יצליח.

בינתיים נראה שהתקשורת בארץ נוהגת בדיוק כמו שהיא תמיד - חוסר סבלנות לזר. כבר עכשיו כולם מחפשים את מתיאוס - למרות שהוא אל אימן אפילו משחק אחד! סבלנות  - שם המשחק. שנים אנחנו רוצים להתקרב לאירופה - עד שיש צ'אנס כולם דורשים תוצאות מיידיות. ככה היה גם עם פרננדז. המבחן של יאמר הוא פשוט לא להקשיב לזה. ככל שיצטרפו יותר אנשי מקצוע זרים ככה הרמה שלנו תתשפר. אם מתיאוס יצליח פה ואחרי זה יביאו עוד מאמן ואולי גם הוא יצליח - אלה דברים שיעזרו גם בטווח הארוך, כי זה יגרום בעתיד ליורת ויותר בעלים להביא אנשי מקצוע זרים. אבל בלי סבלנות זה לא יבוא, ולכן צריך לתת למתיאוס את הזמן.

האם הבאתו של מתיאוס נכונה? אני חושב שהיה צריך לתת את הצ'אנס לעטר. פעמיים ברצף מקום שני ואחת ההגנות הטובות בליגה, הרבה מאוד בגלל המאמן שחיבר אותה, לצד התקפה עמוקה הפכו את נתניה לקבוצה חזקה יותר ורצינית יותר. יאמר היה חייב להשאיר אותו. מאמן צעיר כמותו נמצא עוד לפני שיאו ואם יאמר היה מאריך את חוזהו לטווח ארוך נתניה הייתה מתקדמת איתו. עטר צובר יותר ויותר ניסיון ואם היה מקבל עוד שנתיים-שלוש ויוצר המשכיות בעמדת המאמן נתניה הייתה ממשיכה בכיוון הנכון והייתה הופכת סופית לקבוצה בולטת ביותר בכדורגל שלנו. יאמר רוצה אירופה, הוא רוצה ללמוד משם ולהגיע אליהם, אז יפה שהוא הביא את מתאיוס - אבל אם הוא היה מאריך את חוזהו של המאמן הקודם, שהצליח בענק, הוא כבר היה עושה משהו שעושים באירופה - המשכיות בעמדת המאמן, דבר שאצלנו כמעט לא קורה.

ובכל זאת, אם כבר עטר עזב - עשתה טוב נתניה שהביאה מאמן זר, שישמור על דיסטנס עם השחקנים. השחקנים צריכים להיות פתוחים ללמוד הרבה, מתיאוס צריך לקבל חוזה ארוך טווח מה שיראה על זה שהוא מקבל את הזמן ונתניה תצליח. הגעתו של מתיאוס תהפוך אותה למאיימת וחזקה יותר. מתיאוס גם עשוי לגרום להבאתם של שמות ברמה גבוהה, אז למה לא.

שימו לב ל...:

אלן מסודי. שחקן מהיר וטכני, עם כישרון ענק. הוא היה אמור להגיע לקבוצות הגדולות באירופה, אבל בעיות ביחס של מסודי הפכו אותו לשחקן ליגה קבוע. מסודי כבר בן 30 ונראה שהוא כבר השלים עם הישארותו בארץ - הוא נחשב ישראלי, נשוי לישראלית ונראה שהוא כבר מחובר לפה.

בכל מקרה, מבחינת כישרון הוא שווה הרבה. אחרי שלא הלך לו באשדוד הוא הגיע למכבי ת"א והשילוב שלו עם קאמנן הפך את ההתקפה של מכבי לחזקה הרבה יותר. ההצלחה של מסודי במכבי גם בישרה משהו חדש - מסודי מסוגל להצליח גם בקבוצה גדולה, אחרי שלא הצליח בקבוצה הגדולה הקודמת - חיפה.

מסודי אולי לא ישתנה פתאום, אבל נתניה תלויה הרבה בהשתלבות שלו. אם מסודי יתאקלם בקבוצה הוא יפרח ואיתו נתניה. הוא אולי לא איש המפתח (ואוי לקבוצה שתלויה בו) - אבל כדאי לשים לב אליו. אחרי חצי עונה מצוינת במכבי עכשיו הגיע הזמן לבדוק האם גם תהיה לזה המשכיות. אם כן - נתניה תרוויח בגדול. אנחנו יודעים מי מסודי אבל ניתן לשים לב לחוסר היציבות שלו - בקבוצה אחת הוא יכול להיות מצוין, ואז בקבוצתו החדשה להיעלם, אז קשה לדעת איך הוא יסתדר בנתניה.

מקום בסיום העונה: 2-5, ההימור שלי שזה יהיה או מקום שלישי או רביעי.

בשורה התחתונה: גם העונה נתניה תעמיד סגל איכותי.  אגף שמאל שלה יהיה אחד הטובים בארץ - דדי בן דיין אחד המגינים השמאליים הכי טובים בארץ, ודגו מביא מהירות ויכולת מצוינת אחרי עונה טובה מבחינתו (באופן אישי, בטח שלא באופן קבוצתי) בהפועל ת"א. למרות זאת, נראה שלא היה לו קל אחרי שנה כ"כ גרועה באופן קבוצתי, והשנה המצב השתנה - הוא עובר לקבוצה פחות מלחיצה, עם פחות אוהדים וקבוצה שנראית טוב יותר. אם השילוב עם בן דיין יילך טוב נתניה תהיה מסוכנת מאוד שם. הקישור ההתקפי של נתניה מאוד התחזק, כשאפשר להוסיף את אלן מסודי. בחוד נתניה תמשיך להיות מאוד עמוקה ומלאה באופציות - קיויו, טאזמטה, שכטר, אוקוצ'ה וסבסטיאן רוזנטל, שיחפה על יכולת פיזית חלשה של דגו ומסודי. עם מסודי, שיש לו הרבה אגו, ועם הרבה אופציות בחוד ועם מאמן זר נתניה היא הימור גדול. מצד שני, שחקני החוד הרבים הם שחקנים שכבר במהלך העונה האחרונה שיתפו פעולה, אז זה לא יהיה חדש עבורם.

נתניה תיתקל בהרבה יותר קושי. מתיאוס יצטרך להתרגל מהר מאוד, כי בארץ לא יתנו לו הרבה זמן. השליטה בליגה של בית"ר, הסגל החזק של מכבי ת"א, והרצון של חיפה והפועל ת"א לחזור למרכז העניינים יקשו על נתניה. אם נתניה שוב תצליח להיות לפני 3 מהגדולות, או לפחות 2 מהן, זה תהיה ההוכחה הסופית לאן נתניה מגיעה - כי לפני שנתיים היא סיימה שניה רק בפיניש אחרי שרוב הזמן הייתה באיזור במקום הרביעי, והשנה לא נתקלה בקושי - הכי קשה הייתה קריית שמונה. אם השנה, עם לא מעט שינויים ומאמן חדש, שוב לסיים במקום שני-שלישי - אז באופן סופי נתניה מתבססת חזק מאוד בצמרת.

קריית שמונה:

שינויים בסגל: אחרי העונה הטובה בתולדותיה קריית שמונה מתחילה להכין את הקרקע לשנה שאחרי - הגדולות צפויות להשתפר, קריית שמונה הביאה מאמן לא ראוי והשנה כבר לא יהיה את גורם ההפתעה של השנה שעברה - הקרייה תרצה לברוח מהתחתית ולא לשחזר את מה שקרה עם נצרת עילית - קבוצה שנתנה עונה ענקית, קבוצה שלפני זה בכלל לא שיחקה בליגת העל לעולם (גם הקרייה ככה) ואז ירדה ליגה בעונה שאחרי, אחרי עזיבתם של יואב זיו ודוארטה.

למרות זאת, בניגוד לנצרת עילית ובני סכנין -  קריית שמונה הצליחה לשמור בצורה סבירה על הסגל. העזיבה המשמעותית היא השוער המנוסה שביט אלימלך, אבל גיא צרפתי ויובל אבידור ימשיכו, ואפשר לציין גם את ברק בכר, שנתן עונה מצוינת, סלאח חסארמה ועבאס סואן המנוסה. מצד שני, המאמן רן בן שמעון עזב, וכך כאמור אלימלך וגם יירו בלו. בקיצור, ההמשכיות סבירה, בטח יחסית לקבוצה קטנה שהפתיעה בגדול, ובאופן טבעי הגדולות יותר קופצות על השחקנים שבלטו. חוץ מזה, יירו בלו בכל מקרה היה מושאל מחיפה, ובכל מקרה הוא פצוע להמון זמן, הוא לא היה נשאר גם אם קרית שמונה לא הייתה נותנת עונה טובה  - זה לא תלוי בה, הוא לא שייך לה. חיזוק? עומר פרץ מצטרף.

המאמן:

מישל דיין מאמן שעובר בין קבוצות ליגה לאומית. בשש השנים האחרונות הוא עבר דרך לוד, אשקלון, פעמיים הפועל ירושלים ועכשיו קריית שמונה. יותר מדי קבוצות הוא עובר, ותחתיו בני לוד היתדרדרה העונה אחרי שכבר הגיעה למקום הראשון, ותחתיו הפועל ירושלים (גם אם הרבה באשמת סאסי ויונה) ירדה ליגה בשנה שלפני. הוא התפטר כבר כמה פעמים מהקבוצות השונות שהוא אימן בהן, וזה לא מעיד על המשכיות, אפשר לומר. ליגת העל? זאת רמה מעליו. מאמן שלא הצליח למצוא את מקומו בלאומית, ועובר מקבוצה לקבוצה שם, לא יצליח בליגת העל. החתמתו מעידה על הכיוון של הקרייה.

קרית שמונה תהיה פחות מסוכנת ופחות טובה והיא משלימה עם זה. עם זאת, היא יכלה להביא מאמן טוב ממנו - לאיזי שרצקי יש כסף, ואסור לשכוח שקבוצות כמו סכנין והכח עניות ממנה - אבל הביאו מאמנים לא פחות טובים מדיין - דוד אימן בעונות האחרונות בליגת העל והיה אחראי לחזרה המצוינת של הרצליה עד להישארות בעונה 2007, דהאן מאמן צעיר והעובדה שהוא מקושר לקבוצות מחו"ל ובגלל שהוא יודע בדיוק מה קורה בכל מקום יש לו יכולת טובה בהרבה מדיין להבאת זרים,  הוא בעצמו סקאוט (עד גבול מסוים, להכוח יש את התקציב הנמוך בליגה). ככה שלא ברור למה קבוצת ליגת העל שרוצה להתבסס בליגת העל ויש לה תקציב סביר מביאה את דיין. תחת דיין קריית שמונה לא תגיע רחוק, או לפחות תתקשה לעשות זאת.

איש מפתח:

גיא צרפתי הוא שחקן חשוב בקבוצה. משחק במרכז השדה, אחראי על מלאכת בישול השערים ולקחת מנהיגות. עונה מצוינת שלו בשנה שעברה הביאה לקריית שמונה את המקום השלישי. השנה, כדי לברוח מהתחתית הוא יצטרך לנסות לשמור על המשכיות משנה שעברה ולנצל את זה שהוא כבר עונה רביעית במועדון ולסחוף את קריית שמונה כלפי מעלה. עזיבתו של אלימלך תפגע בניסיון והאחריות שיש בקבוצה הזאת ויטיל יותר לחץ על צרפתי. צרפתי עבר לא מעט בקריירה, הוא כמעט בן 30 והצלחתם של אבידור, צ'ירסואה, פרץ ובלו תלויים לא מעט בו.

הקישור האחורי של הקרייה מציג את צרפתי וסואן המנוסים והאחראים והצלחת קריית שמונה תלויה לא מעט בקישור האחורי החזק של קרית שמונה.

שימו לב ל...:

עומר פרץ הוא בחור מוכשר. אחרי הצלחה בשטרסבורג ועונה בהפועל ת"א הוא הצטרף למכבי ת"א ומשם דעך. הוא עוד דוגמא לשחקן שנכשל במכבי, ומשם, בשנתיים האחרונות, הקריירה שלו נראתה בדרך הלא נכונה. החתימה שלו בקריית שמונה נכונה, כי שחקן שהקריירה שלו תקועה צריך לעבור לקבוצה בינונית/קטנה ולהתחיל מחדש עם פחות ציפיות. זאת ההזדמנות שלו לחזור למרכז העניינים ויהיה מעניין לראות האם הוא יחזור לעצמו. אם כן - אז יהיה מעניין בחוד של הקרייה, שכבר כולל שחקן צעיר, אבידור, אחד מתגליות העונה האחרונה.

מיקום בסוף העונה: 4 הגדולות יעקפו אותה, גם נתניה. המאבק שלה עשוי להיות בין מקומות 6-9, לדעתי, כשהיא עולה ברמתה על הפועל פתח תקווה, הכח רמת גן ואולי גם בני יהודה. בשנה האחרונה מקום שיש לא היה מקום טוב - 7 קבוצות נלחמו בתחתית וגם המקום השישי היה תחת לחץ של התחתית הבוערת, אבל אם העונה הליגה תהיה מאוזנת יותר - מקום כזה יכול להיות טוב לקריה, שתתרגל מחדש לבינוניות. מצד אחד, יש קבוצות עדיפות ממנה בהרבה, מצד שני מבט על הסגל מראה סגל חזק מספיק כדי לברוח מהתחתית.

על הקבוצה:

אחרי שנה מצויינת קריית שמונה תאלץ להתרגל מחדש למקומה הטבעי. כאמור, הבאתו של מישל דיין שמחליף קבוצות בינוניות בליגה הלאומית - ויותר גרוע, לפעמים אפילו קבוצות שנלחמות על מקום בלאומית, לא מבשרת טובות מבחינת הקבוצה. הקישור האחורי של הקבוצה ימשיך להחזיק שני שחקנים מנוסים בכדורגל שלנו. עבאס סואן יביא את האגרסיביות הרגילה שלו, צרפתי את הבישולים ואסור גם לשכוח שהם משחקים על המשבצות החשובות בכדורגל - ולכן הם יצטרכו להוביל ולהנהיג את הקבוצה. הלחץ של הקבוצה בשער - דני עמוס החליף את אלימלך לא מעט כבר בעונה האחרונה, אבל לא היה קבוע. עכשיו יהיה עליו לחץ גדול, ולא יהיה לו שוער חכם ורגוע כמו אלימלך, שיש לו ניסיון עשיר בכדורגל הישראלי, ויהיה חייב לקחת אחריות. בעמדה הזאת קריית שמונה בבעיה, עמוס עדיין צעיר, ולמרות שהוא שוער מוכשר מאוד, אם הוא יהיה שוער קבוע אז ההגנה בבעיה.

בחלק הקדמי יהיה לה סגל לא רע בכלל. אבידור המוכשר ימשיך, ככה גם צ'ירסואה, ועומר פרץ חייב לתת עונה טובה כדי לחזור למסלול הנכון. לקריית שמונה תהיה התקפה צעירה ומוכשרת ומאוד מעניינת ותהיה תחרות על מקום בהרכב.

2) על חוסר המשכיות בכדורגל של שחקנים:

'הארץ' עשה כתבה על המעברים הרבים בין קבוצות של שחקנים בכדורגל.

 השאלה הטבעית היא האם זה טוב או רע? מצד אחד, אפשר לומר שזה טוב - שחקנים טועמים סוגים שונים. זה גורם לפחות שחקנים שממצים את עצמם במקום מסוים. מצד שני, זה רע: אין שום נאמנות, שחקנים עוברים בין יריבות גדולות. הם לא מוצאים מקום קבוע, אין להם יציבות, הם כל הזמן צריכים להוכיח את עצמם מחדש ונמצאים תחת לחץ חדש. אני יותר הולך בכיוון השני.

מהן הסיבות לכך?

קודם כל, שליטת הכסף. הכסף שנכנס לכדורגל מפתה יותר ויותר שנים ללכת לקבוצות שמציעות יותר. מאחר ואת רוב הפרסום מקבלות הקבוצות הגדולות האנשים העשירים שנכנסים לכדורגל (שניידר וגאידמק בארץ) הולכים לקבוצות הגדולות. זה גורם לכך שיותר ויותר כסף מרוכז אצל הגדולות ומגדיל את הפערים בין בית"ר ומכבי לבני יהודה ובני סכנין.

דבר שני, שמתקשר לראשון, חוסר נאמנות. פה ושם רואים את ג'רארד, מאלדיני, ראול וטוטו בחו"ל או נמני, חרזי וקורנפיין בישראל, אבל בגדול שחקנים לא מהססים לעבור מקבוצה לקבוצה ברגע שמקבלים הצעה מעט טובה יותר.

דבר שלישי, וזה הפחות משומש, הוא חו"ל: הרוב הגדול של השחקנים בארץ שרואים שיש להם כישרון ויכולים להצליח בחו"ל מנסים לעשות את זה, לא תמיד בהצלחה. ככל שיש יותר ישראלים שיוצאים לחו"ל, כשהם חוזרים הקבוצה המקורית לא תמיד מחכה להלם ולא צריכה אותם כשהם חוזרים, וזה גורם להיאלץ לחפש קבוצה חדשה. לדוגמא, שחקן בן 22 ששיחק בהפועל ת"א והחליט לצאת לחו"ל - כשהוא חזר אחרי חצי שנה לא מוצלחת הוא כבר צריך לחפש את הקבוצה השלישית שלו בקריירה.

דבר רביעי: השאלות. הרבה קבוצות מחזיקות בכרטיס השחקן של שחקן מוכשר, אבל רואות שאין לו מקום בקבוצה ומשאילות אותו. הרבה פעמים (כמו בית"ר בנוגע לדנין) הן לא רוצות לוותר עליו ועוד מאמינות שהוא ישתלב - אבל משאילות אותו עוד ועוד פעם. הוא תמיד חוזר אחרי איזשהי תקופה לקבוצה המקורית - אבל אז שוב מושאל. בגלל שמדובר בשחקנים צעירים יכול להיות ששחקן בן 22 עובר בגילו כבר 3-4 קבוצות. הקבוצה המקורית? מבחינתה כל עוד הוא מושאל אין בעיה, אפשר להמשיך להחזיק בכרטיס שלו כי "אולי יום אחד הוא יהיה מספיק טוב". וזאת בעיה, כי הקבוצות מסתכלות על עצמן ולא אכפת להן באמת האם השחקן תקוע בגללן או לא. שחקן צריך למצוא בית, למצוא מקום קבוע ולהתרגל אליו. אם קבוצה רואה שהשחקן הצעיר כבר שנה שנייה או שלישית לא מספיק טוב בשבילה - שתמכור אותו. אבל הקבוצות מעדיפות שתמיד תהיה לה את האופציה והשחקן עצמו מפסיד. בן סהר אולי אפילו לא בן 19, אבל כבר עבר יותר מדי קבוצות תוך זמן קצר באנגליה, ומאחר שהסיכויים שלו בעתיד להשתלב ולתפוס תפקיד חשוב בצ'לסי הגדולה הוא לא גבוה כנראה - הוא צריך לבקש לעזוב סופית את צ'לסי ולמצוא קבוצה.

אגב, פה יש עוד בעיה עם הגדלת הליגה הצפויה: מעבר ל-16 קבוצות יגרום ליותר שחקנים לא למצוא מקום קבוע - והנה ההסבר: הרבה מאוד שחקנים לא רוצים לעבור לליגה הלאומית, ועם זאת לא מוצאים מקום בחו"ל או שמעדיפים להישאר בבית. זה גורם לכך שהם ישחקו באחת מ-12 הקבוצות בליגת העל. ברגע שיש 16 קבוצות יש יותר אופציות ויותר שחקנים יחליפו קבוצוצ כמו גרביים.

חוסר האיזון שיש היום, שיותר ויותר שחקנים ברמה מתקבצים אצל הגדולות ויותר מפתה לעבור אליהן גורם לכך שיותר שחקנים שגדלו במקום דוגמת אשדוד יעברו לאחת הגדולות. הפערים צומחים (וימשיכו לצמוח עם הגדלת הליגה), ושחקן שגדל בקבוצה בינונית לא יהסס לעבור לאחת הגדולות, אבל העומס שיש אצל הגדולות גורם לכך שהרבה מאוד שחקנים מצליחים בקבוצות הקטנות אבל בגדולות נכשלים. עזרן, משה ביטון, דוארטה, דנין, עובד והרשימה עוד ארוכה - כל אלה שחקנים שהצליחו בקבוצות הקטנות והתפתו לעבור לגדולות בגלל שההצעות שלהן עדיפות בהרבה. זה גורם לכך שיש יותר ויותר מעברים ויותר ויותר שחקנים לא נשארים בקבוצה אחת - כי תמיד יש הצעה טובה יותר כספית או מקצועית. השחקנים פחות חושבים על הקהל של הקבוצה המקורית או כמה שטוב להם שם - אלא מעדיפים את ההתקדמות. ברוך דגו, למשל, היה שחקן של מכבי ת"א ועבר ליריבה העירונית בלי להתבלבל. שחקנים אומרים על כל הקבוצות שהם באים אליהן 'כמה הקהל נפלא', והקהל מתחבר לשחקן. נאמנות? תמיכה בקבוצת הבית? על זה כבר פחות חושבים. השיקולים קרים יותר.

לא רק בארץ זה ככה. אנלקה, למשל, לא מוצא בית קבוע, ורונאלדו הברזילאי אולי לא היה בכל כך הרבה קבוצות - אבל עבר דרך היריבות הגדולות ביותר שיש ודרך הקבוצות הכי גדולות באיטליה וספרד ולא מצא קבוצה ענקית אחת שמזוהה איתו (גם אם לא ישירות אחת לשנייה): אינטר, מילאן, ברצלונה וריאל. זה ימשיך להיות ככה, שחקנים יעברו יותר ויותר קבוצות ויתקשו יותר ויותר למצוא מקום קבוע.

3) מכבי ממשיכה ללכת על שוק השחקנים שמכירים את הכדורסל שלנו - פניני, חג'ג', סימונס, וויליאמס והרשימה עוד לא נגמרה.

לאורך השנים היו למכבי שני מפעלים מרכזיים. אחד הוא הליגה. מאחר והאליפות הייתה בטוחה השחקנים שהגיעו באו בשביל אירופה - אבל לכולם היה ברור שהבסיס, המובן מאליו, הדבר שאיתו מתחילים את העונה, היא הליגה. האתגר האמיתי הוא באירופה, ובונים את הקבוצה לשם.

המעבר לשיטת הפיינל פור בארץ גורם למכבי לחשוב אחרת. בכל זאת, במשחק אחד הכל פתוח, וצריך גם לדאוג לגבי הליגה כדי להיות בטוחים שהקבוצה חזקה מספיק כדי שלא יפתיעו אותה במשחק הזה. מכבי צריכה לשים עין על הליגה, האליפות לא בטוחה.

אחרי העונה האחרונה, בה מכבי הפסידה את האליפות בפעם הראשונה אחרי 15 שנה, היא מהוססת מתמיד. היא לא בטוחה בעצמה, ורוצה קודם להיות רגועה לגבי הליגה. אירופה הפכה לבונוס. אחרי העונה האחרונה מכבי רק רוצה להחזיר לעצמה את הכבוד בארץ, להתבסס מחדש במקום הראשון. לכן, היא צירפה שחקנים לא רק כדי לחזק את עצמה - אלא להחליש את היריבות שלה. מכבי כבר לא מסתכלת רק על עצמה. זה לא שלא ראינו את מכבי בעבר לוקחת שחקנים מהיריבות: כל מי שניצח אותה לאורך השנים בא למכבי - ספאחיה ויסאיטיס, שפר וליף, פיני גרשון. מכבי גם לא חששה לעשות תרגילים מכוערים כדי לקחת שחקן של היריבה (צ'ורה והפיצה). אבל הפעם מכבי רוצה לקחת אליפות. אז נכון, החתימו שחקנים שאנחנו לא מכירים בארץ (וויט ופישר), אבל רוב השחקנים כבר שיחקו בארץ. ומי המאמן? נכון, מי שכמעט העיף את מכבי כבר בחצי הגמר וניצח אותה בכל המשחקים העונה הסדירה - בירנבוים.

גם אם מכבי לא תודה בזה - היא חוששת שהכדורסל הישראלי יילך לכיוון שהיא לא רוצה. אם ההרגל יהיה שהאליפות של מכבי לא בטוחה היא תתקשה להתרכז באתגר שלה - היורוליג, וזה יפגע במעמדה באירופה. לכן, מכבי רוצה לבנות סגל כמה שיותר חזק בארץ, לקבל שקט לגבי הליגה ולהתרכז באירופה. הבעיה היא שאי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה: ההבאה של שחקנים בינוניים רק כי הם מכירים את הליגה ופוגעים ביריבות תתן למכבי את האליפות, אבל באירופה תעיף את מכבי מוקדם מדי. מכבי אומנם מתחילה לעבור לשוק הזר וסגרה השבוע כבר עם שני זרים חדשים שלא מכירים את הליגה, אבל עדיין הגזימה עם הליגה. בכל זאת, מבט הצידה לא מראה יריבה רצינית - בני השרון אולי שמרה על המשכיות בסגל אבל איבדה את המאמן וויינקרנץ' לא ברמתו, חולון מתפרקת ומתחילה מחדש וירושים מעמידה תקציב נמוך מתמיד. נהריה נראית טוב, חיפה סגרה עם בן דוד וקוז'יקרו - אבל כל זה בקנה מידה שונה לחלוטין. המשכיות בלהפריע למכבי? אין.

מכבי יכולה להיות רגועה, היא לא הייתה צריכה לעשות את מסע הרכש שכולל לקחת שחקנים של היריבות. מכבי צריכה להביא את הרכש שלה, אבל התעסקה יותר מדי בלהביא שחקנים רק כדי לקחת את האליפות. בסופו של דבר, משחק אחד יכריע את כל העונה, ועל זה לבנות קבוצה?? מכבי צריכה לבנות קבוצה כדי להגיע לגמר היורוליג - לא כדי להגיע לגמר הליגה. זה יהיה גם ככה. הרי האליפות כבר בכיס של מכבי.

בכל מקרה, אפשר לראות שמכבי הבינה משהו: הפועל לקחה שנתיים ברצף גביע בגלל הישראלים שלה, בגלל הלב של חג'ג' ופניני. היא הבינה שעם עזיבתו של וויצ'יץ' (ויש שיגידו של פנאן), ועם הפציעה של בורשטיין שתוקעת איתו, ועם זה ששארפ לא נהיה צעיר יותר, היא צריכה לחזק את הלב שלה בקבוצה - ולכן הביאה את חג'ג' ופניני. יותר מזה, גם מרקוביץ' הוא אחד שנחשב לכזה שנותן הרבה מעצמו, והיה הרי הקפטן של הפועל, וכמעט חתם במכבי. מכבי הבינה שהפועל אולי נכשל עם הזרים - אבל הסגל הישראלי של ירושלים היה מצוין, ועכשיו היא דאגה להכשיל אותו - הפועל נאלצת לבנות מחדש את סגל הישראלים שלה, שהיה בנוי על חג'ג' ופניני, שני הישראלים המרכזיים. אז היא תבליט את מרקוביץ', היא תפתח את נעימי ותביא את רוט. 

הפועל:

אחרי הצטרפותו של סניד הנמוך יחסית לעמדתו, צריכה הפועל לדאוג שמי שישחק לידו יהיה באיזור ה-2.05. סניד שחקן פנים, אבל בגלל גובהו אין לו בפנים את היכולות של ארנולד, ומייצר את הנקודות בזכות כוח, אבל עניין הגובה בהחלט נגדו. מי שיצטרף לקבוצה יהיה חייב להיות גבוה כדי לחפות על זה, וככה ישחרר את סניד. מאחר ולששון את הכוח והיכולת של גבוה אמיתי בצבע היא צריכה גבוה ישראלי נוסף כדי להעמיד קבוצה חזקה, וגם בגלל ומרקוביץ' יכול לעלות מהספסל אבל לא להיות באופן קבוע שחקן ראשי.

הבעיה היא שבתקציב הנוכחי ספק אם אפשר למצוא כזה ברמה, והפועל תסתפק במרקוביץ' ועוד זר. התקציב הנמוך מאלץ את גודס לחפש הרבה מאוד, ולפחש את מי שמתאים בול - למצוא מישהו שמתאים בדיוק לצרכים של הפועל ועם היכולות של הפועל. אי אפשר להגיד 'אני רוצה אותו' כשמוגבלים בתקציב, אז צריך לחפש מישהו שמתאים בדיוק - גם ברמה גבוהה וגם לא יקר מדי. כאמור, בחסרון של עוד גבוה ישראלי ברמה יצטרך הזר החדש להיות ברמה גבוהה. בעמדת הרכז, לפחות לפי one, רוט בדרך להצטרף וזה חשוב. רוט הוא לא זר מדהים שישאיר לנעימי רק פירורים, אבל מספיק טוב - הוא מוכשר יותר מדרור חג'ג'. הפועל, אם יצטרף, תעמיד קו חוץ צעיר יותר, רעב יותר ואנרגטי יותר - וזה טוב.

עוד יתרון: אם רוט מצטרף לא יהיה צורך ברכז זר, ואז זה יפנה את המקום להבאת זר במקומו של פניני. לגבי באוורס, מדובר בשחקן מוכשר, עם יכולת אתלטית טובה וחדירה טובה, אבל שנתן עונה לא טובה ואני בספק אם הוא ייקח אחריות. בעונה האחרונה הוא לא לקח מנהיגות והשאיר את כל הלחץ על חג'ג'.  אני הייתי מחכה. תוך כדי הפועל צריכה לחפש זר במקומו, ואם היא מוצאת מישהו מתאים שאפשר להביא במקום ויהיה מעל לרמתו של באוורס באופן ברור - להחתים במקום באוורס. אם לא (כלומר, לא מישהו שבירור יהיה עדיף על באוורס) - אז זה תלוי. אם הוא מחליט לעזוב (ולנצל את האופציה לעבור לקבוצה אחרת) - לחפש מישהו במקום, אם הוא רוצה להישאר  - להשאיר אותו.

4) ברק יצחקי - לא ברור העניין הזה. במשך תקופה ארוכה מנסים להביא אותו, מנהלים איתו מו"מ ומחכים שגנק תסכים לשחררו - ובסוף העסקה מתפוצצת (או עלולה להתפוצץ) בגלל סכומים לא גדולים.

מבחינת גנק, אין שום לחץ. מבחינת בית"ר יש לחץ עצום להחתים אותו עד יום ראשון, המועד האחרון לרישום שחקנים בליגת האלופות.

גנק תוריד בסכומים שהיא דורשת (1.2 מיליון יורו) אם בית"ר תעלה את מה שהיא מוכנה לשלם (מיליון). הסכומים לא גדולים, ואם היה זמן סביר להניח שהעסקה הייתה נגמרת - אבל כשנשארו 4 ימים זאת בעיה. בית"ר צריכה להבין שאם היא רוצה את יצחקי (מבלי להיכנס לכדאיות העסקה, לזה אתייחס בטור הבא שקשור לבית"ר) היא צריכה לשלם עליו. אם בית"ר תעלה את הסכום ל-1.1, למשל, העסקה תוכל להיסגר מיידית - הרי זה מו"מ, בסוף מתפשרים. אבל ברגע שגנק רואה את העקשנות של בית"ר היא לא מורידה בדרישות - כי אז נקודת הפתיחה שלה תהיה נמוכה יותר וגנק תרוויח פחות מהעסקה.

אם בית"ר תהיה הראשונה שתתפשר גנק תראה שגם אם בסופו של דבר היא תקבל פחות ממה שהיא שילמה כשקנתה אותה - ההפרש יהיה קטן מאוד. רק צריך לעשות את הצעד הראשון - ומאחר ולבית"ר יש לחץ בעניין היא לא צריכה להתעסק בכבוד שלה אלא לעלות מעט את הסכומים - וגנק תלך בדרכה ויצחקי ילבש צהוב-שחור. ככה תהיה פשרה, אבל אם בית"ר תמשיך להתעקש הכל יילך. ניהלו את המו"מ, רצו אותו בבית"ר, הביאו אותו לארץ, הוא עצמו טוען שהוא מת לבוא - וסכומים קטנים יחסית עלולים להרוס את העסקה. אם זה יקרה - אשמת הנהלת בית"ר. הזמן לא בעד בית"ר משתי סיבות: גם, ובעיקר, כי ביום ראשון זה היום האחרון כאמור, וגם כי ככל שעובר הזמן המשחק מול קרקוב מתקרה ויצחקי עדיין לא חלק מהקבוצה. אז אם רוצים את יצחקי וכבר עשו את כל התהליך הזה - אין סיבה שבית"ר לא תעלה במעט את הסכומים, וגנק תהיה פתוחה יותר ותהיה פשרה.

5) רונאלדיניו בסן סירו - סוף סוף העניין נסגר. כבר בשנה שעברה דיברו על מילאן, אך זה לא קרה. אחרי סאגה ארוכה רונאלדיניו מוצא בית חדש לשלוש שנים.

*קודם כל, הוא עשה נכון שחתם על חוזה ארוך. הוא צריך למצוא מקום חדש שבו הוא יפרח מחדש. הוא צריך להיות רגוע ובטוח במקומו, ולהתעסק בכדורגל - ולכן הוא עשה נכון שחתם להרבה זמן, ככה הוא לא יתעסק בדברים שלא קשורים לכדורגל. אחרי תום החוזה הוא כבר יהיה הרבה מעבר לשיאו, אבל בינתיים יש לו עוד הרבה מה להציג ולהראות לנו.

*החיבור רונאלדיניו את מילאן יעבוד מצוין. לצד כאלה שהוא מכיר מהמדינה שלו, קאקה ופאטו, ומדברים את שפתו - יהיה לו חיבור מצוין איתם. הם טכניים ויצירתיים כמוהו ככה שהם גם מסוג דומה. רונאלדיניו במצב שונה, הוא לא צעיר כמו פאטו והקריירה שלו במצב קשה בהרבה משל קאקה. המצב שלו רגיש. עוד עונה לא טובה והוא לחלוטין בדרך הלא הנכונה. אחרי שנה גרועה, ושנה סבירה לפני רונאלדיניו איבד את מעמדו. כבר לא מתלהבים ממנו, צוחקים על המשקל שלו. הוא רעב לחזור לעצמו, וקבוצה כמו מילאן, שיש לה אותם מטרות - לחזור לעצמה, אחרי העונה הכי גרועה בשנים האחרונות, בה אפילו באירופה היא לא הצליחה, היא צריכה להחזיר לעצמה את האיום. גם רונאלדיניו רוצה להחזיר לעצמו את שמחת המשחק ואת המיקום כאחד הטובים.

לכן, בגלל המטרות הדומות - זה שילוב טוב. רונאלדיניו לא בא לקבוצה בה יש עליו לחץ להיות הכוכב הראשי ולקחת המון אחריות, כמו מה שהיה קורה אם היה הולך לסיטי, אלא לקבוצה שכבר יש לה כוכבים גדולים, וככה הוא יושפע מהם. הדבר האחרון שהוא צריך עכשיו זה עוד לחצים, ובמילאן אולי יהיה עליו לחץ גדול להצדיק את הרכישה המשמעותית והמדוברת, להרים את מילאן ואת עצמו - אבל לפחות לא כל הלחץ על הכתפיים שלו. עם פירלו, עושה משחק אמיתי ומנהיג אמיתי, מאחורה, עם קאקה לידו, עם פאטו הצעיר ואולי גם עם חלוץ ברמה גבוהה (מילאן חייבת למצוא כזה עכשיו) ההתקפה של מילאן תהיה אחת הטובות בעולם.

*ההחתמה של רונאלדיניו תוציא את מילאן מהבינוניות שהיא התרגלה אליה, תחזק אותה (הוא כולה בן 28, והוא לא שכח לשחק, ועכשיו הוא יפתח דף חדש וינסה לשכוח ממה שקרה בבארסה, ככה שהוא אמור גם להציג מחדש יכולת מצוינת. הטאץ' המדהים בכדור, הבעיטה הגאונית בכדורים חופשיים, יכולת הטיפול בכדור, היצירתיות ושמחת המשחק שיש לו הם יוצאי דופן), וסוף סוף רכש רציני, אחרי שעד עכשיו גליאני וחבריו היו עסוקים בלדבר בלי שום הפסקה אבל כמעט לא להחתים. נראה שאת ההצערה המיוחלת כבר לא נראה (הרכש הקודם, זאמברוטה, בעצמו בן 31), אבל לפחות מילאן תחזור להעמיד אחת אחד הסגלים המוכשרים בעולם.

אם רונאלדיניו יתחבר לקבוצה הזאת, ייכנס לתוכה ולא ינסה לקחת על עצמו הכל וישתלב טוב ומילאן סוף סוף תביא חלוץ מטרה אמיתי (אולי בכל זאת אדביור?) תהיה בלתי עצירה בחלק הקדמי. לגבי החלוץ, לא חושב שצריך להביא את שבצ'נקו: נכון, במילאן, באיטליה, יהיה לו קל יותר ובניגוד לצ'לסי, שם הוא נאלץ להיות בצילו של דרוגבה המצוין, שהוא חלוץ יחיד אבל לא אחד שישחק ליד עוד חלוץ, הוא יהיה החלוץ המוביל, אבל הוא כבר בן 32 והרבה מעבר לשיאו, ונראה שהוא לא ישחזר את מה שהוא היה במילאן. השנתיים הגרועות בצ'לסי פגעו בו מאוד, ולכן אני נגד להביא אותו, אפילו אם ברלוסקוני רוצה (הוא המאמן? לא!).