אלה שתמכו בעסקת טננבאום, ידעו שיש מחר, אבל הדחיקו. "מחר" הגיע לפני כשנתיים, וגלעד שליט נחטף. שבועיים אח"כ נחטפו אלדד רגב ואהוד גולדווסר. כל אלה שתמכו בעסקת רגב וגולדווסר- בין שהצביעו, ובין שהפיצו את תמיכתם בתקשורת, יודעים שיש מחר, אבל מדחיקים. כמו במקרה טננבאום, גם כאן: מחר יגיע...

קבלו ציטוט: "גורם בכיר בחמאס: נחטוף עוד חייל ישראלי" ("מחלקה ראשונה" / 18.7.08). בספורט מוכרת הקלישאה: "הרכב מנצח לא מחליפים". לקלישאה הזאת יש אחות תאומה שמככבת בעיקר במגרש הכלכלי/עסקי: "עם הצלחה לא מתווכחים". מנקודת מבטו של הטרור, חטיפת ישראלי מובילה למו"מ שבקצהו תוצאה מוצלחת. את הקלישאה "עם הצלחה לא מתווכחים" נסראללה וכאלד משעל מכירים.

הם גם מכירים את כל הקלישאות העוטפות את כניעת המנהיגים היהודים. מול ה-"תדע כל אם עברייה", אומרים מנהיגי הטרור "תדע כל אם פלשתינית". ואם בסוף המו"מ שתי אימהות עבריות תקבלנה את הבנים (חיים או מתים), הרי שבצד השני, עשרות ולעיתים מאות אימהות תקבלנה את הרוצחים שגידלו.

כל הטיעונים הערכיים והמוסריים הנשמעים מהתומכים בעסקת השבויים שמאחורינו, וזאת שלפנינו, ידועים ומקובלים על בוגי יעלון, מאיר דגן ויובל דיסקין. אין לתומכים, שום יתרון ערכי עליהם. להיפך. טיעוני הנגד, ידועים לתומכים, אלא שהם בוחרים להתעלם, מה שמוכיח חולשה. מנהיגות חלשה, "מזמינה" צרות- כולן באחריות הנכנעים.

ראש הממשלה יודע את האמת: עסקה עם החוטפים היא כניעה לטרור. אסור להיכנע!! זה כל כך אסור, ששווה לצאת למלחמה, רק כדי לעקור מתודעתם של מנהיגי הטרור שחטיפת חייל ישראלי משתלמת. מיד לאחר שגלעד שליט נחטף, ראינו אותו מצהיר ומזהיר, שאם החייל החטוף לא יוחזר, מרה תהא אחריתם.

גם הגברת אסתר וקסמן (אימו של נחשון וקסמן הי"ד), שמעה את ראש ממשלתנו מזהיר ומאיים על החוטפים. כמו ראשי הטרור, גם היא זיהתה שהדיבור של אולמרט (והשרים שלו), זה פקה פקה. תחת הכותרת "אין לי כוח לשתוק" (אפשר להקליד בגוגל), כתבה גברת וקסמן: "עכשיו אנחנו שומעים את ה-"לא ננהל מו"מ עם החוטפים", ו- "לא ניכנע לטרור". שלא יעליבו את האינטליגנציה, כי כן נכנסו למו"מ, וכן נכנעו לטרור" (הארץ / 3.7.06).

מהאולפן של הערוץ הראשון, הגיב לדבריה שר המשפטים דאז חיים רמון: "אני לא בטוח שההשלכות של עסקאות העבר על ביטחונה של ישראל ועל אזרחיה, נבחנו עד תום. העיקרון המרכזי שמנחה את הממשלה הזאת: לא נכנעים לטרור, ולא נותנים לו פרס. אלה הם כללי המשחק החדשים! אם ניכנע, נחליש את הגורמים המתונים בקרב הפלשתינים, ונסכן עשרות אם לא מאות מאזרחי ישראל" (היום בחדשות / 3.7.06).

הוא דיבר על "כללי משחק חדשים". יום למחרת, בתוכנית ערב חדש, הוא שוב התראיין,  וזה מה שאמר לדן מרגלית: "ליבנו יוצא אל משפחת שליט. יחד עם זאת, ממשלה צריכה לדאוג לכלל אזרחיה. חובתנו לראות גם את האבות והאימהות שהבנים שלהם עלולים להיחטף. צריך סבלנות וכושר עמידה". מה אני אגיד לכם- ח"כ יובל שטייניץ לא היה מנסח את זה יותר טוב.

במהדורת "מבט" מאותו יום, ראינו את ראש הממשלה במלוא תפארתו אומר למיקרופון: "לא ניכנע לסחטנות, ולא נקיים מו"מ עם גורמי טרור. לא נאפשר למישהו להאמין שחטיפה היא אמצעי להעמיד את מדינת ישראל על בירכיה". מומחים לשפת גוף יכלו להעריך שבאותן השניות שדיבר, ניכר בו שהוא מהרהר ב...דימונה.

סוף הסיפור: ישראל תחת הנהגתו של אולמרט כרעה על בירכיה ונכנעה לטרוריסטים. יחצני הרפיון בתקשורת, יכולים לחגוג את ניצחונם על המנהיגות הישראלית הרופסת. רק חבל שהניצחון הזה יגבה מחיר טראגי. יחצני הרפיון ישווקו את הכניעה כ"מקור עוצמה", וסמיר קונטאר יחייך מתחת לשפם, ויביע התפעלות מזויפת מהערכים שלנו...