1) נכון לעכשיו, גביע הטוטו יישאר.

הדעה אולי הרווחת היא לבטל את גביע הטוטו. הדעה הזאת טוענת שמאחר והקבוצות לא מתעניינות במפעל ומאחר והזוכה לא מקבלת, לפחות עד עכשיו, מקום באירופה אין שום עניין סביב למפעל הזה. שהוא מיותר וסתם מכביד על הקבוצות.

מיכה אקדמן גם כתב שהעובדה ששחקן שמורחק ממשחק ליגה יהיה מורחק גם במשחק שאחרי, אפילו אם זה גביע הטוטו, היא בעייתית מאוד. אני מסכים: צריכים לעשות הפרדה, שחקן שהורחק ממשחק לא ישחק במשחק הבא שאחרי באותו המפעל - אלה שני מפעלים שונים. אבל זה לא מה שצריך לגרום לביטול המפעל הזה. אפשר פשוט לקבוע ששחקן שהורחק מליגת העל לא ישותף בכל במשחק הליגה הבא.

גביע הטוטו אולי לא מעניין, אבל אני לא רואה שום סיבה הגיונית להעיף אותו: זאת הזדמנות לשילוב צעירים. במשחקי הליגה משחקים תמיד הטובים והמתאימים ביותר. חסרים אנשי מקצוע רציניים כבר בגיל מוקדם מאוד, אפילו לפני הבוגרים, וחסר אנשים שיפתחו אותם - אבל אי אפשר לתת לשחקן דקות בלי הפסקה רק כי הוא מוכשר. בגביע הטוטו שחקן צעיר שלא מקבל את הצ'אנס בליגה לפחות ירגיש דשא, יקבל את ההזדמנות.

בגלל הפופולריות של המשחק שחקנים צעירים ומוכשרים שבכל זאת משחקים במשחקים החשובים, לדוגמא בליגה, נמצאים תחת לחץ גדול, ששחקנים מסויימים יכול להכריע. בגביע הטוטו אין לחץ והמאמנים מאפשרים לצעירים להשתחרר וליהנות. אז מה רע? הבעיה היא בגישה. הגישה אומרת שאם המפעל לא חשוב וקבוצות לא עולות בהרכבים רציניים אז אין מה להשאיר את גביע הטוטו. שהוא מפריע ומזיק. זאת טעות - גביע הטוטו לא חייב להיות חשוב ומלא בהתעניינות. בשביל זה יש את הליגה. התפקיד של גביע הטוטו הוא ממש לא ליצור עניין ועוד מפעל מסוקר.

התפקיד הוא להכין קבוצות למשחקים, זאת הזדמנות לתת צ'אנס לשחקני ספסל, אולי לא להיות רציניים - אבל עוד הזדמנות לנסות לחבר את הקבוצה. סוג של משחקי אימון. גביע הטוטו לא חייב להיות מעניין, להפך - אם נחוקק את היוזמה של העברת כרטיס לאירופה למי שזוכה בגביע הטוטו - דווקא זה יגרום לעומס. אם נהפוך את גביע הטוטו למעניין הוא יגרום לקבוצות להתמודד ביותר מדי מפעלים שונים בצורה רצינית. יותר מדי משחקים משמעותיים. כשהוא לא מעניין זאת גם הזדמנות לבדוק את הקבוצה, אולי לא בהרכב מלא אבל בהרכב שמשלב גם שחקנים חשובים לצד שחקני ספסל.

אני לא רואה בעיה עם זה שהשחקנים הבולטים מקבלים מנוחה. בד"כ אין הרבה משחקי אימון במהלך העונה כדי לבדוק את הקבוצה, ופה מאמן ליגה ממוצע מקבל את ההזדמנות שלו -הוא יכול לתת הזדמנות לצעירים, כשלידם כמה שחקנים קבועים, והוא יכול גם לעלות בהרכב חזק ואז ממש מדובר בכלי לבחינת מצב הקבוצה. זה יוצר גם חיבור טוב יותר, יותר משחקים ביחד - והזדמנות לבחון שחקנים חדשים בקבוצה ולשלב אותם. מספיק שעולים עם 4 שחקני הרכב ו-7 שחקנים לא חשובים - ה-4 מקבלים את עוד הזדמנות להתחבר ביחד. גביע הטוטו לא מכביד, ובתקופה שלפני תחילת העונה הוא מהווה מבחן לקבוצות היכן הן נמצאות (ולכן במחזורים הראשונים של גביע הטוטו צריכים בכל זאת לשחק בהרכב חזק). על עוד אין לנו ליגת מילואים אנחנו צריכים את זה. למה, באנגליה אין שלושה מפעלים? בטח שיש.

נוסף לכך, זאת הזדמנות לקבוצות הקטנות להתמודד על תארים. בליגה תמיד אחת הגדולות לוקחת, וביטול גביע הטוטו ישאיר רק מפעל אחד לקבוצה שהיא לא בית"ר-הפועל ת"א-חיפה-מכבי ת"א. כשקבוצה כמו כפ"ס עושה עוד קצת כסף וגם היא זוכה במשהו זה גורם לכך שגם הקבוצות הלא גדולות, שאלה רוב הליגה, יכולות להרגיש את טעם הזכייה. כל עוד גביע הטוטו לא מפריע - למה להעיף אותו? אם יבטלו את עניין הכרטיסים שהוזכר לעיל - אין שום בעיה.

לגבי עניין הכרטיס לאירופה: מעבר לזה שזה יוצר עניין מיותר זה גם לא הוגן. יש לנו כמות כרטיסים מוגבלת, ובסופו של דבר הם מגיעים הכי הרבה לקבוצות שהצליחו בליגה ולא בגביעים - בגביע המדינה מספיק משחק טוב אחד-שניים ואתה יכול להגיע עד הסוף. בליגה ישנה עבודה קשה במשך עשרות משחקים. אז בסדר, מי שלקח את גביע המדינה צריך לקבל כרטיס אחד - אבל השאר חייבים ללכת לקבוצות הליגה. בני סכנין הייתה צריכה לקבל את הכרטיס האחרון לגביע אופ"א (אם כי אולי עדיף שלא, כי ראינו מה קורה כשהיא מגיעה לשדה התעופה...) על המקום הרביעי ולא הפועל ת"א על המקום בשני בגביע. אז בטח ובטח שאסור להעביר עוד כרטיס לעוד מפעל גביע.

בכל מקרה, באשר לגבי אמירה נוספת של מיכה: הוא טען שעדיף שהקבוצות ישחקו 45 משחקים בליגה ויבטלו את גביע הטוטו. עוד יותר גרוע. זה עומס ענק. זה לא שבמשחקי גביע הטוטו שיועברו לליגה הקבוצות יתייחסו בפחות רצינות - הרי כל אחד מ-45 המשחקים יהיה חשוב מאוד. 45 מחזורים זה הרבה יותר מדי, והרבה יותר מדי אפילו לליגות טובות בהרבה שאצלן הכושר הגופני טוב בהרבה. אם אצלנו אחרי 30 מחזורים השחקנים בלי אוויר, אפילו פחות, מה יהיה עם 45 משחקים? וזה לא משנה מתי ישוחקו משחקי הגביע. 45 משחקים זה יותר מדי וגורם למיצוי ומיאוס הרבה לפני הזמן הנכון. שני משחקים חשובים בשבוע, אליהם צריכים לבוא בהרכב מלא כמובן, זה יותר מדי עבור השחקנים חסרי הכושר שלנו, וזה גם עלול לגרום לקבוצות לא לרצות להתקדם באירופה - כי אז יהיה עוד יותר עומס בכמות המשחקים.

2) בכתבה באתר וואלה! ספורט נאמר שדאריו פרננדס צריך להיות המנהיג של בית"ר ע"מ להצליח. למרות שאנחנו עדיין לא מכירים את השחקן - אפשר כבר להגיד: המנהיג של הקבוצה הוא לא יהיה ולא אמור להיות. הוא אמור להיות מחליף של אלברמן: להביא השקעה רבה, כוח ויכולת טובה גם בהגנה וגם בהתקפה, כמו אלברמן. הוא לא אמור להיות השחקן שצועק ומניע את הכדור ולוקח אחריות - בשביל זה יש את טל ובואטנג. טל הוא מנהיג ויש לו את הניסיון הדרוש באירופה. בואטנג הוא השחקן הטוב בקבוצה, קשוח וחזק, עם יכולת טכנית טובה, בעיה ברמה, הנעת כדור מצוינת. הוא לא אחראי כמו טל ולפעמים עלול לזלזל - אבל בשנה האחרונה הוא היה הרבה יותר יציב מבחינת היחס שלו והשטויות. הוא עשה פחות בעיות.

בית"ר תלויה מאוד בשניים האלה, בעצם אלה שני שחקני המפתח. בואטנג הוא הברומטר, ואם הוא יהיה טוב ויגיע רציני בית"ר תהיה קטלנית. הוא חומה בחלק ההגנתי ויש לו מסירה טובה ויכולת להיות המנוע מאחור. לטל יש בעיטה מסוכנת עוד יותר, חיבור מצוין וארוך עם זנדברג, בנאדו והאחרים, ניסיון במשחקים באירופה עם חיפה, עם הנבחרת, עם בית"ר וכששיחק בקבוצות בחו"ל.

בקיצור, בעמדה שהוא נמצא בה פרננדס יהיה שחקן משמעותי מאוד - אבל לא שחקן המפתח. יצפו ממנו להרבה - אבל להשלים את טל ובואטנג. אין מקום לעוד מנהיג במרכז השדה, ולכן פרננדס צריך להשתלב בתוך החיבור המצוין שכבר יש בקבוצה - ולא להתחיל משהו חדש משלו. הוא נכנס לתוך נעליים לא קטנות של אלברמן. השילוב בין טל-בואטנג-אלברמן היה פשוט פנטסטי, הם שלושה שחקנים דומים שיודעים גם לעשות גם הגנה וגם התקפה ולכן הייתה הבנה, וחוץ מזה טל משחק גם יותר שמאלה, ככה שיש איזשהו מרחק בינו לבואטנג, והם לא דורכים על השני.

שום גם הצליח לגרום להם לבוא ביחד ולא אחד על חשבון השני - וזה מה שצריך להיות השנה. מדובר במרכז שדה עמוק ובעל המון אגו - ועוד אחד שרוצה לקחת את האחריות על עצמו עלול לגרום למרכז השדה, נקודת המפתח בקבוצה, להתפוצץ. לכן, פרננדס צריך להיות מוכן למצב שבו הוא נכנס לתוך מערכת מחוברת, שרצה עונה שלישית והצליחה לשמור על ההמשכיות (ועל זה כל הכבוד לצוות המקצועי) ולא למשהו חדש, והוא צריך להיכנס לתוך המערכת ולא להיות המנהיג.

כבר אמרתי את זה בטור הנרחב לגבי בית"ר לקראת המשחק מול קרקוב, אבל אדגיש זאת שוב: מוקדם לדעת האם פרננדס ואבראו יצליחו, אבל אני חושב שבית"ר התנהלה נכון הקיץ, היא סגרה את ההחתמות ההכרחיות מוקדם, סיכמה עם פרננדס בשקט והביאה את השחקן שמאוד רצתה בחוד. היא הצליחה לשמור על רוב הסגל הקיים, ועל הצעירים המוכשרים שהיו בדרך לעזוב. הבאתו של משה אוחיון כקשר אחורי מחליף, בדיוק מה שבית"ר הייתה צריכה, מעמיקה עוד יותר את מרכז השדה, ומעמיקה את כל הסגל - רק חבל שצירפו את יצחקי זמן כ"כ קצר לפני המשחק. הוא בא מאוחר מדי, עכשיו הוא גם פצוע, ככה שכל הרעש של ההעברה היה מיותר - הוא לכל היותר ייכנס מחליף מחר.

הבאתו עלולה לגרום לעומק גדול מדי - שחקן כמו ברוכיאן לא ישחק גם בימין, שם יצחקי באנקר, וגם במרכז - בטח עם הבאתו של אוחיון, שתגרום לכך שגם אם יהיו פציעות - גם אז ברוכיאן לא ישחק גם במרכז השדה. אבל מאחר וצריך להסתכל על הבאתו כעובדה אפשר לסכם: בית"ר סגרה קיץ טוב בגדול. המבחן של שום יהיה גם מנטלית - אסור לו לתת לשחקנים הצעירים להידרדר כשהם לא ישחקו. טוטו אולי בכושר מצוין ולכן עשוי לשחק מחר - אבל אחרי שיצחקי ישחק קבוע בהרכב וההרכב יתגבש סופית הוא עלול להיות בחוץ, ובמקרה שלו מדובר עדיין בילד, במיוחד מבחינה מנטלית - וכל פעם שהוא לא ישחק הוא עלול להוריד את הראש ולהתרסק. אחרי העונה האחרונה הוא חייב לתת עונה טובה באמת כי מדובר בכישרון ענק והוא לא יכול עוד עונה כאאוטסיידר - שום חייב למנוע את זה, ועם הגעת יצחקי זה לא יהיה פשוט.

3) ההרכב - שום תירגל אתמול 4-4-2: קאלה, אלברז (בעיה גדולה, הפציעה עלולה מאוד להגביל אותו. במשחק מול בלגרד הוא היה מצוין, אבל אי אפשר לדעת מה יקרה מחר), בנאדו, בן יוסף (מקבל הזדמנות ענקית. השנה אין לו תירוצים. הוא יודע שהוא כרגע שחקן הרכב ואני מקווה שזה יגרום לו להיות רגוע, כי בד"כ הוא משחק לחוץ מדי ונוטה לעשות טעויות רבות), זיו (עוד מגן בעייתי... אין ספק, המגינים הם החסרון המרכזי מחר), בואטנג, טל, פרננדס, ברוכיאן, טוטו, אבראו. המערך בעייתי - היתרון של בית"ר הוא במרכז השדה, ולכן הוא צריך להיות מעובה עם שלישייה שם - ולא שניים. גם ההרכב בעייתי - זנדברג מחובר מאוד לקבוצה ולכל השחקנים, הרבה יותר מיצחקי, אבראו ופרננדס, הוא מכיר את טל ויש להם שילוב טוב, הוא מנוסה מטוטו, יותר יציב, יותר טוב.

טוטו אולי חזק יותר ואנרגטי - אבל גם בתחום של הכוח זנדברג לא רע בכלל - וגם אצלו רואים אכפתיות רבה ממה שקורה מסביב ורעב, למרות שהוא לקח כבר המון תארים, אז זאת לא בעיה. זנדברג מוסר טוב יותר, יותר קבוצתי, הוא יותר מהיר, ואפשר הרבה יותר לסמוך עליו. הוא גם טבעי בעמדת הקשר השמאלי - גם טל וגם פרננדס הם לא קשרים שמאליים לחלוטין, הם קשרי מרכז עם נטייה שמאלה ויכולת לשחק בשמאל. זנדברג מביא יותר מחץ ויש לו יכולת אישית טובה משל טל.

שום חייב לשחק 4-3-2-1: ההגנה אותו הדבר (רק כי גרשון לא כשיר), בואטנג, טל ופרננדס במרכז, ברוכיאן וזנדברג בצדדים, אבראו בחוד, מקבל הרבה כדורים מהצדדים וממרכז השדה. עדיף ששום לא יתחכם, הוא שיחק בעונה האחרונה ברוב המשחקים 4-3-2-1 - וככה הוא צריך לשחק העונה, זה ההרכב שהכי מתאים לקבוצה, שמבליט את הכוח במרכז השדה. אני גם חושב, שבאירופה צריך לשמוח על השחקנים המוכחים, שמצד אחד מביאים ניסיון, מצד שני לא זקנים מדי - וזנדברג כזה. הוא כבר היה בליגת האלופות, הוא זכה ברצף ענק של אליפויות ולכן השנה הוא יתעניין מאוד באירופה - כי הוא כבר רוצה להצליח גם באירופה. אין סיבה שהוא לא ישחק.

אחת הטענות להעדפת 4-4-2 היא שככה משחקים עם שני חלוצים וזה יותר מסוכן מבחינה התקפית - אני לא חושב. קודם כל, זנדברג שחקן עם יכולות התקפיות מצוינות. נוסף לכך, אני לא חושב שצריכים ללכת על התקפה בכל הכוח. אסור לשכוח את חשיבות שערי החוץ. כשמדובר ביריבות ברמה דומה פחות או יותר שערי החוץ יכולים להכריע. אלברז פצוע וחלש הגנתית, זיו עוד יותר, החיבור של בן יוסף ובנאדו אולי בסדר - אבל אין להם את ההיכרות שיש לבנאדו עם גרשון בצורה כ"כ טובה.

לתב"י יש נטייה להילחץ ולהיות חסר ביטחון וזה גורם לו לעשות טעויות. על קאלה אי אפשר לסמוך. לכן, אפשר בהחלט לחשוש מספיגה שעלולה להכריע לרעה את שני המשחקים. שלושה קשרים במרכז השדה יפחיתו את הלחץ שיש על שחקני ההגנה, במיוחד על הבלמים.

בכל מקרה, עוד כמה נקודות חשובות:

1) פיזיות - הרבה כוח צריכים באירופה. בית"ר תצטרך לשחק בצורה אגרסיבית, קשוחה וחזקה מאוד מבלי להסס.

2) כושר גופני - חייבים להיות מוכנים למצב של הארכה במשחק השני. בניגוד לליגה, שם כשבית"ר רוצה היא תוקפת בלי בעיות מיוחדות, היום ובעוד שבוע זיו ואלברז, שספק עד כמה הוא יסתדר עם הפציעה שלו, יצטרכו לרוץ מההגנה להתקפה בלי הפסקה, ובעיקר להפך. לכן, אני מאוד מקווה שהם הפנימו את העבודה עם דרור שמשון - הכושר הגופני יהיה מרכיב קריטי.

3) הגבהות מהצדדים - צריכים לנצל את יתרון הגובה של אבראו. אבראו, ואת זה ניתן היה לראות במשחקי האימון המעטים שהוא השתףף בהם ובאימונים - הוא לא שחקן שמייצר לעצמו מצבים. הוא בא להיות כמו רומולו - לא שחקן מהיר, לא עם שליטה טובה, אלא שחקן של נגיעה אחרונה, גובה, גב לשער וכוח, לצד הרבה מסירות אחורה ולצדדים וכניסות לתוך הרחבה - היה אפשר לראות גם מסרטונים שלו במהלך הקריירה שאת הגולים הוא כבש בנגיעה אחרונה, בנגיחות ובהתרוממות.

פה יש עוד בעיה עם ה-4-4-2: אבראו צריך לקבל כדורים מהצדדים ולקבל את המרחב לשלוט במרכז ההתקפה. עם טוטו לידו הוא עלול להיות מוגבל מהבחינה הזאת. טוטו לא חלוץ רחבה ושל משחק ראש ועלול לפתח סגנון משחק שונה. בית"ר, אסור לשכוח, בנויה בחלק הקדמי, בחוד, על אבראו ולא על טוטו - וצריכה לייצר לאורך העונה סגנון משחק של הגבהות מהצדדים ולא משחק של ניידות של החלוץ וחלוצים שמשחקים רחוק מהשער, כמו טוטו.

4) כהמשך לעניין שאר החוץ - להיות מאוד זהירים. מאחר ושני הבלמים לא יודעים לקחת כדור ולצאת איתו קדימה עד החצי - חייבים להגביל אותם, שיהיו קרובים מאוד לקאלה. חייב להיות תיאום מושלם כמעט, כשבעיקר הבלמים באים המון לצדדים ומחפים על המגינים - שמבחינה הגנתית הם החסרון הגדול של בית"ר מחר. העברת כדור מהגנה להתקפה מהירה, מבלי להסתבך, אבל בצורה מסודרת. 8 שחקנים מצטרפים להתקפה, את ההגנה עושים כולם. אבראו, חלוץ המטרה יכול קצת לחפף בעניין, מאחר שלידו יש את טוטו, שחקן אנרגטי מאוד, שאצלו לרוץ אחרי בלמים זה דבר שבשגרה ושהוא עושה בלי הפסקה.

מחר זה יכול לעזור, טוטו מקבל את הצ'אנס שלו, הוא יבוא רעב ומלא בביטחון, הוא בכושר טוב, ושום צריך לנצל את זה ולבקש ממנו לרוץ אחרי בלמים ולהלחיץ אותם. במשחק כזה כל טעות קטנה משפיעה מאוד על עונה שלמה או יכול להשפיע - וצריך לקוות שהטעות הזאת תבוא בצד של הפולנים.

בימים האחרונים הייתי בטיול בחו"ל (עד הלילה שבין שני לשלישי האחרון, כלומר הלילה) והתקשיתי לעקוב אחרי מה שקורה באותם 8 ימים, אבל לגבי מה שראיתי במשחק האימון נגד סושו הייתי בעיה בעניין החלוצים. טוטו ואבראו, שני החלוצים באותו במשחק, נראו רחוקים מדי וחסרי תיאום אחד עם השני - אסור שזה יקרה. שניהם שחקנים עם סגנון שונה וחייב להיות תיאום - טוטו פעיל, משחק עם הפנים לשער, רץ ומייצר מצבים - אבראו שומר על מרחק סביר, אבל כל הזמן מנסה לפרוץ בלי כדור לרחבה ומחכה להגבהה מהאגף - או שהוא מקבל כדור בקצה הרחבה לבעיטה. הוא הנקודה האחרונה, ולא טוטו - וחשוב שיהיה תיאום בעניין.

לגבי המשחק מול הכוכב האדום, אותו ראיתי בשלמותו, קשה להגיד משהו כי אבראו הורחק אחרי רבע שעה, ואת המשחק שאחרי כבר לא ראיתי, בגלל הסיבה שנאמרה לעיל. בכל מקרה, במערך של 4-4-2 אנחנו עשויים לראות הרבה מאוד שליחות כדורי עומק - מתוך ידיעה שעם שני חלוצים יש יותר מי שישתלט על כדורים ארוכים - ולכן גם האופציה של שליחת כדורים יכולה לפעמים להתאים, אבל עם זאת לא בונים על זה כשיטת משחק, לדעתי. צריכים לנהל משחק מאוד מסודר, מאורגן ומתואם.

במשחק מול הכוכב האדום במחצית הראשונה בית"ר הייתה גרועה - כי היא לא שיחקה מסודר, לא ניהלה את הקצב, והלכה לאחור. במחצית השנייה היא השתפרה מאוד - היא שיחקה מסודר, ניהלה את הקצב והלכה קדימה. היא נתנה את הכדור לטל ולאחרים שהניעו את המשחק ובית"ר השתפרה. הכלי הזה תלוי מאוד במרכז השדה, החקל החזק והמשמעותי של הקבוצה. בואטנג ישחק במרכז השדה ותהיה עליו אחריות עצומה להניע את המשחק ולצאת קדימה, לשלוט בקצב. זה יכריע גם איך בית"ר תיראה, ומאוד יכול להיות שאתה התוצאה. המשחק צריך להיות בידיים של בית"ר - ויהיה בסדר.

המבחן הוא לגרום למשחק להגיע ולעבור לצידה של בית"ר. עם הנעת כדור מסודרת יוצר גם משחק קבוצתי, גם מסירות רבות ובסופו של דבר הרבה כדורים יועברו לאגפים, ומשם אולי הגבהה לרחבה לאבראו - כמו שצריך. בכדורים ארוכים זה יותר בעייתי - כי השחקן צריך גם להשתלט על הכדור, גם להקדים את הבלם וגם לייצר מצב, ולשחקן עם מוגבליות טכניות ושל שליטה בכדור כמו אבראו זאת עלולה להיות בעיה.

לכן, חייבים לשחק על טווחים מאוד קצרים בין שחקן לשחקן ומשחק מסודר, ולא שליחות כדורים. הכדורגל המודרני מציג את מלכודת הנבדל, הכדורגל האירופאי מתוחכם ושליחות כדורים מול הגנה מסודרת ומתואמת יסתיימו תמיד בנבדל - אז לא כדאי לבנות על זה.

ראינו את ספרד לוקחת גביע עם מרחקים קצרים מאוד בין שחקנים, שהביאו את המסירות בין שחקנים לידען מבלי לאבד כדורים רבים. ככה צריך לשחק. בכל מקרה, במשחק מחר בית"ר תצטרך גם מזל ובעיקר הרבה רוגע. היא צריכה להסתכל על שני המשחקים - אבל בעקיר על המשחק הראשון עצמו. ניצחון בטדי יכניס לקבוצה ביטחון רב ויעביר את הלחץ לצד של הפולנים. ניצחון מחר יאפשר לבית"ר להסתפק במשחק השני בשער חוץ ובניצול טעויות קטנות ואז לרדת להגנה. ניצחון מחר והמשחק בידיים של בית"ר - ולכן גם 1-0 זאת תוצאה טובה. יש ניצחון ולא סופגים שער חוץ, או במילים אחרות - שער אחד במשחק השני יחייב את הפולנים לכבוש שלושה.

4) כמה עסקאות מהימים האחרונים באירופה:

*סוף סוף ליברפול עם רכש רציני. אחרי שיותר מדי שינויים נעשו בהגנה, החלק החזק, הנה ליברפול מביאה שם רציני יותר, ובחלק הקדמי. רובי קין טוב יותר מקראוץ' ואהדתו לליברפול תחזק את החיבור בין הצדדים. אליפות לא תהיה, אבל עוד קיצוני אחד מסוכן - וליברפול נראית טוב יותר אחרי פתיחה די צולעת מבחינת הרכש.

*באליפות אפריקה האחרונה ראינו איזה שחקן מונטארי. יש לו כוח פיזי ברמה טובה, בעיטה מסוכנת והוא היה אחד הטובים בנבחרת גאנה. הוא אולי לא למפארד, אולי הוא בעייתי יותר, אין לו את הנסיון, השקט והמנהיגות של למפארד - אבל הוא בהחלט יחזק את אינטר. מדובר בבחור די צעיר, ופורטסמות' זה נחמד - אבל עונה טובה באינטר היא זאת שיכולה לעשות עבורו את ההבדל. אם הוא יצליח במקום מלחיץ זה יקדם משמעותית את הקריירה שלו.

*ההחתמה האחרונה עדיין לא הייתה אבל בדרך. היא לא צירופו של שחקן חדש - אבל קנייה של שחקן מושאל: מנצ'סטר רוצה לרכוש את כרטיסו של טבס, ותעשה נכון אם תוציא את הכסף כדי להבטיח את מקומו במועדון לטווח ארוך. הוא עוד לפני שיאו, הוא שחקן מצוין והשילוב שלו עם רונאלדו, נאני ורוני היה אחד הסיבות להצלחת היונייטד. למנצ'סטר הייתה את ההגנה הכי טובה - אבל גם ההתקפה, והרבה בזכות טבס. עזיבה של רונאלדו? עוד לא ברור לחלוטין.

אם רונאלדו בכל זאת יעזוב יהיה עליו לחץ גדול הרבה יותר, כבר לא יהיה כוכב בקנה המידה של רונאלדו לידו והוא יהיה חייב לקחת יותר אחריות קבוצתית, אבל כרגע זה לא קורה. טבס אולי אמר שיונייטד צריכה לשחרר את רונאלדו אם הוא רוצה - אבל ברור שגם הוא ישמח לראות לידו את רונאלדו עוד עונה אחת לפחות. ועם נאני, שמשתפר משנה לשנה, והשנה יהיה טוב יותר, בשמאל - טבס יהנה גם השנה מהתקפה מצוינת סביבו. מנצ'סטר צריכה לתת לטבס את המפתחות להיות החלוץ הראשי עוד הרבה זמן - ולכן אין טעם שמנצ'סטר תביא שם גדול שייקח לו ולרוני את המקום בהרכב - אולי הוא לא חלוץ מטרה קלאסי, עם כוח וגב לשער מדהים, כמו ואן ניסטלרוי או דרוגבה - אבל יש לו ולרוני שילוב מצוין.

הוא כובש שערים והרבה וזה הכי חשוב ויש לו יכולת טכנית טובה. שחקן כמו ברבאטוב יכול אולי להעמיק את החוד של מנצ'סטר ואולי שווה להביא אותו - אבל לא בהרכב, כי טבס חייב להיות חלוץ קבוע, הוא כבר מחובר לקבוצה. בכל מקרה, קניית כרטיסו תראה מצידה של מנצ'סטר שהיא סומכת עליו - טבס יקבל ביטחון ויפרח, ולמנצ'סטר תמשיך להיות התקפה צעירה ומוכשרת מאוד שאפשר לסמוך עליה למשך זמן ארוך. מנצ'סטר מנסה לשמור כמה שיותר על המשכיות בסגל, היא רוצה לנצל את השינויים הרבים שעושה, ובצדק, צ'לסי, שמתחזקת מצוין בינתיים, ולנצל את זה שהסגל שלה רץ כבר לא מעט זמן - והשארה של כמה שיותר שחקנים שהצליחו בעונה האחרונה היא נכונה.