דמיינו את הדו-שיח הבא שנערך בין 2 אנשים:

ראובן: זוכר את קובי?
שמעון: איזה קובי?
ראובן: קובי הקטן, ההוא שאוהב להתווכח?
שמעון: לא, לא זוכר.
ראובן: קובי, הבן של דורית, הם גרים ליד הסופר, יצא עם אחותו של גילי
שמעון: אה, הקובי הזה! עזוב, סתם אחד שמתווכח על דברים שהוא לא מבין.

נזכרתי בדו-שיח הזה שראיתי את תוצאות הסקר החדש שפורסם גם בוואלה וגם ב-YNET (וב"הארץ" ובעוד מקומות), לפיו ציפי ליבני מנצחת את נתניהו, את ברק ואת כולם ונהיית ראש מפלגת "קדימה" וראש הממשלה בבחירות הבאות.

סקרים כאלו כדאי לקחת מאוד בספקנות. אלו סקרים שנעשים לפני "רענון" זכרונו של הבוחר, בין אם לפריימריז או בבחירות הכלליות. מישהו הרי עוד ירענן את זכרונו של הבוחר ויזכיר לו כי כשהיתה צריכה גברת לבני לתפוס אומץ, היא חטפה רגליים קרות במספר מקרים בעבר, כולל מקרים כמו שקראה לראש הממשלה להתפטר, וכשסירב רה"מ להתפטר, היא היתה אמורה להניח את המפתחות על השולחן ולעוף משם, אבל היא העדיפה את הכסא. שהיא תתפטר? מה פתאום?

מישהו גם צריך להזכיר לבוחרי "קדימה" את "קללת מפלגת האמצע": עד היום לא היתה "מפלגת אמצע" שהחזיקה קדנציה נוספת עם הרבה מנדטים: מפלגת הגמלאים, שינוי, צומת, הדרך השלישית - זוכרים אותם? איפה הם היום? נפחו את נשמתם. מהי מפלגת "קדימה"? מפלגה שכולה מפלגה המורכבת מאופורטוניסתים שקפצו על העגלה ששמה "קדימה". לא אידיאולוגיה ולא נעליים, העיקר הכסא!

על מנת לקבל תוצאות קצת יותר אמיתיות בסקרים, צריך לבדוק את הדברים לאחר "רענון" זכרונו של הציבור, לאחר שיצא תחקיר או 2 של העיתונים הגדולים על ציפי ליבני, מופז וכו'. זה כבר מנהג ידוע שהעיתונים טרום בחירות מוציאים תחקירי ענק על המועמדים והתחקירים האלו בהחלט משפיעים.

בקיצור, הבה נמתין קצת כדי לראות אם ציפי ליבני באמת תזכה בראשות הפריימריז, והאם באמת קדימה לא תאבד מנדטים פוטנציאליים מכאן עד הבחירות.

לבלוג של חץ