נאום הפרישה של ראש הממשלה אהד אולמרט עורר הדים רבים. שכן, הפרשנים הפוליטיים התמקדו בפרישתו הצפויה ובמאבק על הירושה בתנועת "קדימה". ברם, אותם פרשנים ברוב ערוצי התקשורת התמקדו בסגנון הנאום וקיבלו את גישת יועצי ראש הממשלה שאולמרט בחר נאום פרישה דומה לזה של טוני בלייר. ואולם, נעדרה בתקשורת התייחסות לתוכן הנאום שלווה באי דיוקים, בסילופים ובמשאלות לב לא רצוניות. משפט בולט בדבריו היה : "לא אתערב בבחירות הפנימיות בקדימה". האמנם ? אולמרט מתעב כל כך את לבני וההיערכות בקרב תומכיו לעזור למופז ידועה לכל.

למופז סיכויים גבוהים לנצח בבחירות הפנימיות ב"קדימה" ועל פי ניתוחים שונים עומדת לו האפשרות הטובה ביותר להקמת ממשלה חלופית וזאת משום ש"ש"ס" פוסלת את מועמדות ציפי לבני בשל היותה אישה. חמור מכך, "ש"ס" מציבה כתנאי לתמיכתה את החזרת קצבאות הילדים ומופז הצהיר שהוא מוכן לעשות זאת. נכונות זו של מופז העלולה להרוס הישגים של שנים ולהוביל את המדינה לעברי פי פחת מחייבת את הציבור הישראלי לתהות על קנקנו של מי שעלול להובילה בקרוב.

מתקופת היותו רמטכ"ל לא שכחו חיילי צה"ל את הפקרתו של מדחת יוסוף למוות בקבר יוסף במהלך אינתיפדת אל אקצא. מופז, כמו גנרל רומי מהולל השולח את חייליו למות בקרב, לא לקח אחריות על מוות זה והמשיך בביטחה אל משרת שר הביטחון. כהונותיו כרמטכ"ל וכשר ביטחון הובילו לכך שבדיעבד הוא היה האיש שהכין בעצם את צה"ל למלחמת לבנון השנייה. ההישגים של צה"ל כידוע לא היו מזהירים ולמופז הייתה עוד החוצפה לומר ש"הוא היה עושה את הדברים אחרת". אל דוגמא שנייה להתנהלותו הקלוקלת של מופז נודע הציבור בעת שהוקמה "קדימה" : בשבוע הראשון להקמתה הודיע מופז שהוא נשאר ב"ליכוד". מספר ימים לאחר מכן נמלך בדעתו ועזב ל"קדימה" משעה שהבין שהיא הולכת לנצח בבחירות. וכך, ביום בו הודיע שהוא עוזב קיבלו מתפקדי "הליכוד" את מכתבו המסביר "מדוע בית לא עוזבים". זאת ועוד, לפני מספר שבועות העיד ראש עיריית חדרה כי בניית גשר הכרחי מעל כביש בכניסה לעיר "נמנע בשל שיקולים פוליטיים של מופז הדורש עוד ועוד מתפקדים". בנוסף לכך, גורמים במשרד האוצר טענו כי מופז מונע רפורמות בתחבורה הציבורית משום שראשי "אגד" ו"דן" הבטיחו לפקוד עבורו מתפקדים לבחירות הפנימיות ב"קדימה".   

אנשי אולמרט שייתמכו במופז לא יימצאו הבדלים רבים בין השניים. במידה רבה יהיה זה נכון לומר שמופז ממשיך את מורשת אולמרט. שכן, לשניהם יש אירוע המעיב על הקריירה הפוליטית שלהם : אולמרט אחראי בעקיפין לאסון וורסאי שהעיב על כהונתו כראש עיר ואילו מופז אחראי בעקיפין למותו של מדחת יוסוף שהעיב על כהונתו כרמטכ"ל. שניהם הטילו ביקורת על מדיניותו הכלכלית של נתניהו אולם לא רק שהיו שותפים לממשלה שביצעה את התוכנית אלא גם שהיו שותפים בממשלה שבאה לאחר מכן ואימצה את מרבית הצעדים של נתניהו. שניהם מחליפים את דעותיהם חדשות לבקרים אולם יותר מכל, שניהם מקריבים את האינטרסים של מדינת ישראל על מזבח התהילה האישית שלהם.

(תמונה: ויקיפדיה העברית)

למאמר המקורי לחצו כאן