כידוע לכם אני חובב טבע מושבע ופעיל בנושאי איכות הסביבה. ולמרות זאת התקוממתי כשקראתי את דבריו של שר האוצר רוני בר-און על הקפאת הנדל"ן באיזור המרכז.

מידי כשבועיים יוצא האדון רוני בר-און עם רעיון חדש, כל רעיון יותר יצירתי מהקודם, וכל רעיון נגנז ונעלם כלעומת שבא לאחר מספר ימים ואין ספור מחאות. האם מר בר-און אמור להסיק מסקנות מהמצב הזה? בהחלט כן. האם הוא עושה זאת? בהחלט לא. למן הרגע שהוא מוריד את הרעיון שלו מן האג'נדה בגלל שמלחתחילה היה אולי מיותר והזוי, הוא מתחיל לחשוב על הרעיון הבא. אולי הוא סובל מנדודי שינה? יכול להיות. או שאולי הוא סובל מהזיות, גם זאת אפשרות. או שאולי הוא צריך לצחצח את האגו שלו מידי פעם ולאמר לכולם שהוא עוד כאן ושהוא שווה משהו. הבעייה היא שהוא משיג את האפקט ההפוך, הוא הופך לליצן החצר ולשק חבטות.

הרעיון החדש שלו להקפיא את הבנייה באיזור המרכז הוא אחד הרעיונות ההזויים ביותר שלו,  ואתם יודעים שיש הרבה כאלה. מהיכן הוא לקח את הרעיון הזה, אולי כמו שאופיר פינס אמר וברוח האולימפיאדה אולי הוא לקח את זה מסין. בסין מייצרים הרבה דברים, בין היתר רעיונות לשליטה באוכלוסיה שמונה 1.3 מיליארד ובמדינה ענקית. אז באמת המשטר הטוטאליטרי בסין יכול להרשות לעצמו להגביל את הילודה, להעביר אנשים ממקום למקום מבלי לשאול את דעתם, לחנך את הסינים לדבר אנגלית ולהיות אדיבים, וכל מיני דברים כאלה שמתאימים לסוג שלטון שצריך לשלוט על כמות ענקית של אנשים בשטח ענק.

מר בר-און, אנחנו מדינה דמוקרטית עם יותר מידי מפלגות ויותר מידי דעות - ההפך מסין - ולא רק זאת, אנחנו כולה 7 מיליון איש על שטח של מטר על מטר, הממשלה לא זקוקה לאלמנטים דיקטטורים כדי לשלוט על האוכלוסיה, וגם אילו היתה זקוקה לזה היא לא הייתה מקבלת. פה זה לא עובר.

זאת ועוד, אתה בא ממפלגת הליכוד, מעוז הקפיטליזם והכלכלה החופשית, אז איך אתה מרשה לעצמך לבוא עם רעיויות קומוניסטים לחלוטין?

לבלוג של בועז דקל